"מייק ודייב מחפשים דייט": לדפוק חתונה

אפרון שוב כאן והוא ינסה את מיטב יכולותיו הקומיות בשביל להצחיק. זה אמור להיות מספיק בשביל להבין שהסרט לא מיועד לכלל אוכלוסיית הצופים וברור שאם התבאסתם מ"סבא בהפרעה" ומשני סרטי "שכנים" (אותם כתבו גם צמד הכותבים של הסרט הנוכחי - אנדרו ג'יי כהן וברנדן או'בריאן), בהם הוא כיכב, אין לכם יותר מדי מה לחפש בסרט הנוכחי. מי שכן נתן לפרצי הצחוק להשתחרר בסרטי הקומדיה, בהם כיכב אפרון, יגלה כאן קומדיית קיץ מגניבה, טיפשית וכזו שרצה על השטנאץ' של עלילה מופרכת ובעיקר מופרעת.


(שירו הללויה | צילום: יח"צ)

הטעייה שיוצר הסרט מתחילה מהשם שלו, שם אנחנו מחפשים למצוא צמד אחים מופרעים, פורצי והורסי חתונות ושאר אירועים וכאלו הם באמת צמד האחים (המגולמים על ידי אפרון ואדם דווין - דמות קומית אמיתית ומוצלחת). הם זוכרים ומציגים לכל את האירועים שהם עזרו להרים ובעיקר להרים בהם את האווירה, אך הוריהם מזכירים להם, קצת לפני חתונת אחותם, שאת מה שהם זכרו כ"הרמה", זכרו שאר האורחים ובינם ההורים והאחות, כאסון נוראי ובלתי נשכח מכל הסיבות הלא נכונות. קצת לפני החתונה של האחות, מתבקשים מייק ודייב לפרוש מחיי ההוללות והבינוניות ולהתמקד באחותם, להביא לאירוע צמד נשים מהוגנות, אשר יעזור להסיט את הפוקוס אל הכלה, למתן ולווסת את האסונות שיוצרים האחים.

שם הסרט, כאמור, מעניק הטעייה כיוון שלמרות העובדה שצמד האחים הם פרועים ומופרעים, צמד הבנות שאותן הם "דגים" (בעיקר עקב הבטחה לטוס לחתונת אחותם בהוואי, הכל כלול ועל חשבונם) מתגלות כהרבה יותר מועדות לפורענות ושאר קטסטרופות. הן חובבות שתייה מוגזמת ומופרזת וחיי הוללות נשיים, שהקולנוע בעיקר אהב להסתיר ולהצניע ולהעביר לצד הגברי, בתור חלק ממכלול האינפנטיליות שמצויה ברוחו ואופיו של גבר ממוצע. הסרט הנוכחי מציג את צמד הנשים בתור השולטות, המגניבות יותר ואלו אשר על פיהן יישק דבר. הן גם אמורות להציג הצגה של איזון לגברים, אך בד בבד הן עוזרות לחרב כל זכר למהוגנות וטעם טוב. הן שמות בצל את הדומיננטיות הגברית בעזרת קסם מיני ונשי ובעזרת קלות ראש, שהקומדיות של השנים האחרונות אוהבות להציג. שוב קו נשי, אשר מנסה להציג פמיניזם דרך השוואת עלילות פרועות נשיות לאלו שהקולנוע אהב להשליך על הגברים הטיפוסיים. נשים חזקות נוספות נמצאות ועוזרות למסמס את הקו הדק שבין גבר לאישה ומטות את הכף לטובת הצד שתמיד שלט בזכות לוגיקה, רציונל ורגש. הנשים המוצגות בסרט עובדות בעזרת סט הכלים הניתן להן מאז ומתמיד, אך משדרגות עם סט כישורים "גברי" והרסני.


(כושפתם, צחקתם | צילום: גטי אימג'ס)

זאק אפרון עשה קילומטראז' מאז היי סקול מיוזיקל ואפילו הוכיח כישורי משחק ראויים בכמה סרטים שאינם משתייכים לז'אנר הקומי, אבל השחקן, אשר מגרד את גיל השלושים, נמצא ומצא כעת אזור נוחות מוכר ואהוב והוא בהחלט משתלב בו באופן נהדר. הוא לא קומיקאי מובהק, אבל מנצל את המראה הצעיר והטוב שלו על מנת לתת לצעירים את מה שהם רוצים לראות וכנראה שומר את הטוב הלאה, לתפקידים מאתגרים יותר בגיל קצת יותר מבוגר. בכל אופן, הוא עושה עבודה טובה בתור הדביל, אך הרגיש ובתור האח הנמשך ולא זה המושך. תפקיד לא רע וגם מצחיק למדי, למרות שהפוקוס הקומי לא עליו או משליך ממנו באופן דומיננטי בסרט הנוכחי. אדם דווין, הרבה פחות מוכר, אבל סוף סוף בתפקיד די ראשי בסרט כלשהו. אחרי תפקידים נהדרים, שנונים ומצחיקים בסדרה "מכורים לעבודה", ב"פיץ' פרפקט" וגם בקומדיה הנהדרת "המתמחה", הוא סוף סוף מקבל את הבמה המרכזית ולא מוותר על אף אפקט קומי על מנת לתרום את חלקו לסרט. הוא אומנם נראה קצת פחות מרכזי, בעמדה שלו בסרט, אל מול אפרון, אבל הוא גונב כל סיקוונס קומי ומרים אותו.

הבנות של הסרט נפלאות ומצחיקות; אנה קנדריק המגוונת נותנת לצד הקומי שלה לקחת פיקוד ומשתפת פעולה עם דווין פעם נוספת (אחרי סרטי "פיץ' פרפקט") ופשוט מענגת בכל רגע שלה על המסך. היא רגישה, סטלנית ומצחיקה ואיתה אוברי פלאזה, שהיא הצד הקומי הקיצוני יותר, בדיוק כמו דווין ולא מוותרת על אף מחווה קומית, גסה ומוגזמת על מנת לעשות את מה שבאה - להצחיק את קהל הצופים. תוספת נחמדה נוספת לקאסט הנשי המועצם היא שוגר לין בירד (אשר משתתפת גם ב"מסיבת נקניקיות" המצויר מבית היוצר של רוגן והחברים), עוברת מקיצון לקיצון ומפתיעה באחת הסצנות המבדרות של הסרט הכוללת מסאז'יסט הודי ויותר מזה אסור לומר.


(מה, עוד נחכה לכם הרבה זמן? | צילום: גטי אימג'ס)

בסך הכל מדובר בעוד סרט קיץ מצחיק, כזה שחוזר על שטאנץ' מסוים של התפרעות, אשר הרגילו אותנו אליו כותבי הסרט ובכלל הקומדיות של השנים האחרונות. לבוא עם ציפיות לקומדיה מתוחכמת ואפילו פרועה במידה אחרת יהיה די מוגזם, אבל לחזות בעוד קומדיה נוסחתית עם שחקנים מוצלחים ומצחיקים יהיה הגיוני לדרוש וגם להינות ממנה, על אף שהתסריט והעלילה די שחוקים וגם הבדיחות לא מחדשות יותר מדי. כיף של קיץ נמשך עם קומדיה טובה, שלא דורשת יותר מתשומת הלב של קהל הצופים למשך כשעה וחצי.