"נרקוס" - סוף עונה: מחכים למנה הבאה

עונה ראשונה הגיעה לקיצה והבינג' של נטפליקס עובד בצורה מסחררת, הכמיהה להמשך אחרי ההתמכרות הקצרה, יחסית, עושה את שלה וזמן ההמתנה יהיה ארוך במיוחד לאחר שעונה אחת נפרשה על פני כמה לילות או שבועיים, למותחים והמורחים למיניהם. וואגנר מורה הצדיק כל מילה וכל מחמאה שקצר בקרב המבקרים ושאר שותפיו לקאסט היו נהדרים ושימשו סיידקיקים משכנעים להצגה של איש אחד ולסיפורו של רשע אחד.

שם הסדרה מתייחס לסוחרי הסמים ברבים, כאשר בפועל רק דמות אחת מקבלת את כל התהילה, הזרקורים ותשומת הלב. אך כמו שהיה בפועל, כך פני הסדרה וראש קרטל הסמים הגדול בעולם קיבל תיעדוף בכל פרמטר עלילתי ובאופן טבעי, מרבית הסדרה נסובה סביבו. הדמויות הרודפות אחרי אסקובר; בגילומם של בויד הולברוק (הסוכן מרפי) ופדרו פאסקל (הסוכן פנייה) לא מצליחות לקבל עומקים משל עצמן, אך נותרות מעניינות משך כל הסדרה ומשוחקות היטב ואפשר לומר שהולברוק די מתגלה בסדרה, בעוד פאסקל משתחרר מכבליו הכמעט בלעדיים של אוברין מרטל מ"משחקי הכס".

הכוכב האמיתי, הראשי והבלתי מעורער של הסדרה הוא כאמור וואגנר מורה, המגלם באופן מופתי את הארכי נבל. מורה אמין לכל אורך הדרך, הבעות פניו מסגירות טירוף או חסד באותה המידה, או שאינן מסגירות כלום, על מנת להחביא את אופיו של אסקובר האמיתי במרבית התהליכים. כשם שאסקובר היה דומיננטי בחייהם האומללים של הקולומביאנים משך אותם שנים, כך גם מורה גורף כל שביב דומיננטיות בתפקידו בסדרה.


(קילו גרעינים, שתי קילו קוקאין. מה עוד?. צילום: יח"צ)

קשה להאמין, אבל המציאות עולה על כל דמיון בסדרה הזו, כאשר עלילותיהם של אסקובר וקולומביה פשוט נראים רעים מדי בשביל להיות אמיתיים. מי שינסה להביט קצת יותר פנימה, יצליח למצוא ארגון טרור (אמנם לא קרטל סמים) שמצליח להוריד אומה שלמה על הברכיים, מפחד לפיגועים וחתירה, כמעט בכל מחיר, למצב של שלום.

אחד הליהוקים המוצלחים של הסדרה, מעבר למורה בתור אסקובר, הוא הולברוק בתור הסוכן מרפי, שסיפורו הוא כמעט היחיד שמתפתח מעט, לצד סיפורו של אסקובר. מרפי מגיע בוסר לקולומביה ושני הפרקים האחרונים מוציאים את האסקובר שבו ובכלל אסקובר מוציא הרבה אסקובריזם מלא מעט אנשים המחפשים לשים אותו מאחורי סורג, בריח, או עדיף מתחת לאדמה.

שיטת חייו של אסקובר, אשר כללה את המשפט "כסף או עופרת" עוברת היטב במהלך כל פרק ופרק בסדרה והיחיד שבאמת שם את הרגל, עם בעיטה מהדהדת בדלת האסקוברית, הוא הגנרל קריליו, שגם הוא מגולם על ידי שחקן מוכשר: מוריס קומפטה, שהוא בבחינת התגלית של הסדרה וגם דמות מפתח, שעין הסדרה מתמקדת בה לא מעט.


(וואלה, נמאסתם עם השפמים שלכם כבר. צילום: יח"צ)

דמותו של קריליו היא דמות כמעט מנוגדת לדמותו של אסקובר ומתגלה כיריב הגדול ביותר לרוע ולכסף של אסקובר, מעבר למרפי (ופנייה). אחד השילובים המופלאים והמופתיים של הסדרה קשור לליווי המתמיד של הסוכן מרפי, בתור קריין אוף סקרין, דבר המתגלה כהברקה טלוויזיונית ומעבר לכך הצפנת קטעי הארכיון והדוקו האמיתיים בסדרה הם משהו שהטלוויזיה והקולנוע צריכים להשתמש בו הרבה יותר, כאשר מדובר בחומרים מבוססי מקרי עבר ומציאות.

הסדרה לא מפחדת לשלוח את צופיה לגוגל, כמעט באופן ישיר, כאשר היא מתיכה בין קולו הכמעט מונוטוני של הולברוק, בסיפורו האישי על אסקובר, סיפורו הכללי של אסקובר וסיפור האומה הקולומביאנית אל מול אסקובר, משלב ארכיון ומיד מזניק את הצופים חזרה לעולם המבוים. השילוב המצוין והאותנטי של אותם דברים ובנוסף ההתכה בין האנגלית של הסוכנים האמריקאיים והספרדית החדה של שאר בני הבית של הסדרה, לוקח את הסדרה הזאת עוד צעד לכיוון גדולה טלוויזיונית אמיתית.


(אז מה סמיך יותר?)

בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה הולכת וגואה בסדרות הפשע והתמקדות בדמויות הפושעים המרכזיים. לא הרבה סדרות גדולות ביססו את עצמן על סמך אירועים אמיתיים אשר קרו בעבר והסדרה הנוכחית משכילה להצליח לשלב עלילה אמיתית, מתן עובדות וגם הצגתן, באופן פשוט מעורר הערצה ועניין. נטפליקס מצליחה לבנות הצלחה גורפת נוספת ללא קאסט חלומי, אבל עם המון כישרון בצד המביים וכמובן בצד המשחק. סיפורו של אסקובר האמיתי אולי כבר נגמר ממזמן, אך סיפור העונה השנייה כבר כתב את עצמו במציאות וימשיך, תחת נטל הציפיות העצום שהותירה העונה הראשונה.