"קפטן אמריקה - מלחמת האזרחים": מלחמת הכוכבים
ביקורות
לא חשוב באיזה מחנה אתם, לא חשוב מיקומכם על המפה הפוליטית של "הנוקמים" וממש לא חשוב אם אתם מעדיפים לעטות חצי מסיכת עור על פניכם או מסיכת שיריון שמרכיבה את עצמה. העיקר שתיכנסו לאולם הקולנוע ופשוט תהנו מכל רגע לאחד מהטובים של "מארוול".
יום חמישי, 28 באפריל 2016
"קפטן אמריקה - מלחמת האזרחים": מלחמת הכוכבים
יש למארוול קטע עם קפטן אמריקה. בעוד איירון מן, ת'ור והנוקמים נמקים, בקטנה, מסרט לסרט, קפטן אמריקה הולך, משתפר ומשתדרג, כאשר לשיאו הוא מגיע בחלק השלישי בטרילוגיה של "קפטן אמריקה". הפעם, הסרט של קפטן אמריקה כבר לא רק מדבר על הקפטן, אלא על מרבית עולם גיבורי העל של מארוול ובעיקר על השניים המובילים: טוני סטארק (איירון מן) וסטיב רוג'רס (קפטן אמריקה). הסרט הנוכחי הוא הדוגמא הקלאסית לעירבול גיבורי העל של אולפני "מארוול", האולפנים המצליחים מתבססים על הקומיקסים המוצלחים ומעבירים אותם לקולנוע, תוך שמונה שנים - 13 סרטים שביססו, לא רק את מארוול כמעצמה כלכלית בהוליווד, אלא גם את אופנת סצנת סרטי סוגת הקומיקס, כאופנה מובילה וכז'אנר עילית הוליוודי, שמדבר כמעט לכל סוגי הקהל.
כל הסרטים של מארוול, בהחלט כולם, התאפיינו בתור סרטי אקשן שוברי קופות וחשוב מהכל - קלילים. בכל פעם שהרצינות וארשת הפנים בעלת החשיבות תופסת זמן מסך, מפציע גיבור על כזה או אחר (בדרך כלל טוני סטארק) עם משפט, שניים, שלושה או דיאלוג מושחז ומלא פנינים קומיות מלהיבות. גם הסיפור הנוכחי הוא מן טבילת הראש בתוך נהר ששמו "מציאות". הנוקמים, המגנים הנלהבים של העולם, מפנים מקום לקצת ריאלטי צ'ק ולהשלכות של מעשי הגבורה שלהם. בסרטי גיבורים (ובייחוד כאלו של גיבורי על) המתים לא מדברים, נפגעי הריסות הבניינים הכתושים לא חוזרים לרדוף את מצפונם של גיבורי העל ובדרך כלל לא מדברים על זה, זה משול ל"כלבים נובחים והשיירה עוברת", אבל לא כאן, לא ב"מלחמת האזרחים". בסרט הנוכחי, המתים חוזרים לרדוף, מצפונית וגם יותר מזה, את חברי "הנוקמים", דבר המוביל לבקשה... תיקון טעות, לדרישה! לסוג של רגולציה ופיקוח על החבר'ה שנותרו ("הוקאיי" פרש לחיי משפחה, "ת'ור" חזר לעולמו ולעבוד על סרט שלישי וברוס באנר יורד על ג'וינט ענק וירוק מאוד ברגעים אלו ממש, בשביל להירגע...).
(בוא נבדוק מה עשוי מחומר חזק יותר | צילום: מתוך כרזת הסרט)
הסוף לפיצוצים לא מבוקרים ופעולות בשטח אויב ללא אישור אמנת ז'נבה וברכתו של באן קי מון? נראה כך. טוני סטארק, הפורע הכי פרוע הוא הראשון לזרוק את קלפי הכניעה על השולחן, אבל היריב מבית, הגדול מכולם, הוא דווקא זה שגדל על ברכי הצבא האמריקאי והוא האייקון הגדול ביותר של המדינה. העובדה שהקפטן לא אומר נואש מידידו, באקי בארנס (חייל החורף, למי שהספיק לשכוח) הופכת את היריבות לכזו שגם קצת קופצת מעל העובדה שלשניים ישנה חוסר הסכמה על דרכי הפעולות שלהם מעתה והלאה. בניגוד ליריבות שכשלה, ממש לאחרונה, מבית DC קומיקס (בין באטמן לסופרמן, הלו?!) והכינה אחלה מדרגה ושטיח אדום לחברי "הנוקמים", היריבות בין קפטן אמריקה לבין איירון מן וחבורותיהם, היא יריבות אמיתית, מעשית עד לסופו של הסרט והיא יריבות על תפיסות עולם ועל עקרונות, היא יריבות שמחזיקה את הסרט עד לדקה האחרונה שלו ומותירה את הדמויות, שאמורות לתפקד בתור רעות, שוליות למדי.
דניאל ברוהל המשובח, מגלם את זימו, איש צבא סוקוביה (המדינה המומצאת שכמעט הושמדה קליל ב"נוקמים, עידן אולטרון") לשעבר, אשר משמש בתור הפרצוף ה"רע" של הסרט, אבל בינינו - צריך לחכות ולהמתין בסבלנות עד לתום השעתיים וחצי המצוינות שיש לסרט להציע, בשביל להבין שהוא אולי מכסה לסיר שמכיל מרק "נוקמים" אנין טעם וריח. במקרה הטוב, ברוהל הוא מק'גפין, מן סוג של מנוע לעלילה ויריבות שנוצרת לסרט הנוכחי, יריבות ששמה את היהירות של שתי הדמויות הראשיות ומתעלת אותה לשני כיוונים לא צפויים ומנוגדים למה שהתרגלנו עד כה, בעיקר על רקע התרחשויות "עידן אולטרון" ומה שטוני סטארק יצר שם. אין רעים ואין טובים אמיתיים בסרט, אתם רשאים לבחור לאיזה מחנה אתם משתייכים, האם למחנה ה"שמאלני" של טוני סטארק ואנשי ההגדרות, הרגולציה ואלו אשר מבקשים להראות גם את "השקופים" (איך דרעי קפץ גם לפה?) מכל פעולה ופעולה או שמא תרצו להצטרף למחנה "הימין" בהנהגתו של סטיב רוג'רס, מצביא צבאי דגול ונפש חופשיה, שמה זה לא רוצה את הפיקוח הממשלתי בתוך עומקי פי הטבעת שלו.
(מחנה השמאל מול מחנה הימין - סיבוב נוסף)
מעבר לסיפור הנהדר עצמו, להיעדרות דמות "רעה" אמיתית ובולטת (יש בזה משהו מאכזב, אבל הקו העלילתי המשובח והראש בראש הבלתי פוסק בין סטארק לרוג'רס פשוט מחפים על העובדה) ומעבר לעובדה שהסרט הנוכחי שם טיפקס על כל קו אפשרי שייצר הפרדה בין סרטי "הנוקמים" כחבורה לבין הסרטים שלהם כבודדים, ישנה עובדה טובה נוספת, שקשורה לשתי הקודמות: הסרט הזה אומנם השמיט כמה גיבורים, אבל הכניס כמה אחרים, חדשים ובעלי סרט עצמאי בשטח, כגון "אנטמן" (שאחראי לסצנה המצחיקה ביותר בסרט - בתוך הראש של איירון מן) או בעלי סרטים עצמאיים שתיכף מגיעים כמו: "ספיידרמן" (סדרת סרטים חדשה, בכיכובו של טום הולנד הצעיר - יגיע ב-2017), שאותו אין צורך להציג ו"הפנתר השחור" (סרט חדש, בכיכובו של צ'דוויק בוסמן - יגיע ב-2018).
מעבר לכל אלו, הסרט מתהדר בלא מעט סצנות טובות, כאשר השיא מגיע בסצנה מלאת הפאתוס; קרב הראש בראש בין מחנה השמאל והימין, אקשן והומור בכמויות מדודות, בימוי מהוקצע ומדויק, שילוב כל כך טוב ונכון בין הדמויות ואפילו התרחקות מכוונת מעין הציבור וסכנת חפים מפשע. סצנות טובות נוספות, שאינן מסוגת האקשן, מגיעות מז'אנר הקומדיה ושם מצטיינים בעיקר פול ראד (איך לא?), רוברט דאוני ג'וניור וגם טום הולנד הצעיר ואפילו פול בטאני הנפלא (בתפקיד וויז'יון ובהומור מכאני, תמים ומקסים). אחת הסצנות הטובות, שעליהן כבר דובר לא מעט מהרגע שהסרט רץ באקרנים היא הסצנה בין טוני סטארק לפיטר פארקר, כפי שהם וללא שום אלמנט של קרב - פשוט כתוב נפלא ומבוצע נהדר, באופן מעורר כבוד, גם על ידי הולנד הצעיר. סצנות פחות טובות (והיו ממש מעט כאלו) היו סצנות הליקוק החבריות בין באקי לסטיב - חייל החורף והקפטן מעלים זכרונות כמו שתי נשים רווקות בשנות השלושים לחייהן, כל כך מיותר ומוריד משתי הדמויות המצוינות הללו, שזה פשוט כואב.
(דגל האומה עולה באש, את מי תצילו? את הפסים או הכוכבים?)
אבל הס מלהזכיר או לציין עוד מילה שאיננה טובה ומקושרת לסרט המבריק הזה. שיפור בכל פרמטר מסרט "הנוקמים" האחרון, הידוק העלילות עד כה וציפייה לכל פיסת תסריט שאולפני "מארוול" יעיזו לזרוק לעברנו. הקרקע בהחלט הוכנה - שני גיבורי העל שהתכתשו, חודש לפני כן, עשו מעצמם מקפצה ונתנו לשלל גיבורי העל של "מארוול" לדלג בעזרתם אל תוך בריכה של דולרים וביקורות טובות ומפרגנות. קפטן אמריקה ושלל גיבורי העל של מארוול שוב עושים זאת והפעם עוד הרבה יותר טוב מהפעם האחרונה. רוצו לראות את סרט הגיבורים המרשים ביותר בסביבה!
סיכום המבקר
10/
5.5