"האגדה של טרזן": עוד סרט על ג'ונגל

הגרסה הראויה האחרונה לסיפור אגדתו של טרזן הייתה בשנת 1984, כריסטופר למברט נכנס לדמות ואיאן הולם איתו, בתור המנטור אשר מוצא אותו משוטט על ידיו ורגליו בג'ונגלים האפריקאיים האבודים. על מנת להזכיר לו שהוא גרייסטוק ואדם מתורבת הייתה דרושה עבודה קשה וארוכה, הסרט הנוכחי חוסך את כל העסק המדובר ב"גרייסטוק", בן השלושים ושניים שנים ומעביר את סיפור יצירתו כאגדה בעיקר דרך פלאשבקים וחזרות מאולצות לעבר, שאין להן יותר מדי תרומה ואחיזה בסרט, מעבר ניסיון לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה של הצופים הוותיקים. הניסיון האחרון לייצר "טרזן" היה כישלון גמור ומצויר. לא, לא מצוין. ממש רחוק משם, הוא היה גרוע וכיכב בו הסמל לכישלונות מהדהדים של השנים האחרונות" קלן לוץ (שהיה מזוהה בעיקר עם סאגת "דמדומים"). אין ספק שהסרט הנוכחי הוא עלייה לצורך עלייה אפשרית נוספת, אבל הוא ממש רחוק מלספק את הסחורה, בעיקר כאשר ישנו רעב ורצון לראות את יצירת האגדה, שנקראת טרזן.

שם הסרט מטעה ומתעתע בעיניי הצופים, מכיוון שאגדת טרזן אולי נמשכת בו, אך לא בדיוק מסופרת באופן המסורתי והקלאסי. ברור שנעשו אינספור גרסאות על מנת לספר את תחילתה של האגדה של טרזן, אבל הסרט הזה הוא ממש לא גרסה שכזו, היא גרסה אשר מנסה לספר את ההמשך לאגדה של טרזן, זה שנוטש בית חם ומעמד רם, על מנת לחזור ולהציל את המקום שבו גדל. לא מעט חורים עלילתיים מוצגים, כאשר מי שצפה ב"גרייסטוק" יתקשה להבין את החיבור של טרזן עם מנהיגי ותושבי הכפרים הסמוכים, מי שגם זוכר את אגדת טרזן הקלאסית, יתקשה להתחבר לכל חיבור אחר זולת החיבור של טרזן עם משפחת הגורילות, איתם גדל בילדותו.


(תביא כיף |צילום: יח"צ)

הסרט לא רע, הוא פשוט לא טוב. הוא סרט אקשן שמתיימר להיות הרבה יותר מזה, הוא מנסה לתפור תיק פוליטי של ניסיונות השתלטות בלגיים על מכרות יהלומים של קונגו בשביל להחזיר את ג'ון קלייטון, הלורד מגרייסטוק (הלא הוא טרזן) למעבה הג'ונגלים הקונגולזים. משם הוא יילחם ביריב, אשר לא בוחל בשום תחבולה ולא חס על צוותו, על מנת להגיע ליהלומים הנכספים, כאשר טרזן הוא האמצעי והמטרה. הצופה כבר אמור להגיע מוזן בעלילות הסרטים (או הסיפורים) הקודמים והוא מן סרט המשך לכל קודמיו, כאשר אם במקרה פספסתם או, חלילה, לא הכרתם, תקבלו ערב רב של פלאשבקים ואזכורים שיסדרו לכם את המחשבות בנוגע למי היה ג'ון קלייטון ולמה כולם אוהבים אותו כל כך (מעבר לקוביות בבטן, הגובה המרשים וחזות האל הרומי) בכל מקום בו הוא פוסע על רגליו וידיו.

סיפור הרקע, אשר בונה את העלילה, נותר ,לכל אורך הדרך, כסיפור גנרי של השתלטות עוינת של אנשי ציוויליזציה מתקדמים על נחותים, פחות מתורבתים ופרימיטיביים מהם ועל אוצרות הטבע שלהם. טרזן מוצג בתור המגן הכל יכול וגיבור העל של הג'ונגל ומשתתף באינספור קרבות עם קשר קלוש ורופף למציאות, אותה מנסה דיוויד ייטס (במאי ארבעה מסרטי "הארי פוטר") להתוות, כחלק מהנרטיב של הסרט. זה עובד נהדר בקרבות בין חיות, בני אדם והשילוב בין השניים, זה עובד בתור אקשן גרידא, אבל אם אתם מחפשים עומק מסוים, עדיף שתדפדפו לסרט הבא באולם שליד. התלת מימד תומך נהדר בפן הוויזואלי, כאשר הוא מדגיש כל התעופפות בכל אחד מהמימדים המוצגים לצופה, מעבה את עומקו של הג'ונגל ואיך אפשר בלי להציג את קוביותיו המסותתות של אלכסנדר סקארסגארד (לשעבר אריק מ"דם אמיתי") בכל מימד אפשרי. הוא מרשים וויזואלית, אבל העלילה, כאמור, חסרה ונעדרת בעומקה וחשיבותה. על אף הניסיון לייצר יש מאין זהו סרט אקשן נטו, כמעט סרט גיבורי על, אפילו עם טעם של פעם, כאשר ישנה עלמה במצודה ונבל משופם בשביל להשלים את הסגל.


(מישהו צריך נבל משופם? |צילום: יח"צ)

אלכסנדר סקארסגארד הוא הרבה יותר מטרזן חסר הבעה והוא הוכיח זאת בלא מעט סרטי קולנוע, מאז שנטש את ניביי הערפד. בסרט הנוכחי הוא די סתמי ואפילו קריאת הטרזן הידועה עוברת לידו ומביישת את עברה ואת הקריאה הטרזנית הקלאסית. אותו כנ"ל לגבי מרגו רובי היפיפייה, שבזמן הקצר, במסגרתו היא נוסקת מבחינה קולנועית, היא הוכיחה כל כך הרבה יותר מסתם ג'יין, הנענית לחיזורי המיטה הורסטיליים והחייתיים של טרזן, יותר מג'יין, עלמה במצוקה, אשר יורקת בפניו של הנבל התורן ומבטיחה כי טרזן יבוא לחלצה ומהר.

סמואל ל. ג'קסון נראה כמו אוסף של כל הקלישאות שלו מכל סרטי סוג ה-B שלו, בעודו נמצא בתפקיד מניע עלילה, אבל בעיקר בתפקיד מגוחך, שנראה מנסה לשאוב הומור מהפרקים הטרנטינואיים שלו ובפועל מתפקד כמו בכל הסרטים האחרונים, אשר החלישו את מעמדו בהוליווד עם כל סרט מוצלח שהוא מייצר. כריסטוף וולץ ממשיך בקו הנבל התורן, אבל במקום לתת הופעה מהקלאסיות שלו, הוא גורר אחריו את ההופעה הפושרת (פלוס) מג'יימס בונד האחרון ולא מצליח להיות רשע מרטיט, כפי שהרגיל אותנו בסרטים של טרנטינו. דג'ימון הונסו ממשיך לדשדש בבינוניות, כהרגלו בקודש ולא מצליח להרים הופעה נוספת נוסח "גלדיאטור ו"לגעת ביהלום", שבנו וזרקו אותו כאחת.

רוצים סרט אקשן ביערות הסבוכים של קונגו? רוצו לראות את טרזן החדש או שאולי תקפצו לאולם הסמוך, המציג את המקור לטרזן ("ספר הג'ונגל", עליו התבסס מחבר ספרי "טרזן"). רוצים לראות סרט על האגדה של טרזן? דפדפו אחורה בספריית הוידאו שלכם ואולי תצליחו לעצור אצל "גרייסטוק" או אצל אחת הגרסאות (גם המצוירות), הטובות יותר שנוצרו עבור האגדה בת 106 השנים.