לפני שהכוח מתעורר - הפרילוגיה

לקראת צאתו של הסרט החדש בסדרת "מלחמת הכוכבים"... תודו שזה נשמע כמו בחזרה לעבר, לשנת 99', בה היה שיגעון עולמי לרגל הפרילוגיה של לוקאס לטרילוגיה של לוקאס. הפעם לוקאס קצת פחות אהוב, ניתן לעיכול ושולט במרחבים של הסרט, אבל עדיין הבייבי הזה יהיה משויך אליו בין אם תרצו או לא. "אימת הפאנטום", שהיה הראשון בפרילוגיה, הכיל לא מעט קווי דימיון קונספטואליים בהשוואה ל"הכוח מתעורר" (שיהיה ראשון גם בטרילוגייה הנרקמת) עוד לפני הצפייה בו. כאשר ג'ורג' לוקאס ניסה להמציא את עצמו ואת הסדרה שלו מחדש, הוא הלך לכיוון הפריקוול ולטכנולוגיה חדשנית יותר, בכך הוא חשף את המוצר הטהור שלו לביקורת מחודשת ובעצם יצר השוואה, כמעט בלתי אפשרית בין המוצר החדש למוצר הישן.


(מתחילים התארגנות להעיר את הכוח)

הטרילוגייה המקורית קיבלה טרילוגיית קדם. האימפריה של לוקאס, אשר הונעה והפכה לסנסצייה על ידי גיקיי כל העולם, קיבלה תוספת ולוקאס, כמו כל המעריצים, ידע שכנראה ממרום מושבו, שבאולימפוס ההוליוודי, יש רק לאן לצנוח ומה שהתקבל באהבה, יתקבל בעיניים הרבה יותר חשדניות. המקרה של הסרט החדש הוא אמנם זהה, אך קצת שונה. לסרט החדש יש וואחד כרית ליפול עליה, בדמות פרילוגיית "מלחמת הכוכבים", לוקסוס, שלא היה לאותה הטרילוגייה. לפריקוול של מלחמת הכוכבים היה את טרילוגיית מלחמת הכוכבים, עובדה שהקפיצה את הציפיות לגבהים בלתי נתפסים.

הסרט החדש יכול ללכת לשני כיוונים: "כבר נפלנו, אז הנה הגיעה עוד נפילה" או "הנה הגיע המושיע", למרות שהציפיות ההולכות ונבנות מחדש, יכולות עדיין לרשום ריסוק מפואר נוסף בספר דברי הימים של "מלחמת הכוכבים" לדורותיה. וכעת, לסיכום מנקודת מבט מפוכחת, בלתי משוחדת ועדינה, ככל האפשר, עם שלושת סרטיו המאוחרים של לוקאס, לאחר שכבר הגיע לשיאו בשנות השמונים.

"מלחמת הכוכבים פרק 1: אימת הפאנטום"
אימת הפאנטום הוא סרט מדע בידיוני, במלוא מובן המילה, הוא ממציא את אגדת סקייווקר מתחילתה ומשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים, שלתקופה היה לתת, בתוספת חרבות האור הקלאסיים, שנראים טיפה יותר טוב ועדיין משמיעים את הרעש המעצבן. לטרילוגייה הזו, איך שלא תהפכו את זה, יש שחקנים יותר טובים וכאלו שעמדו במבחן הזמן, לפני הסרט ואחריו, לפחות רובם. רק ג'ייק לויד, שגילם את אנקין הצעיר, נותר ללא החמידות הילדותית וגם ללא קריירה מרשימה בהמשך - את כל השאר, אתם יודעים בדיוק איפה למצוא בהיסטוריה הקולנועית והם שם, בכל כך הרבה מקומות, שאך טבעי שירשמו ברזומה איזה סטאר וורס, על הדרך.

הסרט הביא לאוהדי סטאר וורס את ג'אר ג'אר בינקס, שהפך לאחד מסמלי הכישלון בעיני המעריצים השרופים ואת הכיוון המטומטם וחסר כל השחר, אך הסרט גם הביא את קדמת הטכנולוגיה, באותם השנים לסרטיו של לוקאס ויוצג באופן מכובד על ידי מרוץ הפודים הראשון והמרשים אשר בוצע על ידי אנקין סקייווקר הצעיר.

כנראה שמדד הגיקיות והחיבה הבלתי נתפסת לטרילוגיה המקורית של ג'ורג' לוקאס העבירה יותר מדי אנשים על דעתם והם העדיפו להיצרב על ידי ברזל מלובן, ביציאה מהרפת, להיגרר מאילת ועד נהריה בישבן חשוף מאחורי משאית ושאר הגזמות פרועות, מאשר לתת מילה טובה או שתיים לניסיון, הפחות מוצלח, של לוקאס להחיות את מכונת הכסף שלו. כן, הוא אולי מכר את נשמתו ואולי הוא חשב, באמת ובתמים שזה ירים לו דור חדש של מעריצים ושלא תטעו, זה הרים והיו בטוחים, שמי שניחן בשיפוטיות קצת יותר שפויה, קיבל אליו כל מוצר לוקאסי, בדיוק כפי שהתכוון המשורר: בידיים פרושות ובזרועות פתוחות ומחבקות.


(א..א...א... אבל אמרת לי להוציא לשון)

ג'אר ג'אר הוא מוצר ילדותי ודבילי, שתוכלו לצפות בו עם הילד הקט, גם אנקין במירוץ יצית את דמיונם וגם אתם תוכלו להנות מהטכנולוגיה המתקדמת (דאז), על מנת ליצור חוויה לכל המשפחה. אבל בשביל לאזן את ג'אר ג'אר ישנו דארת' מול המצוין, בשביל שלא תגידו שהכל שטויות וקצת ליאם ניסן, לפני שהוא מוריד את גלימת המאסטר ג'דיי והולך להיות שחקן סרטי אקשן מזדקן. אבל כפי שפונדמנטליסטיים דתיים, לוקחים את הדת למקומות הקיצון המסוכנים שלה, כך גם חסידיו המוקצנים של לוקאס וסדרתו, העיפו את המנהיג, ערפו את ראשו והחלו לשוטט כזומבים, בחיפוש אחר תכנים בין גלאקטיים טובים יותר.

כן, הסרט סובל מקשקוש עלילתי ועם זאת, חוזר לעיתים לסאבטקסט מלא, עשיר ורלוונטי וכן, הרבה דמויות בו מגוכחות וידה, ידה, ידה. אבל הוא מרשים, מרהיב ויש בו כל כך הרבה רגעים לנצור, לשמור ופשוט להתפעל, בעיקר בהתחשב בתקופה, שבה הטכנולוגיה הקולנועית הרימה את הרמה ואת הרף עוד קצת, לקצה גבול היכולת שלה.

"אימת הפאנטום" לא מושלם, אבל בהחלט לא היה רע כפי שדת שלמה של לוקאסונים, החליטה לסמן אותה כמוקצה מחמת המיאוס וחמת הכישלון.

"מלחמת הכוכבים: פרק 2 - מתקפת המשובטים"
פרק שני מתחיל בבום ענק, ניסיון התנקשות באמידאלה (נטלי פורטמן המעלפת) ובום; מתייצבים להם זוג הג'דאים; אנקין, שקצת גדל ונהיה מתלמד בחברת "ג'דיי - חרבות אור בע"מ" ואובי וואן, אשר מגיעים לאבטח ובום; מרדף מטורף ומרשים ברחבי העיר, במכונית מעופפת וטראח - פיצול עלילות בחמישה כוכבי לכת שונים... ווואו... כמה תאווה לעיניים, עם עלילה מינימליסטית וסופר מבולגנת, שמגלה שמוריי ותלמידיי הג'דיי כנראה היו באורגיית לימודים ענקית; כולם היו מוריי וכולם היו תלמידיי. לוקחים אוויר ומגלים שאת אנקין הצעיר, החמוד והלא משהו, מחליף אנקין יותר מבוגר, חמוד גם כן וגם לא משהו, אבל כבר לא ילד ולא חסין מביקורת נוכח משחקו הנוראי, הבכייני והלא בוגר.

ההיסטוריה מלמדת שהיידן כריסטנסן השאיר את שיא הקריירה בצמד התפקידים המפוקפק, בתור אנקין סקייווקר ויצא לרעות בשדות החרא שיש להוליווד להציע לשחקנים סוג ב', מסוגו. הוא נכנס, לאיטו, לנישה ששמורה לקובה גודינג ג'וניור וכריסטיאן סלייטר וסרטי ה-B הקקה שהם משתתפים בהם, אבל הוא ממש לא האישיו בסרט המשופר, שחושף את חיבורו של לוקאס לטכנולוגייה המתקדמת בצורה מתקדמת הרבה יותר. האנימציה, הפיצוצים, העולמות ופשוט הכל נראה, כל כך נראה... ונראה טוב.

בעוד אמידאלה מקבלת הגנה לפרקים ונופשת עם אנקין בשדות המרהיבים של נאבו, לפרקים אחרים, אובי וואן קנובי מכתת רגליו לכוכבי לכת נעלמים, בגשמים בלתי פוסקים ובעודו חומק מניסיון התנקשות, פעם אחר פעם, הוא צריך להשלים עם אימפוטנציית הג'דיי במניעת הסלמה גלקטית כוללת בין כל הצדדים המעורבים בעניין. אנקין מגלה בעצמו צדדים יהירים וכמובן צדדים אפלים, בקישור כמעט ישיר והסרט מרמז על כיוונים לעתיד, כלומר לעבר... לטרילוגייה המקורית, מבולבלים? גם אנחנו...

שתי נקודות מרכזיות שניקח מהסרט: אמידאלה בביגוד מינימלי ועוד קצת קרוע בגלל טופרי החיה המשולבת שמנסה להשמיד אותה בקולוסיאום "על שם ראסל קרואו" וכמובן הצמצום, בדקות עבור שנוא בוגרי "מלחמת הכוכבים" לדורותיהם: ג'אר ג'אר בינקס או ג'נרל/ג'נרל מנג'ר/קולונל בינקס.


(אם יש משהו שניקח איתנו - מדי המנקה הקרועים)

מעבר לכך אמידאלה ואנקין מייצגים עמדות פוליטיות ברורות למדי וכל אחד מייצג את העמדה שלו באופן די עילג וקיטשי. הסנאטורית מאמינה בפוליטיקה, סדר ופשוט מודה שגם במערכת הפוליטית יש בלאגן (דה?!) ואנקין, הוא כוח הזרוע, החרב או חרב האור, במקרה שלו. לאמידאלה יש אהוב בסיירת חרוב, הוא גם קצת נראה כמו חרוב ויש לו צמה של ילד בן עשר, שעדיין מאמין ששוקולד חרובים זה שוקולד. הוא גם משחק ברמה של ילד בן 10 ומתבכיין, אוי, כמה שהוא מתבכיין, עד שבא לכבות את הטלוויזיה או להעביר ערוץ עד יעבור זעמו של הקטנצ'יק ונחזור לחיוך הממיס של נטלי שלנו.

והיא נטלי, הכשרה שלנו ועוד שלל שחקנים ברמה סופר גבוהה מה זה מנמיכים את ציפיות המשחק מהם, אצל סמואל ל. ג'קסון כבר התרגלנו שהוא מסתובב בין תפקידים שהם טיסה בשמי הארץ לבין צלילה לתפקידים שהם יותר טביעה בבורות בוץ, ככה שפה המשפט ורבע של מייס וינדו לא יפילו אותנו לאבל או שמחה גדולה.

אבל ראבאק, אובי וואן-מק'רגור, פורטמן ואפילו ג'ואל אדגרטון, לפני היותו פרצוף מוכר, כל אותם אלו יכלו לתת קצת יותר תמורה לאגרה. נו שוין, פשוט נהנה מההופעה שלהם ונסתום. אז פרק שני עושה הרבה אקשן, פיצוצים מינוס ג'אר-ג'אר למינימום ואפילו כבר מתחילים לקבל מושג על כמה שאנקין המתוק זועם מבפנים וכמה הוא מועד ליפול לצד האפל, נתראה בפרק השלישי...

"מלחמת הכוכבים: פרק 3 - נקמת הסית'"
הופ... פרק שלישי הגיע, ראיתם איזה מהר? אנקין גידל שיער, אובי וואן האריך זקן ושניהם שומרים על הופעה סולידית בדרך לחזור עשורים קדימה ולתת לטרילוגיה המקורית לכבוש את הגרסאות הצעירות שלנו, הצופים או אותנו בפורמט זרעונים תמימים לפני ההיכרות עם הביצית.

האקספוזיציה המאוד ארוכה של לוקאס לסדרת הסרטים שלו עצמו נכנסת לישורת האחרונה ואם הוא צריך המלצות להרחבות נוספות, הוא יכול לקחת את הכתובית הארוכה שרצה בתחילת כל אחד מסרטיו ונעלמת לה אל עבר השיממון החללי ולעשות ממנה גם סרט קצר או ארוך, תלוי כמה כסף ברשותו וכמה סרטים וכסף עוד בא לו לעשות.

אם את ההוביט מרחו לטרילוגייה ומלחמת הכוכבים קיבלה פרילוגייה מתישה עבור עצמה, בסיפור איך דארת' ויידר נהיה... ובכן, דארת' וויידר, אז למה לא הכתוביות המדליקות? למה לא לקחת ולעשות מכל אחת כזו איזה סרט? למה לא, לוקאס?

טוב, לפני שלוקאס מתחיל להריץ את גלגלי השיניים במוח, נסכם את הפרק האחרון בעידן החדש של מלחמת הכוכבים ורק אז נניח למכונת הזמן לשאת אותנו כמעט 40 שנים אחורה. כל שרצה לספר לוקאס, כנראה הוא מאיפה המקור של המשפט "Luke I Am Your Father" ולמה דארת' ויידר הוא כזה Hater, אז יצאה לו טרילוגיה, שמרבית העולם חושב שהיא מיותרת, אבל באמירה אישית, היא סבבה, מגניבה ואפילו במקטעים רבים מיועדת לילדים (הפרק הראשון וג'אר ג'אר).


(תביא חליפה שחורה, קסדה שחורה ומגבונים לחים)

אבל בסרט השלישי, העלייה האקספוננציאלית בטיב הסרט מגיעה לשיאה, אמנם המשחק של כריסטנסן לא עולה באף שלב, אבל הוא כבר כועס הרבה יותר טוב ופחות בכייני, הוא מגבה את זה בשחיטה רבתית של כל מי שמעצבן אותו ופשוט נראה קצת פחות גרוע, קצת לפני שהוא ייעלם לתהומות הנשייה של הוליווד.

פורטמן, ג'קסון ובעיקר יואן מקגרגור מפגינים משחק כל כך בנאלי, על גבול המעיק וזה פשוט מעציב, שדווקא סרט שהיה יכול להיחקק בקריירה שלהם הופך לנקודה אפרורית למדי, במסגרתה הם היו בצילו של היידן כריסטנסן, שזה בפני עצמו מעליב. האורך של הסרט נותר מוגזם, הסרט והאפקטים ממשיכים להיראות מרהיבים ומשובחים ומשכילים לשלב את חרבות האור, הכה מיושנות באופן שייראה עדיין רלוונטי ובסך הכל העלילה הנוכחית והביצוע, בהשוואה לשני סרטיו הקודמים, נראים כמו קפיצה ל"אביר האפל" מ"באטמן לנצח".

הביקורת על המלחמה והתמוססות חלום השלום, נראית קצת בנאלית, אבל בוגרת יותר מהאחים הקודמים, מפוכחת ורצינית וגם הסמל לכישלון היחסי של הסרט הראשון נמחה פה לחלוטין; ג'אר ג'אר מתאדה, פאדמה הריונית ולמרות שכל צעד ושעל מובילים אל עבר הסוף הלא אופטימי ואל עבר התחלת הטרילוגיה המקורית, עדיין תמצאו את עצמכם בוהים במסך ונהנים מנוכחות המשובטים, המהפכים, הבגידות וכמובן העולם המטורף שבנה לוקאס עם השנים בטכנולוגיה הרבה יותר טובה.

גם פה וגם בטרילוגיה הישנה אין תצוגות משחק מפילות מהרגליים, אבל יש כיף אדיר, נוכחות תסריאטית קצת יותר עמוקה, קצת... ושחקן ראשי שיילך וישכח עם הזמן, בדיוק כמו "בנו" בטרילוגיה המיתולוגית.

כבר נגמר ויאללה לעבר.
לסיכומו של יום (או יותר נכון כמה לילות) וסיכומו של מרתון לפי הסדר הכרונולוגי, היה כיף גדול, והציפייה לראות את "הכוח מתעורר" רק הלכה והתגברה. כמובן שהטירוף העולמי האוחז במעריצי הסדרה (וגם מי שלא) רק הולך ומתגבר והצדק איתו.


(ישנתי הרבה זמן, צריך תיכף לקום)

לוקאס אולי גירש הרבה מעריצים מהשם שלו, אבל שלא תהיה טעות או רבע טעות, לאיש או אישה; גם לאחר שהוא הוזיל את הטרילוגיה הישנה שלו לעבר פרילוגיה ואין סוף ספין אופים, סדרות ומרצ'נדייזינג בלתי נגמר, השם "מלחמת הכוכבים" כבר טס ממזמן לבדו ואף מעריץ שטיפס על העגלה לא יכול להפסיק לצרוך, לנשום ולחלום "הכוח מתעורר". טוב, הזמן כבר נגמר והגיע הזמן לחזור לעבר, אל עבר סוף שנות השבעים ולתחילתה של הטרילוגיה המקורית. See You Soon & May The Force Be With You.