"דרדוויל 2": השד לא כל כך נורא

ככל שנדמה ששיתוף הפעולה בין מארוול לבין נטפליקס הוא פורה ומבטיח, חובה לציין חסרון ענק, אשר זועק לשמיים מסיכום העונה השנייה ל"שד מהלס קיצ'ן". דרדוויל, בעונתו השנייה חוטא ומחטיא את המטרה, כאשר הוא עושה בדיוק מה שסדרה מצליחה לא צריכה לעשות; הוא מלעיט את צופיו בעומס של גיבורים, מטשטש ומסמא את עיניי צופיו עם נבלים מזדמנים ולא ברורים ומעל כולם יורה ברגליי הגיבור הראשי, כאשר הוא מציג אותו בתור החננה העילאי, אשר מחוויר לצד הגיבורים החדשים, אשר עולים בעירו ולא מהססים להרוג, בעוד הוא מנסה ללכת בדרכי האל ולא לקבוע yay or nay.

העונה הנוכחית מזמנת לנו, עם תחילתה, הופעה מבטיחה מיריב/חבר לדרדוויל, "המעניש", שהיא כנראה התוספת המוצלחת ביותר לסדרה, אשר מגולם על ידי ג'ון ברנטל באופן פשוט מעורר השראה. "המעניש" שגרסאות הקולנוע שלו לא זכו להצלחה גדולה מדי, מצליח להרים את הסדרה, בפרקים בהם הוא נוכח, עד כי הוא זוכה בעצמו לסדרת ספין אוף ולמי שנמאס לראות את דרדוויל מתלבט כיצד לדפוק את ראש יריביו ברצפה ולא לגרום להם למוות, תקום לה במהרה בימינו האלטרנטיבה האולטימטיבית בדמות סדרת "המעניש", שם בוודאות לא ייחסכו גופות ודווקא הפסיכולוגיה בגרוש של השד האדום תדיר פניה ופרצופה החוצה.


(אצל מי המפתח?)

דרדוויל, בעונה השנייה שלו, ממשיך את הקרבות המדממים ולא חוסך מצופיו איברים כרותים, אלימות גראפית ושפה יחסית בוטה למה שאמור להיות סדרת קומיקס שמיועדת לפלח גדול יותר של צופים. הקרבות נהדרים, העלילה נבנית בצורה חכמה ומחושבת ורק מצפונו האווילי של מאט מרדוק מפריע להיכנס לקצב ולא להפסיק לשנייה. לפושעים אכזריים ומרושעים לא תהיה תקומה ולא ישועה, את זה כבר מזמן למדו פרנק קאסל, "המעניש", ששכל את משפחתו עקב קרב כנופיות בחסות מפתיעה וגם אלקטרה, אשר הנקמנות בוערת בדמה מימיי ינקות, את האויבים צריך להטביע בשלולית של דם ואת הקונספט הזה מסרב להבין ולהפנים השד האדום ומגן העיר ניו יורק. שני הגיבורים הללו עוברים תהליך התפתחות, אותו כבר עבר דרדוויל בעונה הראשונה, אבל בעוד הוא נתקע עם רעיונות טהורים ונוצריים בנוגע להרג ונטילת חיים, הגיבורים האלטרנטיביים מגלים דווקא צדדים אנושיים ורגישים בהם, צדדים שלא מפריעים להם לבצע ענישה קולקטיבית לאויביהם ואויבי הציבור, ענישה אותו בוחר דרדוויל לבצע באלימות מירבית, אבל ללא החותמת הסופית, שתוביל את יריביו לקבר.

פוגי וקרן, הסייד קיקס הניצחיים של מאט מרדוק, עוברים גם הם תהליך ממושך של התפתחות ומגיעים לשיא אישי בתום העונה הנוכחית, כאשר קרן מאיישת משרד משלה במערכת העיתון בתום העונה הנוכחית ופוגי מקבל חוזה מנופח ושמן, משרד פינתי והבטחה לשותפות במשרד עורכי דין מצליח. רק מרדוק נותר בשלו, מגן העיר וסמרטוט במקצועו ומבחינת התפתחותו בתור אינדיבידואל בעבודה היומיומית שלו. העונה הנוכחית גם מזמנת לנו מפגש קצרצר עם הנבל האולטימטיבי והמובהק מהעונה הקומדת, ווילסון פיסק, אשר מנהל את עסקיו גם מבין סורגיי הכלא, אבל הפעם הוא לוקח רק תפקיד קטן בגרימת הנזק לעירו של מרדוק, מכיוון שגם נובו, השותף המת שלו מהעונה הקודמת חוזר להטיל אימתו על העיר ואיתו כנופיית נינג'ות די ביזארית, אשר נראית קצת תלושה מהמציאות, אותה שקדו כל כך להדגיש ולעבות בעונה הראשונה.


(את קופצת קודם, כן? | צילום: גטי אימג'ס)

וכך, העונה השנייה, מתחזקת ומטפלת בריבוי עלילות, גיבורים ונבלים, כאשר לצד מרדוק עולה "המעניש" בתור ספק נבל ספק גיבור, אלקטרה על אותו התקן וממולם, כנופיות העיר, ארגון הנינג'ות האכזרי של נובו וגם הקינגפין בקו ישיר מהכלא. אין ספק שהעונה הזו והסדרה הזו היו יכולים ללמוד שיעור או שניים מפיטר ג'קסון וגם מיוצרי וכותבי סדרת הטלוויזיה "משחקי הכס", אשר היטיבו למתוח ולמרוח עלילות קצרות יחסית, על פני מספר עונות או מספר סרטים. על כל גיבור חדש שמנפקת הסדרה המצוינת הזו, אפשר היה להוציא עונה שלמה לדרכה, קצרה מעט יותר ומוצלחת לא פחות. כל נבל שסיפקה לנו העונה הנוכחית, היה יכול להיכנס בתור שותף עם גיבור אחר, אשר הצטרף למרדוק ובקלות, ממש בקלות, הייתה העונה הנוכחית יכולה להימתח על פני, לפחות, שלוש עונות, בקלות.

אז את מי הכי אהבתם ואת מי קצת פחות? אילו פרקים עשו את העונה הנוכחית (אשר הוארכה בשלושה פרקים, אל מול קודמתה)? ומה היו נקודות החולשה והחוזק של העונה? התשובות נמצאות לפניכם:

הפרק האהוב: פרק 3
בעצם, סלע המחלוקת עליה מושתתת העונה הנוכחית; תפיסת העולם של מאט מול זו של פרנק ואלי, או אם תרצו - תפיסת העולם של "דרדוויל", אשר מאמין בצדק שיינתן דרך זמן מחשבה בכלא ועל כמה עצמות שבורות, אל מול האקדח של "המעניש" או החרב של "אלקטרה", אשר מעדיפים לשלוח את הבעיה לקבר ולפטור את העולם ממנה. "דרדוויל" ו"המעניש" עולים לגג ופותחים בדיון פילוסופי מאשים לגבי דרך לחיים. החינחון וההתייפייפות ההיפית של מאט אל מול החינוך החיילי של המעניש הם עיקרי השיחה, אנחנו עוד נראה את זה בהמשך העונה באופן מובהק יותר. אבל בתכל'ס בא לנו להעניש. ולא סתם מקבל ג'ון ברנטל העונה הזו מפי גרונו של "דרדוויל".


(טוב שחרר, הבנתי - להרוג | צילום: גטי אימג'ס)

עוד במסגרת הפרק - פוגי מגדל אשכים פעמיים בתוך שלושה פרקים ומשתלט על מריבת עבריינים בבית חולים, אל מול עיניה המשתאות של קלייר (רוזאריו דוסון המשובחת והיפיפייה), שוב סוג של סימן לבאות במבט קדימה לסוף העונה. לבסוף מגיעה סצנת הקרב במדרגות, בירידה של מאט מהגג, אחרי שהיה השבוי של פרנק. עבודת מצלמה משובחת ואחת הסצנות הבלתי נשכחות של הסדרה, כאשר דרדוויל מפרק נהר של עבריינים, אשר זורם אליו כמו נחיל דבורים מקומת הקרקע. פשוט לראות ולהנות:


הפרק הכי מדמם: פרק 9
הפרק של חזרת פיסק לעלילה, המורכבת ממילא. קאסל מוכנס לכלא ומובל לטבח מאסיבי. בדרך לנסות לגלות את האמת "המעניש" מבין שפיסק עבד עליו, שיקר וגרם לו להזיז מהדרך את היריב הגדול ביותר שלו בכלא. כל זאת ועוד מוביל לסצנת הקרב המשובחת והמדממת ביותר של העונה, אשר ברור שבסופה יהיה המעניש המנצח הבודד. העונה והסדרה הזו מעולם לא ניסו להסתיר את איברים כרותים, סצנות קשות וגראפיות והלכו עם הקו הקומיקסי הבוטה והקשה ביותר שניתן היה, אבל הבנייה של הסצנה הזו, המשמעויות והצגתן דרך מטאפורה של מדים לבנים ל"מעניש", שהוא האסיר החדש מול צבא כתום ותיק והגראנד פינאלה, בסופו הצבע האדום שולט וסוגר את הסצנה, באופן מעורר כבוד.

הדמות המוצלחת של העונה:
פרנק קאסל, "המעניש": כל מילה מיותרת. כל אדם הגיוני רוצה לראות כמה פרנק קאסלים בעירו. שומרי חוק קשוחים, אשר נותרים רגישים ונאמנים לאמת שלהם ולה בלבד. תמיד יהיה את הדיון הזה, שבודק עד כמה כדאי לתת לפסיכופט שאיבד את כל משפחתו את המפתחות של העיר. אבל אם הוא זה שמחסל עבריינים, דרך נקמה ומגן על תושבי העיר באופן שאינו פחות מזה של דרדוויל, הוא גיבור לא פחות גדול, גם אם המוסר אצלו זקוק לכיוונון רציני.


(מחכים לשנה הבאה | צילום: גטי אימג'ס)

ההתקדמות של העונה:
פוגי נלסון, עו"ד: אבל אל תתנו לו עוד. אל תתנו לו עוד יותר מדי זמן במה, כי הוא עדיין נמצא בעמדה של אוכל ראש ראשי. המצפון של מאט לא סתם מצוי במריבות בינו לבין עצמו ובין האל. גם פוגי שם בשביל להזכיר לו כמה הוא מסכן את כולם וכמה הוא חסר אחריות. העונה הזו פוגי גידל ביטחון עצמי גדול יותר, זכה לתשומת לב מאסיבית בעזרת כישוריו בתור עורך דין חריף והשאיר טעם כללי טוב יותר מהבחור היבבן, שמנקר בראשו של השד האדום.

המטרחן של העונה:
מאט מארדוק/"דרדווי ל": אין ספק שהוא עשה את הנסיגה המשמעותית ביותר. קיבל חליפה באטמנית והמשיך בקול המסווה הבאמני ואפילו במצפון הבאטמני שממאן להרוג פושעים ומשאיר את דפיקת הפטיש לשופט בית המשפט. שום חליפה לא תצליח להסתיר ולהסוות את המצפון המתעצם ואת הקול המטרחן של העונה. הוא זכה בקרן, אבל כולנו רצינו שאלקטרה תשתלט עליו במיטה ובתפיסתו את תפקידו בתור מגן האוכלוסייה. "דרדוויל" קיבל המון עזרה, אבל מה שעשה עם כל העזרה היה בעיקר להתיש אותה ולנסות לדכא אותה - כן, הוא אכל לכולנו את הראש השנה ומה שדי טושטש בשנה שעברה עם ריאליזם וללא בגדי גיבור, ננעץ בנו השנה בכל הכוח בתור מצפון הולך, גדל ומתעצם במידותיו על פני מידותיה, הלא מוסריות, של הלז קיצ'ן.

נקודות חולשה:
ריבוי עלילות/נבלים/ גיבורים: מה? יש מעניש חדש בעיר? מגן חדש בעיר שהאוכלוסיה תוכל לתהות על קנקנו ועל מידת הרצון להגן על התושבים אל מול הנקמניות שלו. "המעניש" עשה זאת באופן גלוי ועם מטרות נקמה מוצהרות וכמובן פטירת העיר מכל הפושעים. "אלקטרה" עשתה זאת בחסות הצללים ועם אינטרס אישי משלה. אלו היו הגיבורים, באשר לנבלים - מי אלו היו? מישהו הצליח לעקוב? האם זה פיסק, אשר חזר לכמה פרקים. האם נובו ו"היד" הלא מוסברת שלו, שעלו והפציעו לקראת סוף העונה. עלילה מופרכת למדי בפני עצמה. נדמה שהסדרה נטשה את הקו הריאליסטי שלה והחליטה להכניס נינג'ות לתוך עלילת פשע עירונית. קצת היה קשה לעקוב, אבל לא נלין יותר מדי, כי ממש היה כיף בסך הכל.

כמה מילות סיכום, בכל זאת:
יש שיאמרו שהייתה ירידה ברמה. ממש לא. כן, היו נקודות חולשה מסוימות שהוצגו דלעיל, אבל בסך הכל העונה הזו נתנה לצופיה הרבה רגעים לזכור, הרבה גיבורים לאהוב וגם נבלים לשנוא. מעל הכל, היא הוציאה עוד סדרה שממש שווה לחכות לה ונראה שהיקום שמשרטטת עבורינו חברת מארוול כבר מזמן לא נמצא רק באולמות הקולנוע, הוא גם פלש ובהצלחה אדירה לתוך המסך הביתי שלנו ומה שנותר הוא רק להמתין לעונה הבאה ולסדרה הבאה שתנחית עלינו האימפריה.