"פעילות על טבעית: מימד הרפאים": רוחות של סתיו

בדיוק בתחילת השבוע הופתעו החזאים מרוחות אגרסיביות, אשר תקפו ברחבי המדינה ואף גרמו למוות ושאר "הפתעות"; נזקים בכל מקום ובכל אספקט אפשרי. זוהי קבלת הפנים אשר ציפתה ל"פעילות על טבעית: מימד הרפאים" בארצנו הקטנטונת.

בצרפת, הלא כל כך רחוקה, קיבלו את פניו של הסרט מאות ילדים וילדים, אשר מגרדים את הגדרת הנוער (זו הגדרה מסוימת לילדים בגיל 9-13), במיני פוגרום לא ברור. הצוציקים תקפו אולם קולנוע (שבגדול לא מרשה להם להיכנס מפאת גילם הצעיר) ועשו לו "לה פמיליה", בעודם תולשים כיסאות, זורקים משקפי תלת ממד, קורעים מסכים וגורמים לנזקים בשווי אלפי יורו.


(מצלמה קולטת רוחות, עכשיו במבצע. צילום: גטי אימג')

וכך אוקטובר מסתיים לו עם שובה של הפעילות העל-טבעית, כמדי שנה, מאז שנת 2009. בתזמון הזה תוקפות את מסכי בקולנוע והטלוויזיה, באופן קבוע, רוחות רפאים מטרידות, כאלו המתמקדות בדרך כלל בלוקיישן קבוע ולאורך תקופות שונות בהיסטוריה של אותו הבית. אורן פלי, הישראלי שבעצם הגה, המציא וביים את הסרט הראשון עדיין מעורב בכל חלקי סדרת הסרטים ואף בסרט הנוכחי מעמדת המפיק (כבכל אחד משאר הסרטים). בעוד הסרט הראשון הרעיד עולמות ואף שכלל וחידש במעט את ז׳אנר הפאונד פוטג', האחרים שאחריו כבר התקבלו בעין בוחנת ומנוסה יותר, בעבור המצלמה המשוטטת, במהלך היום והמתקבעת, בשעות הלילה.

הסרט השני והסרט השלישי עוד שמרו על רציפות עלילתית ושימשו בתור פריקוולים ואף שמרו על רמות המתח והחרדה בקרב הצופים, אבל החל מהסרט הרביעי חלה הידרדרות בשני הפרמטרים הללו והחל ניתוק מעלילת הסרט הראשון ושני ממשיכיו ואף הורגשה ירדה רצינית ברמות המתח והחרדה. בסרט הנוכחי חוזרת העלילה להתכתב עם עלילת המקור, כאשר צמד האחיות: קייטי וכריסטי, משמשות בתור נספח היסטורי לבית, בתוכו מתגוררים הגיבורים הסובלים של הסרט.


(האחיות הגרופיות חוזרות, על מסך הטלוויזיה שלך. צילום: יח"צ)

הטוויסטים החדשים בעלילה ובאפקטים של הסרט מגיעים שלובי ידיים; בעלילת הסרט - מצלמת וינטאג' המתגלה בבית ומזהה רוחות רפאים, על שלל צורותיהן. באפקטים ואמצעי הצגת הסרט - תלת מימד, אשר מלווה את האלמנט העלילתי החדש. דבר קבוע שאינו משתנה הוא הירידה ההולכת ונשמרת ברמתם של סרטי הסדרה.

על אף הניסיון להשתמש בתלת מימד, על מנת לחדש בקטגוריית המקוריות והעלילה. אי אפשר לומר שישנו שינוי דרמטי מהבינוניות אשר אפפה את סרטי הסדרה, החל מאז שחצתה את גבול הטרילוגיה. הפעם העלילה מצטרפת לבני זוג ובתם הצעירה, אשר מתיישבים בבית ההיסטורי של האחיות ושבט המכשפות שלהן ואל הבית מצטרפים שני אורחים לא רצויים: מייק וטובי; מייק הוא אחיו של ראיין, אבי המשפחה, וטובי, למי שזוכר (או לא) הוא הרוח המטרידנית שעזרה לסדרה להמשיך להתפתח עוד ועוד.


(אמא, מישהו לכלך את המראה בבית. צילום: יח"צ)

מייק וראיין עוזרים לשמור על אווירה קלילה ולא אמינה, נוכח מתקפת הרוחות והשדים אשר פוקדת את הבית. ההומור הוא בן בית, בעיקר בזכות מייק ועוזר להפיג את המתח, שקיים קצת פחות ופחות בכל סרט חדש שמשתחרר מדי שנה. האמינות נופלת גם בפרטים הקטנים, כאשר לא ברור הצורך של הגיבור לתעד את עצמו צופה במוניטור וכמובן שיש את עניין הליין החצי הומוריסטי ובמרכזו מייק המשופם שהוא אתנחתא קומית מתמשכת.

אחד הדגשים המרכזיים של הסרט מתמקד בשימוש של טובי בלילה, הילדה, אשר מקיימת טקסים אנטי דתיים בשמו והולכת ומתקרבת לעדת המעריצות השרופות והמהופנטות שלו. המימד הדתי מקבל סממנים חצי קומיים בעצמו, כאשר הכומר האחראי לניסיון הגירוש של הרוח הרעה, מקדש את הילדה הקטנה וזה מדיף ריח של ביקורת על אנשי הכמורה ומחזק עוד טיפה את גל השמועות בנוגע לשילוב של אנשי הכנסייה ופדופיליה.


(פעילות צומת פולטרגייסט. צילום: גטי אימג')

בכלל, השילוב של איש דת בסרט מרגיש כמו ניסיונות הומאז' או לפחות ניסיונות התכה עם עלילות הפולטרגייסט - מן פעילות על טבעית צומת פולטרגייסט. הסרט הנוכחי שומר על אלמנטים מינימליים של הפחדה ומשלב אותם ביחד עם אפקט התלת מימד, שהוא בסדר וגם מופיע פעם בעשרים דקות יחד עם הבהלה תורנית. עם כל השאיפה לתלת מימד, ייחודיות או חידוש עלילתי הצופים מקבלים בסופו של דבר רוחות רפאים מתעטפות בסדין ותלת מימד כמו תלת מימד באימה, שנגמר בהקאה על הצופים, די בדומה לרמת הסרט.