"השוטר הטוב": שוטרים, גנבים ויובל סמו
טלוויזיה
למי אין וויכוחים עם שוטרים? אתם יכולים לכבד אותם, אתם יכולים לפחד מהם, אתם יכולים גם לכעוס עליהם, אבל בוא נודה בזה, תמיד כולנו רצינו לראות את השוטר, זה שנותן לך דוחות חניה ועלול להרביץ לך בלי סיבה, סובל.
יום שני, 19 באוקטובר 2015
"השוטר הטוב": שוטרים, גנבים ויובל סמו
אי אפשר להרהר ביכולותיה של yes ביצירת סדרות איכותיות. הם הצליחו להעלות את אושרי כהן לרמה של כוכב עם "נויורק" שהייתה ממכרת ומרתקת עד לעונתה השלישית, וגם העבירו נושאים פוליטיים מרכזיים לסדר היום עם "פאודה" המופתית. עם זאת, ביצירת סדרות קומיות יש להם הרבה כישלונות. "רון" שהיה סביר מינוס ו-"זנזורי" שהיה מיותר, לא היו לי ציפיות. זה לא שyes לא יודעים לעשות סדרות בתחום הדרמה והאקשן עדיין, אבל בתחום הקומדיה יש להם הרבה מה למכור.
ל"השוטר הטוב", לא הגעתי עם ציפיות גבוהות. עם ליהוקו של יובל סמו, שהוא שחקן מעולה שיהיה ברור, היה נראה שהם מנסים משום מה לעשות עוד פעם את "זנזורי" במיוחד לחמשת האנשים שאהבו את הסדרה. גם הקונספט של קומדיית המשטרה לא כזה הרגיש לי מעניין. אולי כשמדובר במשטרת ניו יורק או משטרת הונג קונג, אגיד בעדינות שמשטרת ישראל זה לא בדיוק המשטרה העסוקה והמעניינת ביותר בעולם.
עם זאת, 10 הדקות הראשונות של פרק הפתיחה, הבנתי בדיוק כמה שטעיתי. דווקא כמה שהשוטרים שלנו לא מושלמים, ככה הם הופכים לדמויות קומיות גאוניות שאפשר לשחק איתם על ימין ועל שמאל. מה שיוצרי הסדרה עושים זה להראות את הצדדים הרגישים בפן המקצועי יותר וגם את הצדדים בפן האישי שלא הייתם מנחשים על השוטר העקשן שמטייל לכם בניידת ליד הבית ומוציא את העצבים.
("כמה שהשוטרים שלנו לא מושלמים, ככה הם הופכים לדמויות קומיות". צילום: יח"צ)
אותו השוטר הוא גם במקרה הדמות הראשית של הסדרה, דני קונפינו. מבעד לחזות הקשוחה והעבודה שמפחידה כל עבריין וכל ליצן תמים מסתתר לוזר אחד גדול. באיזה שהוא שלב שוכחים שמדובר בשוטר חסר רחמים ומתחילים ממש לרחם עליו. מה שצמד הכותבים, ארז ותומר אבירם, עושים בסדרה, זה להראות מה מוביל את השוטר להיות כל כך עצבני ולפרוק את העצבים שלו במקום עבודתו.
את דני מגלם כמו שנאמר יובל סמו, וזה לא רק שהוא משחק מצוין, זה כאילו שהוא נולד לשחק את התפקיד הזה. סמו משחק בדיוק כמו שראיתם אותו עד עכשיו בארץ נהדרת - עצבני, מופרע, מקלל ובדרך כלל גם מפסיד, רק הרבה יותר טוב. כי בניגוד לזנזורי שהיה דל רבדים ויותר מעצבן מעצבני, כאן סמו קיבל דמות צבעונית שיכולה להוכיח בפעם הסופית את כישורי המשחק הגאוניים שלו. אם גם תשימו לב לסמו באמת יש נוכחות וחזות של שוטר, ולשחק אחד כזה לא מהווה בעיה עבורו. מה שכן אמור היה להוות בעיה זה לשחק את האיש הלא מוצלח שחי על הספה של הוריו וצריך להתמודד עם העובדה שחברה שלו זרקה אותו.
("כאילו שהוא נולד לשחק את התפקיד הזה" - יובל סמו)
אבל זה לא שסמו הוא הכוכב והדמות היחידים המרתקים את הסדרה. בין תחנת המשטרה אפשר למצוא בין לבין גם את יגאל עדיקא שכרגיל משחק את העצלן המצחיק והלא חכם במיוחד, כמו כששיחק את קוקו המצוין חברו של שלום אסייג ב"שנות ה80". גם לאורה ריבלין הותיקה משחקת את אימו של השוטר שאולי פחות מביאה בדיחות. לצידם ישנם גם מספר כישרונות נוספים, לואי נופי ("זגורי אימפריה") שמגלם את חזי, השוטר העדין יחסית, או אורטל בן שושן שמביאה את הצד הרגשי בתחנה כשהיא משחקת את השוטרת המאוהבת בסתר ובו זמנית די בגלוי בגיבור.
כמובן שגם גיא לואל, אחד השחקנים הטובים ביותר שפועלים בישראל עם תפקידים בסדרות וסרטים שכולם התגמדו לעומת תפקידו הבלתי נשכח כקוזו, המנכ"ל הרועש של "פולישוק". אני זוכר שראיתי את הסדרה ולאורך כל שלושת עונותיה, קוזו לא עשה שום דבר חוץ מלגרום לי לצחוק. למזלי, לואל משחק בדיוק את אותו קוזו המתוחכם והעקשן רק בתפקיד ושם אחר. פה ושם לא הייתי מתנגד לקצת יותר מהקללות שאפיינו את קוזו, אבל חוץ מזה אותה גברת בשינוי אדרת.
("אותו קוזו המתוחכם והעקשן רק בתפקיד ושם אחר" - גיא לוהל. צילום: יח"צ)
אבל עם כל הכבוד לקאסט המצוין, אף אחד מהם לא גונב את ההצגה ולא הפתיע אותי כמו משה איבגי. אני רחוק מלהיות מעריץ של הבורר ובטח מכל סרטי הישרא-דרמה שלו אבל כן ברור לי שהוא שחקן מצוין. עם זאת, כמה שהערכתי אותו כשחקן, את הדמויות שלו הערכתי הרבה פחות. אבל איבגי כאן פשוט הפתיע את כולם כשהוא משחק את האבא הקמצן והמצחיק ביותר שנראה על גבי הטלוויזיה הישראלית. האבא הינו מופרע לא פחות ולפעמים אף יותר מבנו שזה שונה מאוד מתפקידיו המצליחים שלו. איבגי הוא פשוט הקש ששובר את גב הגמל וקורע אותך מצחוק בקמצנותו ובאנוכיותו המוקצנת. כל כך מוקצנת שלפעמים אפשר להחשיב אותו בתור האנטגוניסט של הסדרה. אני עד כדי כך אגזים שאני אשווה אותו לאבא הקמצן והמצחיק של הטלוויזיה האמריקאית הלוא הוא פרנק ברון האגדי מ"כולם אוהבים את ריימונד" במשחקו של פיטר בויל המנוח.
("גונב את ההצגה" - משה איבגי. צילום: יח"צ)
מובן שהקרדיט בסדרה שמור אך ורק לצוות הכותבים הגאוניים שזו הסדרה המשטרתית השנייה שלהם עם סמו אחרי "עצור משטרה" מ-2011. הבדיחות שהם כותבים מצחיקות עד דמעות ועם זאת, מצליחות להעביר מסר ריאליסטי וקצת עצוב על מצב המשטרה המציאותי, שזה לא משהו שהרבה סדרות הצליחו להעביר בו זמנית. הדמויות מפותחות באופן גאוני ונראה שמפרק לפרק אתה לומד דברים חדשים על כמה רחוק הם יכולים ללכת.
לדוגמא באחד הפרקים ישנה מחווה מיוחדת לאחת הסצנות הטובות של הקולנוע מ-"כלבי האשמורת". במחווה, שומר קונפינו על פושע שנתפס ואושפז בבית החולים ונראה מת מפחד מפניו. כאשר הוא בודק שכולם השאירו אותם לבד, הוא פותח את הטייפ על השיר Stuck In The Middle With You של Stealers Wheel ומתחיל לרקוד לפני שהוא הולך להתעלל בפושע, בדיוק מה שמייקל מדסן עשה כששיחק את ויק וגה (או מר בלונד). היופי בסצנה הזו היא פיתוח הדמות של קונפינו המוצגת על גבי צחוק שנשען על הקיצוניות במשחקו של סמו וכל זה על גבי הסצנה של הסרט הגאוני ביותר של טרנטינו. כמובן שאי אפשר גם להתעלם מהביקורת שמעוררת הסצנה הזו.
(מחווה ל"כלבי אשמורת". צילום: מתוך הסרט)
אני יודע שבתור מבקר אני אמור אפילו למצוא את פרט הכי קטן שלא מושלם בסדרה הזו ולנסות לדבר עליו אבל אני פשוט לא מצליח למצוא כלום. אפילו על הצילום של הסדרה אני יכול להגיד שהוא נראה כמו סרט הוליוודי דל תקציב, שלא נדבר על התסריט והקאסט ואפילו העריכה. אני חושב שהרגעים החלשים ביותר בסדרה הם הרגעים בהם דני נאלץ להיפגש עם פסיכולוג שינסה למצוא מאיפה התפרצויות הזעם שלו. עם זאת, כמה שהם לא כאלה מצחיקים הקטעים האלה כן חשובים לפיתוח הדמות וגם להביא קונספט להמשך הפרק.
אז מה נשאר? באמת אין לי מילה רעה לומר על הסדרה הזו. מצטער אבל לא הצלחתי להשלים את תפקידי כמבקר ואולי יפטרו אותי על זה (לא בבקשה, בבקשה תסלחו לי, כתבה הבאה אני יורד על "דמדומים"), אבל זו פשוט קומדיה איכותית ומושלמת. אם אתם תרצו בדיחות חכמות לאנשים קולנועיים יותר, יש כאן, ואם בא לכם בדיחות שטותיות שעדיין יקרעו אתכם מצחוק זה גם קיים כאן, פשוט מקיפים את כל אזורי הקומדיה שאתם אוהבים. סדרה מצוינת, ואני מקווה מאוד שבניגוד ל"זנזורי" ו"רון" Yes גם תמשיך איתה לעוד עונות שלא יפלו מהרמה הזו.
סיכום המבקר
10/
5.5