"ליילה ואיב": לילה בלי כוכב

ויולה דיוויס לא בתקופה זוהרת, מאז מועמדותה (השנייה במספר סה"כ) לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד מוביל ב"עזרה" בשנת 2011, ספרה השחקנית, בת החמישים, עוד כמה הופעות סבירות בסרטים שלא כל כך דיגדגו את האקדמיה. מה הוביל אותה לשת"פ עם השחקנית ה"מהוללת" ג'ניפר לופז? אין לדעת, אך זו עובדה מוגמרת על פני השטח.

בהצצה ראשונית בכרזת הסרט אפשר להבין את הכיוון וכנראה גם את הרמה הכללית ועם זאת, הסרט לא מידרדר, בסופו של דבר, להיות B movie גרוע, אלא עוד נדבך לז'אנר נקמה (הורים), שהוא יותר עצוב ולא סביר, מאשר מרתק, עוכר שלווה ומטלטל. הפוסטר מצביע על כיוון מטה וכך גם השחקנית המשנית, ויולה דיוויס, שהיא הסיכוי היחיד לאיזה שהוא תו איכות, עבור הסרט.


(לא באמת ציפינו. צילום: מתוך כרזת הסרט)

סיפור הסרט מתאר את חייה של אם לשני בנים (ויולה דיוויס, כאמור), אשר חווה טראומה ומאבדת את בנה לרחובות העיר התובעניים ועמוסי הפשע. השלב הראשון בדרך להחלמה עובר דרך קבוצת תמיכה לקורבנות שכמוה, אך השלב הבא והקיצוני יותר הוא לקחת את החוק לידיים בעזרתה של חברה לאבל, אותה פגשה בקבוצת התמיכה.

המשחק של ג'ניפר לופז לא מתעלה לרמות גבוהות וגם זה של דיוויס, אשר ממנה הציפיות הן שונות לחלוטין. הסרט נע ונד בין ההווה לבין פלאשבקים מעברה של האם, מתקופה בה הייתה אם לשניים ולפני הרצח. את מקומם של היגון, האובדן והצער מחליפים הרצון בנקמה ואותו הרצון מטשטש את רגשות האשם, אשר נלווים להפיכת האם, מוכת היגון, לנוקמת חרישית.

אין זה הסרט הראשון או האחרון אשר לוקח בן אדם מהיישוב והופך אותן למכונת הרג משומנת, או במקרה שלנו; להזויה עם אקדח, שחושבת שלמדה את העולם תחתון על כל מרכיביו. עצם העובדה שדמותה של דיוויס פתאום מדלגת, מחוסר ביטחון, הססנות ומצב שבר כלי לדמות בעלת ביטחון עצום מעלה שאלות ותהיות ומורידה מאמינות העלילה של הסרט.


(נקמות לגבות. צילום: מתוך הסרט)

הכוח המדרדר והממריד בסרט מגיע מה"ערסית" הלטינית ובמקום לקחת את הסרט למקומות אפלים, אנחנו חוזים בצילומי סלפי ומסיבות במועדונים, כחלק מהמעקבים בצל הנקמה. הדמות הראשית מטפחת את רגשות האשם, בצורה מקבילה לפעולותיה, אבל אף אחד מהצופים לא נופל מהעלילה הדי צפויה. המעבר החד של ויולה דיוויס, מהיותה אמא דאגנית ומחנכת למתנקשת נקמנית, אלימה וכמעט חסרת מעצורים מצריך קצת יותר זמן מסך ונראה קצר מידי ואמין במידה מועטה.

אפילו הטוויסט אשר מתגלה בסופו של הסרט כמעט נחשף באופן בוטה ושקוף בתחילת השליש האחרון של הסרט. כמה שהטוויסט שואף לקחת את צופיו לגדולות עבר של סרטים דגולים עם טוויסטים משובחים ולא צפויים, ככה האכזבה מהפינאלה הברור והמובן מאליו. מעבר לדיוויס ולופז הפושרות, גם שאר הקאסט לא מצליח לתת ערך מוסף, לפחות בתחום המשחק.


(מעדיפים לזכור אותך בתור נרקומן. צילום: יח"צ)

אנדרה רויו, המוכר יותר בתור "באבלס" ("באבס") מ"הסמויה", הפעם בצידו החוקי של המתרס, בתפקיד משטרתי ודי סתמי, פשטני וכזה שגורם געגוע עז להצלחתו הכבירה בסדרה העצומה והריאליסטית. לצידו, שייה וויגהאם (ההוא מזה...) בתפקיד די סתמי ושבלוני של בלש טהור וחד חושים. סרט בינוני שפעם נוספת לא מחדש כלום בז'אנר ועוד בזבוז זמן מזמנה של דיוויס, במה שמריח בתור רווח נקי במינימום מאמץ, מצידה של הכוכבת הנהדרת והמידרדרת.