"משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים": אומה דומה

ג'יימס בונד כנראה מחזיק בשיא סדרות הסרטים עם הסרט ה-24 שצפוי לצאת בסוף אוקטובר - תחילת נובמבר לאקרנים. סדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית" אמנם לא קוראת תיגר, כעת, על סדרת סרטי המרגל הבריטי השרמנטי, אבל בהחלט הפעם נראה שהיא שאבה השראה וניסתה לשדר שאם הבריטים יכולים, אז למה לא האמריקאים?

אמנם הסדרה הנוכחית סופרת רק עד חמש ולקרוז אין את השארם של שון קונרי וממשיכיו (דניאל קרייג פחות), אבל כמו שזה נראה כרגע ואם זה תלוי בעור פניו הבלתי תלוי של טום קרוז, סדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית" תמשיך בהפצות מסחריות של הסרט עד שיספור עשרים וחמש (הסרט, קרוז רק נראה ככה).

נראה שסדרת הסרטים גם מנסה לבנות את המותג, שהחל בתור סדרת טלוויזיה, שוב פעם בתור סדרה, רק קולנועית. האמת, בימים אלו, שהטלוויזיה שואבת אליה כל כוכב שזז, אז למה לא לחקות וללכת בקו מקביל של סדרות, רק כאלו שמוקרנות על מסך ענק.


(לא תפסת - נפלת. צילום: מתוך הסרט "משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים")

בהחלט יש למה לצפות בקולנוע, עם אפקטים מרשימים וצילומי מרדפים עוצרי נשימה, אבל מצד שני וזה אבל גדול... האורך הוציא לא מעט עיניים אדומות מאולם הקולנוע בעליית הקרדיטים של הסרט. כמעט שעתיים ורבע של מרדפים, משימות מיוחדות ולא מעט ברבורים, שעזרו לתפוס מנוחה בין קטע אקשן אחד למשנהו.

הביקורת על הסרט צריכה להיות גנרית לחלוטין, כשם שהוא סרט גנרי וכבר ממש לא מיוחד. הוא חלק מסדרה וכבר לא מחפש ייחודיות או מקוריות, הוא פשוט סרט אקשן טוב, עם שחקנים טובים ובמאי, שהוא בעיקר כותב ותסריטאי מוכשר מאוד (כריסטופר מקווארי, שזכה באוסקר על כתיבת התסריט ל"חשוד המיידי"). פה אין יותר מדי ייחודיות, לא טוויסטים מתוחכמים ולא סיפור שיגרום לכם למרוט את שערות הראש, אבל כיף גדול, למרות שהסרט מרוח ללא הכרה. טום קרוז הוא עדיין אותו טום קרוז ונראה צעיר כמעט כמו בסרטים הראשונים ורק בשביל להבין כמה, באה דוגמא מושלמת כאשר באותה הדקה שהסרט עלה לאקרנים, הטלוויזיה שידרה את הסרט השני בסדרה (ביחד עם ת'נדי ניוטון היפיפייה הבריטית המשגעת).


(15 שנה ושום דבר לא השתנה)

קרוז נראה בסרט השני, מלפני 15 שנים להזכירכם, באמת צעיר בכמה שנים, אך לא ב-15. בכל אופן, הוא עדיין זז באינטנסיביות, מטפח את קוביות הבטן ונראה נהדר. מפוצץ במכות את הרעים וחומק מהמוות ללא הרף - 15 שנה וכלום לא השתנה.

הפעם העלילה מציגה את המאבק של קבוצת קרוז מול סינדיקט המנוהל על ידי פסיכופט עם מבט מבהיל, אשר מגולם על ידי שון האריס הבריטי הנהדר. קבוצת קרוז נמצאת גם באיום מתמיד ובעיקר המנהיג, אית'ן "אנטי אייגי'נג" האנט (הידוע בתור טום קרוז). גם ה-CIA מחליטים שהאיש וקבוצתו הם גוף מיושן וכזה שגורם נזק תדמיתי לא קטן אל מול הפעולות ההירואיות שהוא מבצע. כלומר, ביקורת פנימית סמויה על גבול הגלויה על גופים ארכאיים, אשר משתמשים בכוח הכוח ולא בכוח המוח בשביל לעצור ארגונים מאיימי מדינות. רלוונטי מאין כמותו לימינו אנו.

בכל מקרה, הכל יגיע לנקודת רתיחה וחיוכים יהיו בסוף ואולי גם קצת באמצע וזאת בעיקר בזכות הופעתו הנהדרת של סיימון פג, שעזר להעביר את הסדרה הזאת לפן קצת יותר קומי מהאקשן הרגיל. הסדרה החלה בתור אקשן ומתח רציניים, אבל מאז שפג נכנס לעניינים החיוך עולה לא פעם ולא פעמיים והסרט מקליל עוד קצת, שבמקרה של הסרט הנוכחי ואורכו, זו חובה ולא רשות.

שעתיים שחייבות היו להתקצר, אבל אם כבר לא מקצרים, אז לפחות שיהיו צחוקים. ובעניין הזה; אי אפשר להתעלם מהמריחה הבלתי אפשרית של הסרט, שהולך ויורד ברמה עם הימשכו והולך ומתקשקש עם הגיעו לסף השעתיים. סרט אקשן כמעט בונדי ועם עלילה כללית לגמרי, לא יכול לאחוז בגרון צופיו למשך כל הזמן הזה והלקח לסרט הבא חייב להילמד.


(שכחתי את המפתח בבית. צילום: מתוך הסרט "משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים")

מעבר לפג וקרוז הטובים, ג'רמי רנר מתבזבז לחלוטין בתפקיד שלא הולם את כישוריו, ווינג ריימס ואלק בולדווין דווקא סבירים בתפקידים שלא מצריכים יכולות משחק משובחות וההפתעה הנשית והיפיפייה של הסרט היא רבקה פרגוסון השוודית, שמוכרת בעיקר בזכות תפקידה במיני סדרה "המלכה הלבנה". אמנם שוודית ולא בלונדינית, אבל אמינה, יפה ולא תלותית כמו נערות בונד הרגילות (כן, כן, זו "משימה בלתי אפשרית").

הזיכרון מנערות בונד רק מביא להבדל מסרטי בונד, כאשר האישה אשר עובדת בשיתוף פעולה עם הסוכן האנט היא לא סתם קישוט, אלא דמות פעילה שלא מעורבת במערכת יחסים גלויים וברורים במהלך הסרט. ואם חשבתם שהאלמנט המוכר ביותר של הסדרה וסדרת הסרטים לא יגיע, אז תצפו לו ברגע הכי פחות צפוי (או שאולי הכי צפוי), בדיוק שכבר חשבתם שהוא לא יגיע; מסיכת הפנים הסיליקונית. אנחנו משאירים את הניחוש לגבי מועד הגעתה כבר עבורכם. עוד סרט תם ונשלם, לא רע בכלל, מהנה לבאים לקולנוע, אבל צעד מתבקש יהיה לחלק כוסות קפה ליושבי האולם במקום קופסאות הפופקורן הענקיות - הם יזדקקו להן.