"ספר הג'ונגל": זה ג'ונגל, שם בחוץ

בשביל להעריך את הסרט החדש וגם על מנת להבין מי בדיוק קהל היעד שלו, צריך לראות בצמוד לו את הגרסה הנושנה, הקלאסית והעל זמנית של דיסני (כמו זה הנוכחי, אגב). עבדכם הנאמן עשה את המסלול ההפוך, פלוס ומינוס ילדים, על מנת לרענן את הזיכרון וגם על מנת לייצר השוואה בזמן אמת. מהרושם הראשוני של הרימייק, הגרסה החיה כמעט לכל דבר ועניין, של שנת 2016, אי אפשר לצאת עם משהו אחר מאשר התפעלות והשתאות. בשביל לתאר לחובב קולנוע מה הוא הולך לראות בסרט הנוכחי, צריך לשאול האם הוא זוכר את הטיגריס של "חיי פיי" ולדמיין יער שלם מלא בדומים לו ואחרים, אשר מדברים בנוסף להכל.

אם ישנו רימייק, חידוש או גרסה מודרנית לסיפורי או סרטי דיסני קלאסיים, שלא הולכים לעשות רע ולסטות הרבה מהמקור, אלא לשדרג ולשפר אותו, מבחינה וויזואלית, אז זו הגרסה. הסרט הנוכחי עושה גם לגדולים, את מה שהוא עשה להם שהם היו קטנים, רק עם עודף התרשמות מהטכנולוגיה המטורפת, כזו שגורמת לחיות פשוט לדבר ולצופה לגרד בפדחתו ולהשתומם, הכצעקתה? תארו לכם סרט מערוץ נשיונל ג'אוגרפיק בזאבית מדוברת, או אולי בתוכית, נמרית או ברדלסית. זה מה שאתם מקבלים, רק באנגלית ועם ילד מתבגר הודי, קשה להאמין שמדובר ביצירת מחשב מרוב שהעסק נראה אמיתי. מעבר לעובדה, שהאנימציה בה הסרט מתהדר היא כבר מונח שונה בתכליתו מאותה האנימציה שיצרו אולפני דיסני, כמעט לפני חמישים שנים, שונו קצת פרטים, הוארכו ושוכתבו בשביל שתהיה לסרט הזה קצת ייחודיות משל עצמו.


(מוגלי, אם אתה נופל מפה, אין לי הרבה מה לעשות | צילום: יח"צ)

ג'ון פאברו לקח על עצמו את הסכנה המקצועית, לגעת בקלאסיקה העל זמנית הזו, לעשות בה מודיפיקציות קלות, להתאים לכל פלחי האוכלוסייה ולהשתמש בשירותי ארסנל מקצועי מרשים על מנת לדבב את היצירה שלו. הסרט בהחלט בוגר במעט יותר מאשר המקורי והמצויר,וניתן להרגיש ולשמוע בכל שאגה של כל סוג חיה, כאשר הצופה מרגיש קצת מהבל הפה על פניו ואפקט התלת מימד בהחלט תורם לעניין. דמויות כמו שירחאן וקא עשויות להבהיל את קהל היעד, אליו פנה הסרט המצויר במקור, אבל אם נדלל את ילדי הגן מהעסק, כנראה שילדי בית הספר והוריהם יפיקו הנאה מרובה מהעניין. עדיין יש עלילה הבנויה לילדים, באלו הוא אתנחתא קומית משובחת ואפילו חצי מהשירים שרדו את מבחן הזמן ונותרו על מנת להקנות לאנימציה הזו את השלמת הקסם של דיסני מפעם.

מעבר לכך שהסרט לובש ארשת טיפה יותר רצינית ובוגרת, פאברו הרגיש צורך גם לעבות את הזמן שלו, על מנת להתאים לאורכי הסרטים של שנות ה-2000 והזניק את אורכו של הסרט המקורי משעה ורבע לכמעט שעתיים; בכל הנוגע למוקדים עלילתיים הוא הרחיב במקומות שלא היו וקיצר, עד העלים מקומות שהיו בסרט המקורי (הופעת קא הוארכה, במידת מה וצומקה במספר הפעמים ואילו מופע הנשרים, לקראת סוף הסרט נעלם מן המפה לגמרי - כנראה שלא התחשק לפאברו להוסיף ציפורים מדברות).

המון פורסם אודות הפיכתו של קא מ"הוא" ל"היא" ועצם דיבובה של סקרלט ג'והנסון, את הנחש המיתולוגי, אבל יותר ראוי להרחיב לגבי הופעותיהם הנפלאות של אידריס אלבה, האיש שכבר מזמן השיל את עורו סטרינגר בל מ"הסמויה" והסתנן לתפקידי מפתח בסרטים נפלאים בהוליווד, הוא ממשיך בקו המרושע של אותו תפקיד אגדי בסדרה הנדירה, בה הפציע סופית ונכנס לעורו וקולו של שירחאן המרושע בצורה מעוררת יראה וכבוד. הקומיקאי של הסרט הוא באלו, כפי שניתן היה לנחש ואותו מדבב ביל מאריי, שעושה באלו מושלם ומפצה על היעדר המראה ה"בלואי" המגושם המוכר עם הומור ורבאלי נפלא, שעושה כבוד וחסד לדמות המצוירת הקלאסית.


(לא מצוירים, מונפשים | צילום: גטי אימג')

שאר הקאסט כולל את בן קינגסלי המופלא בתור באגירה, הפנתר הדאגן והמוסרי, לופיטה ניונגו וג'יאנקארלו אספוזיטו (גאס פרינג מ"שובר שורות") בתור ראקשה ואקילה, הזאבים, כריסטופר ווקן בתור לואי (שברגע שהוא החל לשיר, זה היה די ביזארי ותלוש בכל הנוגע ליחס הישיר לסרט הנוכחי ומבלי שום השוואה עם הסרט המקורי) ואפילו פאברו עצמו וסם ריימי (הבמאי של הספיידרמנים) מפציעים פה לתפקידוני השלמה של חיות קטנות. היחיד שעושה עבודה פחות טובה והוא גם הכי פחות מוכר מכל השמות המפוצצים שפאברו הביא איתו, היה ניל סת'י בתפקיד האנושי היחידי בסרט וזה שהיה אמור להביא קצת יותר מהקול, בתפקיד מוגלי. נראה שדווקא מהילד-כוכב הזה לא תגיע בשורה עתידית מאיזור המשחק, אבל שווה לעקוב ולראות מה יזרקו לכיוונו אחרי השתתפות בבלוקבאסטר הנוכחי של דיסני.

תם הסרט, כפיים לכולם וכמה ימים אחרי כן, כותב שורות אלו התיישב בסלון עם ילדיו, בני הכמעט שנתיים וכמעט ארבע וצפה בגרסה הקלאסית והנושנה. התגלו כמה עובדות לא מפתיעות במיוחד: הסרט הישן (בדיבוב לעברית כמובן) מתאים לכווווולם, ממש לכל שכבות הגיל באשר הן (אפילו הקטנה בת השנה ושמונה חודשים הייתה מרותקת למשך כמעט רוב הסרט). הסרט הנוכחי כנראה לא יתאים לגילאים הללו ולו בגלל עודף שאגות מרשימות והעובדה שהוא נראה אמיתי מדי. השירים, הדמויות וגם הסרט עצמו הם פשוט קלאסיקה שאין לה תווית של שנה, תקופה או עידן.


(בקרוב... הבמאי והדוב)

בניגוד ללא מעט אגדות דיסניות שהלכו והתחדשו בשנה-שנתיים האחרונות והיו יבשושיות במקרה הטוב או מבזות במקרה הרע, הגרסה המעודכנת לספר הג'ונגל לא רק יוצאת בשן ועין, אלא רותמת את כל פלאי הטכנולוגיה והחזון הקולנועי של פאברו ומשתמשת בהם לטובתה ועל מנת לייצר נקודה בהיסטוריה שעושה כבוד למקור וממתינה לנקודה הבאה שתנסה לקחת את הסיפור המופלא של רודיארד קיפלינג ולחדש אותו. מה שמוביל לשאלה קצרה ומתבקשת, איפה לעזאזל אנדי סרקיס בסרט עמוס בדמויות שנוצרו בטכנולוגיית מחשב? אתם בוודאי שואלים. כנראה שהוא יהיה באלו הבא בגרסה הבאה של ספר הג'ונגל של Warner Brothers בעוד כשנתיים ואז בהחלט נוכל לדעת האם הגרסה הנוכחית הייתה פסיק קטן בהיסטוריה ובהתפתחות של סרטי "ספר הג'ונגל" או שמא סימן קריאה מהדהד שלא ינסו להשתוות לו יותר.