"שוד אמריקאי": שלא ישדדו אתכם

ביקורות
לפני כשבועיים הגיע ארצה (באיחור אופנתי של שלוש שנים) הסרט "מורה מחליף" בכיכובו של אדריאן ברודי. תקומה ועלייה מחודשת עבור השחקן בעל האף העצום. ואז מגיע הסרט הזה ומחזיר אותו חזרה למרתפים המאובקים ביותר של הוליווד.

"שוד אמריקאי": שלא ישדדו אתכם
"שוד אמריקאי": שלא ישדדו אתכם

תעודת הזהות הענייה של הסרט מתחילה בשמו ורק מהשם אפשר להבין שמישהו הלך לאיבוד אי שם בתחילת התסריט. או אז מגיעה העלילה הכה לעוסה וכה נדושה והקרדיטים אשר מגיעים בסוף מגלים לכל במאי לא מוכר ושחקנים מאוד מוכרים מחד גיסא, אבל מאוד אבודים בעצמם, בשלב הנוכחי של הקריירה, מאידך גיסא.

אדריאן ברודי כבר עשה הכל - לקח אוסקר, השתתף בסרטים ענקיים ואתגר את כל הצופים בסרטיו עם תצוגות משחק משובחות בזו אחר זו ומה נותר לבן אדם שכבר השיג הכל בשלב כה מוקדם? ובכן, לשים רגל אחת על השנייה (או במקרה שלו, לכתת אותן לעוד הפקה זולה), לא לעשות כלום ולהרוויח על זה עוד קצת ג'ובות.


(מעריצי "מלחמת הכוכבים" שלחו אותי. צילום: מתוך הסרט "שוד אמריקאי")

העלילה כבר הייתה בכל כך הרבה גרסאות וכל כך הרבה סרטים ממוחזרים שמיצו את עצמם כבר במאה הקודמת, אבל בואו ננסה עוד פעם. למה לא? ברודי בתפקיד העבריין שיוצא מהכלא ומת לחזור למשפחה האחרונה שעוד נשארה לו, אבל גם זה עם אינטרס. "המשפחה" שנותרה בחוץ הוא אחיו, מוסכניק קשה יום שלא הכי מחכה לגורם ההרסני בחייו שייצא החוצה. סיקוונס המפגש שלהם נגמר, איך לא? במכות מצ'ואיסטיות ושכיבה על הקרקע, שמסתיימת בהרמת כוסית בבר ביום שאחרי.

האחים המתוסבכים גם חייבים כסף, כל אחד למטרותיו ואיך אפשר שלא לאחד אותם לפעולת שוד אחת בלבד, הופעת פרידה ומעבר לחיים נורמטיביים. כמובן שהם יתכננו הכל עד הפרט האחרון ומן הסתם שלא ככה יסתיים הסרט. ברודי משחק עבריין עם מבטא "רחוב" והליכה עקומה ונראה שהוא מיצה את הפוטנציאל של הגינונים ההתנהגותיים אי שם ב"פסתנרן", שם היה שיאו הגדול. פה הוא פשוט די מתבזה. למרות שהוא מצליח לרגש קצת, זה לא נראה טבעי בסך הכל.

היידן כריסטנסן, לעומתו, שחקן שדרך במחוזות אסורים ופגע בטאבו של גיקים רבים, כאשר היה שותף לפרילוגיה של "מלחמת הכוכבים" וזה בעצם השיא שממנו הוא הולך ומדרדר מאז. לא משחק ענק גם כאן, אבל לא כזה נורא. נדוש וסתמי.


(אז ככה: החלפתי שפתיים, שיניים ומתחתי עור. צילום: מתוך הסרט "שוד אמריקאי")

על פניה של הגברת ג'ורדנה ברוסטר כבר אפשר היה לראות ב"מהיר ועצבני 7" סימנים לא טבעיים בפנים ובחיוך ובסרט הנוכחי שתי עובדות זועקות לשמיים: היא וודאי עברה ניתוח מסוים והעובדה השנייה היא שהיפיפייה המנותחת (?! לכאורה...לכאורה..) פשוט לא יודעת לשחק ורק קהל המעריצים המושבע של סרטי "מהיר ועצבני" ממשיך להתעלם ממנה באלגנטיות ומקווה שעם היעלמו של פול ווקר, תיחסך גם נוכחותה המיותרת של מי שהייתה הרבה יותר יפה ללא מתיחות ותיקונים.

לבסוף מגיע לו אקון, הראפר, ששיאו, בתור מוזיקאי, כבר מזמן מאחוריו ומה נותר לעשות בשביל למכור את שיריו? סרטי B אלמוניים עם שחקנים מדשדשים. תפקיד חייו? לא משהו שכדאי להמר עליו. אלוהים יודע מה עבר בראשם של המפיקים שהחליטו ש"שוד אמריקאי" הוא שם טוב. לא, זה לא תרגום ישראלי, זה השם. פשוטו כמשעמו. מה ייחודי בשוד אמריקאי? וודאי תשאלו... ובכן כלום... אותה המנגינה, שחוקה ומאוסה. שחקנים שממחזרים ואין שאיפה במיליגרם מעבר לעשות עוד סרט לאוסף.


(התגעגעת? תביא נשיקה. צילום: מתוך הסרט "שוד אמריקאי")

ישנו סיפור, שאמור לרגש, בין שני אחים: "אני ואתה נגד העולם", רפלקס ההקאה מקבל גירוי רציני ברגע שהמשפט הזה עולה והוא עולה לא פעם ולא פעמיים.
בינוני לחלוטין. ממש אם אין כלום לעשות עם הזמן או להעביר את הזמן, זה הסרט בשבילכם.
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
 — לפני 9 שנים
כל כך מסכים  —  סרט עלוב..
כתוב תגובה משלך על "שוד אמריקאי": שלא ישדדו אתכם
1
סרטים בקולנוע