"אימה אמריקאית": ביקורת עונה 5 פרק 1

"אימה אמריקאית" היא כנראה אחת הסדרות המוזרות והשונות ביותר שנוצרו באמריקה בשנים האחרונות. במקום להתמקד בז'אנרים של מיינסטרים כמו פשע, רומנטיקה, אקשן, קומדיה או דרמה, הם התמקדו באימה. אוקי' בסדר' נגיד אימה של "פעילות על טבעית" או משהו בסגנון שיכול לפעמים לעבוד אצל ילדים. לא, ב"אימה אמריקאית" אין שום דבר לילדים מלבד סיוטים וטיפול פסיכולוגי לכל החיים. זו סדרה ברוטאלית, מבהילה, מצמררת וכמובן מפחידה.

התוצאה הייתה פרסי אמי, המוני מעריצים, פרסים, מחמאות וכו'. אפילו כאלו שלא נחשבים למעריצי אימה אדוקים התמכרו לכמה שהסדרה מעניינת וממכרת. כל עונה (שבה מוצגת עלילה שונה) כבר לא מרגישה כמו סדרה אלא יותר כמו סרט אימה ארוך מאוד, וכמה שהסרט הזה ארוך, ככה אפשר לחפור ולהעמיק את הדמויות. בשלב כלשהו זה דווקא פחות עבד, כמו בעונה הראשונה שכבר הרגישה ממש נמתחת בשלביה האחרונים, ולפעמים זה הצליח בגדול כמו בעונה הרביעית.

אז העונה החמישית נפתחת בימינו (ולצערנו כי שנות ה-70 וה-80 מפחידים יותר) עם בית מלון מיושן ומסתורי בשם מלון קורטז. בפרק הראשון, כאשר קתי בייטס מגיעה לברך אותנו על כניסתנו למלון, אפשר לחזור לעולמו האפל של בריאן מרפי ולראות כמה מפואר הוא נהיה. פרק הפתיחה מתמקד בעיקר על ווס בנטלי ("משחקי הרעב") כשהוא מגלם את ג'ון לואו, בלש החוקר רצח ברוטאלי במיוחד אשר מוביל אותו אט אט לסכנה ממשית ולבית המלון. על הדרך ישנם 2 שוודיות שלא כל כך מעניינות והמון המון מחוות לסצנות המלון של "הניצוץ", וכמו ב"הניצוץ" גם כאן יש מספר ילדים קטנים ומפחידים.


("גם כאן יש מספר ילדים קטנים ומפחידים" - שותים שוקו. צילום: גטי אימג')

אני אקפוץ למה שיש לפרק הפיילוט להציע והוא המון אימה והרבה דם. כמה מהסצנות כל כך קשות לצפייה שהן מתעלות על סרטים כמו "המסור" בכמות הדם, האיברים הקטועים והרבה קטעי מין שאיך נאמר... לא כל כך ידידותיים, ואני לא חושב שאפילו היו מאשרים את הפצתם בקולנוע. כל זה בפרק פיילוט, שמראה כי אולי מדובר בעונה הברוטאלית ביותר שנראתה עד כה על המרקע. אז כן, זה סופר מפחיד, האפקטים והיצורים מרשימים יותר מתמיד, אבל איפה עלילה? היכן הדמויות? נעלמו בין מבוכיו הגדולים של המלון?

נראה כאילו מרפי ניסה לקפוץ ישר לקטעים המפחידים וליצור כמה שיותר קטעים אפקטיביים וקצת שכח לפתח את העלילה בפיילוט. אבל הרי בפרק הזה נראה כאילו הם מתחילים מהסוף וכאילו כל הדמויות כבר מתו או פותחו ונודעו. לא נראה אף אחד כמעט מלבד בנטלי שהדמות אותה הוא משחק, בוא נגיד שלא בדיוק הדבר הכי מעניין בעולם, ולמרות שבנטלי משחק את הדמות בצורה כריזמטית, הוא עדיין לא מצליח למלא לפחות 40 דקות מהפרק. אבל אם נסתכל על הקאסט שהגיע לעונה, נראה שהרוב לא הגיע לצילומי הפיילוט. אוון פיטרס לא נמצא כאן, אנג'לה באסט נעדרת ואפילו ליידי גאגא נמצאת כאן אולי ל4-5 דקות. הו כמובן שצריך לדבר על גאגא, אבל בשבילה צריך לתת לפחות פסקה.

אפשר להגיד דברים על האישה הזו, אבל על דבר אחד אי אפשר שלא להתווכח, וזה שהיא יודעת איך להשקיע בדברים. היא אולי מופיעה ל4-5 דקות שבהן היא בקושי מדברת, אבל אפילו בשתיקתה, נוכחותה מורגשת הכי הרבה על הסט. גאגא משחקת את אליזבת', הרוזנת ובעלת הבית של המלון, ולה יש עוצמה כה עזה, עד לכדי כך שהיא לא צריכה לדבר בשביל להראות כמה שהדמות היא לא ידידותית לסביבה. כל רגע שבו היא מוזכרת, כל אחת מהדמויות הראשיות מקבלות ממנה צמרמורת ומשפילות את הראש.


("כל אחת מהדמויות הראשיות מקבלות ממנה צמרמורת" - ליידי גאגא. צילום: גטי אימג')

אני אתן לכם לדוגמא סצנה אחת, סצנת ההופעה של אליזבת' (אין ספויילרים). סצנה כל כך אפלה וברוטאלית כשהיא מלוות בשפה הקולנועית העשירה של מרפי כשהוא מציג שם דגש על הדמות הראשית שלו בעודה מפתה זוג תמים. הסצנה הזו לא מבהילה, אתה יודע מראש מה הולך לקרות, אבל הדרך שבה זה קורה גם כן לא תפתיע אתכם, מה שכן היא תגרום להרבה אי נוחות בסביבתכם. סצנה כל כך אפלה וכיפית כשהכול מלווה בשירה המלחיץ והמעולה של להקת She Wants Revenge.

אז כן, גאגא עושה את העבודה ויותר מכך. מה שכן, אני חייב לומר שציפיתי מדמותה ליותר מכמה דקות של שתיקה. כלומר, אנחנו מדברים על ליהוקה של ליידי גאגא, אחת הזמרות המפחידות והאפלות ביותר בפופ האמריקאי, היא בהחלט הייתה יכולה לקבל הרבה יותר זמן מסך והרבה יותר מאשר איפור מוגזם מדי. אליזבת' מרגישה לי מלכותית, אבל עדיין אנושית לגמרי והתלבושות שלה בטקסי MTV נראות יותר מפחיד. אני באמת בספק כמה מפחידה ומאיימת היא הייתה נראית אם לא המשחק המעולה של גאגא.


("אחת הזמרות המפחידות והאפלות ביותר בפופ האמריקאי". צילום: כרזת הסדרה)

לצד גאגא משחקים כמה חברי קאסט ישנים שחוזרים לתפקידים שונים ועדיין קצת דומים. קתי בייטס חוזרת לשחק את דמות האם הרגישה ועדיין המטורפת שכאן גם מאוד תזכיר את המשחק הבלתי נשכח שלה ב"מיזורי". שרה פולסון המצוינת שלשם שינוי משחקת יותר בתפקיד המרשעת ושמה סאלי. דניס או'הר חוזר אחרי שתפקד מצוין בתור הרשע של העונה הקודמת, והפעם מגלם טרנסקסואל קירח אשר עובד במלון, נראה שהוא לא היה צריך לשחק טוב בשביל לעורר אי נוחות כי האיפור המכוון עושה זאת בשבילו. מאט בומר בתפקיד קצת קטן מדי בשביל שנשפוט אותו. מקס גרינפילד משחק בפעם הראשונה בסדרה וקשה לי לומר שהוא עושה עבודה רעה. מיותר לציין שכל אחד ואחת מהשחקנים הם כאלה שצריכים לקבל אמי, אבל כן מורגש חסרון של דיווה אחת בסדרה. אותה דיווה, שסחבה את התפקידים הקשים ביותר בסדרה, אותה אחת שפעם אחר פעם גילתה את עצמה מחדש מעונה לעונה, אותה אחת ששמה ג'סיקה לאנג.


("לשם שינוי משחקת בתפקיד המרשעת" - שרה פולסון. צילום: מתוך הסדרה)

מכירים את הפתגם - You don’t know what you got until its gone?, זה בדיוק מה שהולם את הסיטואציה. בפעם הראשונה ששמעתי שלאנג לא תחזור לעונה נוספת חשבתי שזה טוב. אחרי הכול היא קיבלה המון במה בכל העונות וכן צריך שינוי מרענן בסדרה הזו. אבל עם כל הכבוד למשחק של גאגא, היא לא תופסת את מקומה של מלכת הסדרה, כמובן שזה לא משהו שקל או מובן מאליו להגיע אליו. הנוכחות של לאנג פשוט קורנת את American Horror Story ואולי לא היינו מוכנים להיפרד ממנה. אני חושב שבסופו של דבר לאנג כן תצטרך לחזור, כנראה בתפקיד אורח משעשע או לפחות בעונה הבאה.


("ואולי לא היינו מוכנים להיפרד ממנה" - ג'סיקה לאנג. צילום: גטי אימג')

כמובן שזה הכול רק פרק הפיילוט, וכמו שאני מכיר את הסדרה הזו הכול יכול להשתנות כבר בפרק הבא. אני בטוח שהפרק הבא כבר יביא איתו עוד דמויות ונקווה גם יותר מגאגא. כמו שנאמר לעיל, הבעיה היחידה בפרק הנוכחי, שהעלילה הרבה פחות מפותחת כמו שאני הורגלתי לקבל מהפיילוטים של הסדרה. עם זאת, העלילה עצמה כן נשמעת מאוד מעניינת, עד כמה שהיא לא מפותחת.

בשורה התחתונה, פיילוט הפתיחה הוא קרנבל ברוטאלי אחד שלם. פרק אפקטיבי, מפחיד ובאיזה שהוא מקום אפילו יכול לעבוד בתור סרט בפני עצמו. אבל אני כן מקווה שתהיה עלילה יותר מפותחת ויותר מפוארת כמו שאר העונות של הסדרה הזו. עם זאת, שלא יחשבו אפילו לוותר על הדם והברוטאליות שמאפיין את הפרק הזה.