"אגדת האחים קריי": הארד(י)-קור

חובבי טום הארדי הולכים לקבל פינוק כפול של השחקן הנפלא הזה, כאשר בכל אחד משני תפקידיו בסרט הוא עושה עבודה נהדרת ומשובחת ובייחוד בתפקיד האח המאתגר יותר למשחק. לחובבי קולנוע באשר הם, הסרט עשוי לעורר אכזבה קלה, אולי בגלל הציפיות מהארדי וסרט הפשע, בו הוא/הם מככב/ים.

לא מעט אלמנטים מסדרת הפשע המופתית, "פיקי בליינדרז", מתקיימים בסרט הנוכחי ואפילו שני כוכבי משנה מהסדרה מצויים בסרט. התחלת הסרט והלך רוחו נראים כאילו הועתקו מהסדרה ומשרתים היטב את התקופה, בה עברייני צמרת היו אושיות ציבור וזכו לאהבת, בעוד המשטרה זכתה לקיתונות בוז ושנאה גורפת.

התסריט מדויק וגם המשחק והבימוי, אך לפרקים נראה כאילו יש צורך בהקצנה קומית, על מנת לשמור על הקהל רענן, נוכח ההתמשכות והאריכות העלילתית המוגזמת. למי שחווה את הסדרה, יצא לפגוש בצמד העונות שחקן בריטי משובח, אשר גילם את הסגן הנצחי בכנופיית חובשי הכובעים, ארתור שלבי, אותו מגלם פול אנדרסון המוכשר בטירוף.


(בחייאת, מי נראה יותר טוב?. צילום: יח"צ)

גם טום הארדי העצים את הסדרה בעונתה השנייה והפעם השניים משתפים פעולה שוב (לפני שת"פ נוסף בשנה הבאה, בסרט "האיש שנולד מחדש", בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו), כאשר הארדי הוא הבוס והסגן גם יחד ואת אחת הזרועות המבצעות מגלם אנדרסון בתפקיד חסר שיניים ונטול שפם ומניירות של טירוף.
את תפקידו של הסגן, חולה הנפש, המטופל תרופותית וחסר הרסן מבצע הארדי באופן מושלם וללא רבב, אך עם חיסרון קטן, יותר תסריטאי מאשר ביצועי, הדמות הופכת בשלב מסוים לקומית מדי ובשלבים מסוימים של הסרט אף מאבדת מאמינותה.

הבימוי נהדר וכך גם השחזור של אנגליה בשני האזורים המרכזיים של הסרט; האיסט אנד ולונדון של שנות החמישים והשישים, תחת שליטת האחים קריי נראית מדויקת להפליא, המבטא הקוקני תואם והתפאורה והתלבושות מתאימות את עצמן. הסיפור מעניין במרבית שלביו, אך חוטא כאן הבמאי, בריאן הלגלנד ("פייבאק", "סיפורו של אביר" ו-"42"), באריכות יתר, כאשר הוא מותח את הסרט מעבר לגבול השעתיים ומאבד את חלק מצופיו לעלילה שנטחנת מעל ומעבר ואין בה תרומה ממשית לסיפורם של האחים המאפיונרים.

בסרט נוסף, מבוסס סיפור אמיתי, אשר השתחרר היום לאקרנים: "על חבל דק", אורך הזמן נושק לשעתיים, אבל על אף שמדובר בתכנון להליכה על חבל והליכה על החבל עצמו, הסיפור שומר על עניין ומתח ואילו הסרט הנוכחי קופץ בין פיקים, שלא כולם חשובים או משמעותיים לעלילה.

את הסיפור מספרת גיבורה משנית, פרנסיס אשתו של רג'ינלד קריי לימים ומגולמת היטב על ידי אמילי בראונינג, אשר מסתכלת מצד חצי מעורב וחצי שיפוטי; מצידו האחד של המתרס היא אהובתו של הגיבור הראשי, אבל מהצד השני, איננה מתקבלת בעין יפה על ידי משפחתו ובעיקר על ידי אחיו, מצא הדם והכוח, שזקוק לאחיו לשלוט באופן מושכל בחיי הפשע של של לונדון ורוצה בעצמה לנתקו מהפשע ולעשות ממנו אדם הגון.


(אין בעיה שאי אפשר לפתור על כוס תה. צילום: יח"צ)

הסיפור הוא סיפור רומאו ויוליה, בקטנה, מכיוון שגם אמה של פרנסיס איננה מקבלת את הקשר בינה לבין עבריין הצמרת, אבל הצד שלה חלש יותר מזה של רון קריי הסוציופת, שזקוק לאיזון השפוי של אחיו בשביל לנהל את עסקי הפשע.

הארדי מעלה רמה מכל סרט אחר ששיחק בו עד כה, כאשר הוא מגלם שתי דמויות מנוגדות עד כדי גיחוך: רג'ינלד קריי הוא הבוס, המחושב, הנאה והשרמנטי, הוא רהוט ושפוי יחסית והכל יחסי, מכיוון שאחיו, רון, הוא פסיכופת עם קבלות, עם עווית קלה בחניכיים, הומוסקסואל וכזה שזקוק לשני כדורים ביום בשביל להיות בצד הנורמאלי של המפה. גם פה יש דימיון מסוים לסדרה, בכיכובו של קיליאן מרפי ("פיקי בליינדרז"), כיוון שגם שם, האח אשר משמש בתור הסגן (אנדרסון) הוא פסיכופטי שחייב לצרוך חומרים לאיזון.

וכאשר מדברים על הדמות החולנית, אותה מגלם הארדי, דמותו של רון, ישנו מעבר חצי מדאיג לז'אנר קומי, שאם הסרט לא היה תיעוד על בסיס אירועים אמיתיים, הוא היה יכול להיות אחלה קומדיה עם אינספור משפטי פאנץ', אשר מגיעים בעיקר מרון קריי ומהשילוב בין השניים. הקשר החזק ביותר בין שני האחים הוא קשר של פשע, מעבר לקשר הדם ביניהם. המשיכה החזקה בין השניים היא, לעיתים השלמה פנומנאלית בין שכל לכוח ומצד שני עוגן מעיק לרג'י, ששוקל ברצינות פרישה למען חיי משפחה נישואין ומשפחה.

מעבר לטום הארדי, אמילי בראונינג, פול אנדרסון ו... טום הארדי, ישנו צוות עמוס בכל טוב ובתפקידים משלימים, כאשר דיוויד ת'ווליס (פרופסור לופין מסדרת סרטי "הארי פוטר"), צ'אז פאלמינטרי הוותיק ואפילו מקבלים נתחים קטנים וטארון אגרטון ("קינגסמן") הצעיר מקבל תפקיד מוקצן וקצת שונה מהמעט שהוא הציג עד כה.


(צריך מאפיונר איטלקי, אז קראנו לפאלימנטרי. צילום: יח"צ)

הטריילר לכד, כמו שטריילרים אמורים, את המיטב של הסרט ועורר פרץ של אדרנלין ורצון עז לצפות בפלא הקולנועי, טום הארדי, מבצע תפקיד כפול ובסיפור, סטייל ה"פיקי בליינדרז", גיבורי פשע בעידן, שבו הסלבס רצו להתחכך במאפיונרים יותר מההפך. הבעיה היא שהטריילר היה מעין שיא דחוס של החלקים הטובים ביותר ומעבר לו, הסרט הולך בקווים די בנאליים וגם מורח אותם עוד ארבעים דקות מיותרות, שבקלות היה אפשר לוותר עליהם.

כך מגיעים באותו היום לאקרנים הישראלים, שני סרטים מבוססי סיפורים אמיתיים, אשר מככבים בהם צמד תאומים זהים; אבל בעוד "על חבל דק" מותיר את מגדלי התאומים בתור קוריוז ורקע אומנותי לגדולתו של לוליין, "אגדת האחים קריי" סוקר את פועלם של שני מאפיונרים, מהגדולים שידעה לונדון באותה התקופה וסקירה שאפשר היה לסיים אותה מוקדם יותר. וכך הסרט, ששמו באנגלית הוא "אגדה" (ובעברית, כמובן שהוא חייב לקבל תרגום עודף) הופך, בזכות חצי שעה מאוד מרוחה בסוף, להיות די נשכח ורחוק מאוד מקטגוריית האגדה ומותיר סימן אגדתי אחד, שהוא השחקן הראשי שלו.