"גייסון בורן": מזהות לזהות

ביקורות
מאט דיימון חוזר לתפקיד שאפיין אותו כל כך טוב לפני כמעט עשור ומעלה, איתו גם חוזר הבמאי של הסרט השני והשלישי מהסדרה ומה עוד באמת אתם צריכים בשביל לצאת מהבית על מנת לצפות בג'ייסון בורן בגודל מלא ובסצנות מוגזמות הרבה יותר מהמתרחש במציאות.

"גייסון בורן": מזהות לזהות
"גייסון בורן": מזהות לזהות

התחושה הכללית הראשונית היא שיהיה קשה להתעלות על טרילוגיה אגדית, שכבר עשתה את שלה והצליחה מעל ומעבר למצופה, אבל כאשר המצע הטרי יותר הוא הסרט האחרון, בכיכובו של ג'רמי רנר, אשר ספג ביקורות ונכשל יחסית לקודמיו וטכנית היה גם האחרון בסדרה, אפשר להבין שעדיין יש מהיכן לטפס מעלה וכך מתייצב לו הבורן האחרון, הנושא הפעם את שם הגיבור ומונע ממתרגמים נימולים להעניק שם לסרט הכולל "זהות" כלשהי, ועם על המידע המקדים הזה... אפשר לצאת לדרך.

הטרילוגייה של "זהות ב...", אשר נשאה בשם המקורי שלה את שמו של הגיבור בווריאציות שונות, מנסה לנער מעליה את האח החורג, שסרח, בכיכובו של ג'רמי רנר ומציעה את התדמית שכולם הכירו ולמדו לאהוב כל כך. מאט דיימון חוזר לתפקיד המרגל עם בעיות הזיכרון ועם עודף המצפון ואם חשבתם שהוא סגר את כל הקצוות, תנסו אתם לשחזר בזיכרון מה קרה לפני תשע שנים ומה קורה עכשיו. שלושת סרטי הטרילוגיה אימצו את המחשבה, בנו גיבור אפל ומסתורי שזוכר רק שביבים מעברו וברור לו שהוא חייב לבצע חפירה עמוקה, בכדי לומר את האמת על מה שהוא חווה ועל הארגון שהשתמש בכישוריו, על מנת להגן בעיקר על עצמו ועל האג'נדה הכאילו פטריוטית, במסגרתה המטרה מקדשת את האמצעים.

בכל פעם היה אדם בעמדה בכירה שחילק את ההוראות ובכל פעם ישנו סוכן או סוכנת צעירים, אשר מנסים לנצוץ על חשבונו של בורן ולהצדיק את השכר והמעמד. בעוד בורן, בגלגוליו הקודמים, החל לפתח השוואות לסדרת סרטי "ג'יימס בונד", רק עם הרבה יותר מכות והרבה יותר אקשן, הבורן הנוכחי מנסה את מזלו בתור עוד סרט של בורן, כפי שלא מעט סרטי ג'יימס בונד הצדיקו רק את השם, אבל לא הצליחו להשתוות לגדולים באמת. הפעם הסרט הרבה יותר קל למשתמש וזה נמצא ברשימת היתרונות והחסרונות שלו, בעוד העלילה נגישה יותר לקהל הרחב ולא טומנת יותר מדי אפלה וסיכובים בחובה, היא מתבססת על כמעט שעתיים שלמות של אקשן חסר מעצורים, כאלו שהיו יכולים לאזן חלק מהבלאגן המתרחש, כחלק מהעלילה הכללית.


(הדור הישן מול דור העתיד | צילום: גטי אימג'ס)

הסרט הנוכחי מנסה להיות רלוונטי וברוח התקופה, כאשר הוא מנחית את הגיבור והצופים במיקומים אסטרטגיים וטעונים, כמו הסיקוונסים מיוון המשוסעת ועמוסת ההפגנות, הוא גם מנסה להמשיך בליין השכחה והפלאשבקים, אשר עולים וצפים מעל פני השטח פעם בחצי שעה ובאופן לא עקבי. תוסיפו גם תסביך אבא ושהעובדה הזו הופכת את המטרה של בורן לקדש את כל האמצעים, אשר נמצאים בדרכו להשגת האמת. לבסוף וכחלק מהקו הרלוונטי, הסרט מציע לצופיו מנה גדושה של סיאוב הון-שלטון, אשר מציג מצד אחד גאון ג'ובסי צעיר, שנקרע בין הצלחת החברה שלו לבין מכירת עקרונותיו וחיסיון לקוחותיו לאח הגדול, אשר מממן את עושרו ואת חזונו הטכנולוגי. המצלמות והמעקב שוב מוכיחים שהם חלק בלתי נפרד מעידן אלקטרוני, שבו אף אחד לא חסין מפני "האח הגדול" ושפע אמצעי המעקב המודרניים שלו אחרי כל אזרח ואזרח.

גם אם לא ראיתם את הטרילוגיה ואתם לא יודעים שבמאי הסרט הנוכחי, פול גרינגראס, ביים את החלק השני והשלישי בסדרה הכה מצליחה, אתם יכולים לנחש ולהבין שהוא משתמש באותה נוסחה שעבדה לו באותם החלקים ומנסה לחלוב את הפרה, פעם נוספת והוא אולי בונה על זה שפיתחתם אמנזיה וקצת שכחתם את מה שהוא הגיש לכם בפעמים הקודמות. גרינגראס משתמש בטכניקות מצלמה מרובות ומכניס אלמנט תזזיתי וחסר מעצורים כמעט בכל רגע נתון של הסרט. אם אחרי חצי שעה של הסרט חשבתם לתומכם: "וואו, איזו אינטנסיביות הייתה לי עד עכשיו...", אזי אתם יכולים להיות מוכנים לכמעט עוד שעה וחצי מאותו התבשיל המהנה והסוחף. מקוריות? לא חובה, אקשן ושחזור הצלחה באופן חלקי - אתם יכולים לבנות על זה.


(נכס להשכרה למרבה במחיר | צילום: יח"צ)

בורן פוגש אתכם בתחילת הסרט, כאשר הוא ניזון באופן מעשי מקרבות אגרוף לא חוקיים וידידתו משכבר הימים, ניקי פארסונס, מנסה לאסוף אותו על מנת ללמד אותו עוד פרטים מעברו, שכנראה עשו דרכם כזרעונים אל עבר הביצית ונדחו במבחני הסף למאגר הזיכרון המדולדל של סוכן העל הנקמני. העלילה מתארת את המרדף האין סופי של סוכני וסוכנות ה-CIA, פעם נוספת, אחרי בורן ומשתפי הפעולה עימו והפעם יש להם נכס, אשר קרוי בשם המקורי: "נכס" (ונסן קאסל הנהדר, אשר לא ממצה אפילו רבע מהפוטנציאל העצום שלו בסרט הנוכחי). מעבר לנכס ולמנהל הסוכנות (טומי לי ג'ונס הדי עייף), ישנה סוכנת צעירה שמנסה להרוויח קצת הון פוליטי על גבו של בורן (מגלמת אותה אליסיה ויקנדר היפיפייה והנפלאה). כל שלושת הגורמים הללו עוקבים ומנטרים כל פעולה של בורן ומנסים להשתיק אותה, פן ילמד הציבור צדדים חדשים על מי שחשב ששומר עליו יותר מכל, במהלך תקופות קשות וגם כאלו קצת פחות.

העלילה לא כל כך טורחת לאתגר את צופיה, אבל בכל הנוגע לאקשן היא עומדת ברף הציפיות וזאת למרות שלעיתים היא כל כך עמוסה בו, שצריך לעשות איזו הפסקת שתייה ושפשוף עיניים בשביל להמשיך ולעקוב אחרי הקצב המסחרר והבלתי ניתן לשליטה, אשר מציג לנו גרינגראס על מסך הענק. הצוות, הכולל ארבעה סופרסטארים מוכחים מכל תקופה אפשרית בקולנוע של השנים האחרונות, נראה קצת אובר-קווליפייד עבור סרט פשטני למדי. דיימון לקח על עצמו את זכות השתיקה, לי ג'ונס כבר סחף הרבה יותר בחייו וקאסל ו-וויקנדר מפוספסים ומוחמצים ועם זאת, חובה לסייג כי הסרט עומד ועוקף את הציפיות הנמוכות יותר, יחסית, אשר הציב לו קודמו ומנסה ליישר קו לכיוון השלושה שפיארו והרימו אותו על נס.

בכלל נראה שמעבר לקו העלילתי הכללי, ישנה איזו שהיא נוסחה הוליוודית להמשכונים לסרטים וותיקים והיא לבטל את השמות הקודמים, שניסו להיות בעלי מעוף ושוני וללכת בליין בו פסעו וצעדו מתאבקי WWE רבים והוא פשוט ללכת עם השם הראשי של הגיבור ולשווק אותו בדרך הטבעית ביותר לקהל צופיו, אשר נשען וניזון מזכרונות העבר. ג'ייסון בורן, בעל ראשי התיבות המזכירים את אלו של ג'יימס בונד הוא מזור בעבור מעריצים שהתגעגעו, הוא מקום מפלט אקספיסטי עבור אלו שמחפשים להצדיק את הכסף שהם משלמים עבור שעתיים במזגן, שאינו בבית והוא חלק מהדרך הנכונה בה פוסע מאט דיימון בשנים האחרונות בשביל להישאר רלוונטי ולהקפיץ את המניות שלו בחזרה אל על.


(המרגל שחזר מהכפור)

ייתכן שבנקודות המרכזיות הללו יקום וייפול סלע המחלוקת בין המבקרים המקצועיים לבין הצופים שבאו לראות את ג'ייסון בורן פעם נוספת, אבל באמת שאין פה על מה לא להסכים, מכיוון שהסרט מגעגע כמו קאמבק ומתנהג בדיוק כמו אחד כזה, שלא מטפח ציפיות על וגם עומד בדיוק באלו שכן שתל על פני השטח. סרט קיץ אולטימטיבי, גיבור שחוזר מהכפור (או מהחום, תלוי כמה הוא הזיע בזירה באותו היום) וסיום פתוח לניסיון חידוש הסדרה על בסיס הגיבור המקורי שלה - או שלא...
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "גייסון בורן": מזהות לזהות
סרטים בקולנוע