"מקומות אפלים": תיקים באפלה

שרליז ת'רון יודעת שהיא יפה, כל כך יפה שזה כואב, כל כך כואב, שהיא חייבת מדי פעם לנסות לכער את עצמה. אז היא עשתה את זה לפני שנים ספורות ב-"מונסטר" הכמעט בדיוני, יחסית למראה הרגיל שלה וקיבלה אוסקר.

הפעם היא ניסתה לעשות זאת באופן קצת פחות בוטה, בלי עלייה במשקל ובלי לסביות מוצהרת, גסה, מחוספסת, על גבול האלימה. אבל היא כן מעטרת את שערות ראשה הבלונדיניות עם כובע רד-נקי טיפוסי, מאמצת גינונים של נהג משאית ופה שכולל אוצרות, שרק נהג המשאית מכיר כי הוא מוביל אותן. בקיצור ולעניין, שרליז ת'רון מגלמת את ליבי, טיפוס מנוכר, מיואש וחסר שאיפות או מטרות בחייה.

למה ליבי שלנו כזאת ולא לבבית כשמה, אתם בוודאי שואלים. כי משפחתה של ליבי נשחטה באכזריות לפני 28 שנים. אחיה הבכור נכלא והואשם ברצח והיא הייתה זו שהפנתה את האצבע המאשימה. מאז, היא חיה על תרומות ואדי אמפטיה של הציבור. אבל בחורה שנושקת לארבעים ולא עבדה יום מימיה, לא יכולה להמשיך להתקיים על תרומות ורצון טוב של אחרים. הכסף אוזל והיא נזקקת לתזרים מזומנים חדש וטרי. באופק, כמה מכתבי רחמים והצעה לכסף קל עבור הופעה שלה בציבור. הדורש, בחור קצת מוזר וצעיר בשם לייל, אשר הוא חבר ב"מועדון הרצח", מועדון גיקים, אשר מתעמקים בתיקי רצח שלא נפתרו ומנסים לפתור אותם, על ידי זימון דמויות מפתח מאותם המקרים.


(לא סרט אימה - נשבע לכם. צילום: מתוך הסרט "מקומות אפלים")

ליבי, מונעת על הרצון הבסיסי ביותר - להתקיים, מסכימה לפתוח את תיבת הפנדורה הפרטית שלה אל מול מועדון החנונים הביזארי ומשם העלילה מתחילה להניע אותה לחטט בפצעי עברה, לפגוש את אחיה הכלוא כמעט שלושים שנים ולנסות להבין מה הניע אותה להצביע עליו בתור האשם המרכזי באסון המחריד שפקד אותה.

השם של הסרט מעיד עליו כעל סרט אימה וכך גם הדקה הראשונה שלו. נראית חתוכה, גזורה וערוכה היישר מסרטי "פעילות על טבעית", ההמשך של הסרט שם אותו בקטגוריה וסוגה שונים לגמרי. הוא דרמטי, אשר הולך למקומות של אימה לפרקים מעטים מאוד וגם הם על מנת להמחיש את גודל הזוועה והאימה, אשר בנו את ליבי בתור הבן אדם הבוגר והכל כך פגום שהיא כיום.

הסרט משתמש לא פעם ולא פעמיים בפלאשבק, כמעט במקביל לעלילה המתרחשת בהווה, ליבי משחזרת את העבר, בעודה נזכרת באינטרקציה הייחודית שהייתה בינה ובין אחיה. מערכת יחסים שדילגה מעל עוד שתי אחיות וכזו שהולכת ומתבהרת לנוכח תיבת הפנדורה ההולכת וזולגת החוצה מתוך מוחה הטרוד של ליבי.


(וואלה, לא מרגיש כלום. צילום: מתוך הסרט "מקומות אפלים")

בכל פלאשבק מדלג לו הסרט אל אמצע שנות השמונים ועל תרבות נוער פופולארית שלא פסחה על משפחתה של ליבי: תרבות כת השטן. שטיפת מוח דרך מוזיקה פופולארית באותה התקופה. הורמונים משתוללים ונפש מתעצבת היוו כר פורה ואדמה דשנה לצעירים של אותה התקופה, ובן אחיה של ליבי, בחור שקט, מופנם וקל השפעה נשאב למערבולת, אשר מכינה אותו להיות מטרה חמה להאשמות אחותו הצעירה.

מעבר לדיון בהשפעות על מוחות צעירים, מובאת משפחה קשת יום בעיירה קטנה, ללא פטריארך, שכמובן קם והלך. אם חד הורית, שמנסה להדוף את ההשפעות הרעות של האב ולגדל ארבעה ילדים לבדה. המיקרוקוסמוס של משפחות קשות יום בחור התחת של אמריקה. משפחה ששום צרה לא פוסחת עליה, אולי לא מייצגת את כל הנתמכים בקצבת הסעד, אבל בהחלט מעלה פלח אוכלוסיה סובל, קשה יום ובעל עתיד שחור ומבולבל כתנועות המצלחמה בסצנות האימה של הסרט.

וסצנות כאלו אכן מתקיימות בכמה חלקים, בעיקר כאשר חוזרים לליל השחיטה הלא כשרה. שם, נראה כאילו המצלמה של "פרויקט המכשפה מבלייר" וחדרי הבית המנוטרים של סרטי "פעילות על טבעית" נפגשים לדייט לוהט. אין ספק שאם הסרט היה הולך בכיוון ז'אנר אימה, הוא היה יכול לנחול הצלחה לא קטנה, בייחוד עם הקאסט הייחודי שעוטף אותו.

וקאסט איכותי בהחלט קיים, שרליז ת'רון, שאולי לא תהיה מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט הזה, אבל בהחלט מעניקה הופעה נהדרת. לא מונסטר, אבל בהחלט נהדרת. טיי שרידן, כנראה הדור הבא בלי לחכות שיגיע דורו, הוא בן הצעיר. קשה להתעלם מהצעיר הנהדר הזה שמופיע בתפקידים מרטיטים בכמה סרטים, שמצריכים כישרון משחק נטו ולא מלודרמה בשקל ורבע.


(אוי, דרמה קווין!. צילום: מתוך הסרט "מקומות אפלים")

דווקא לנישת המלודרמה הזו נכנסת קלואי גרייס מורץ, שכבר הוכיחה את יכולותיה לא פעם ולא פעמיים, בתפקיד לא רע, אבל אולי בחסות הדמות היא קצת אובר ולא משדרת יותר מדי אמינות, או שמא אמינות יתרה. אתם תחליטו.

בנוסף לשני הצעירים, חובר אל ת'רון, ידידה מהקאסט של "מקס הזועם", ניקולאס הולט, צעיר מבטיח ומקיים בעצמו ואחרי שהיה מעוטר בצבעי גוף ב"מקס" ובצבעי גוף אחרים בתור "חיה" הצעיר של אקס מן, הוא פושט כל זכר לצבעים על הגוף ונכנס לנישה קטנה של צעיר קצת ביזארי, אך לא מזיק ועושה זאת נהדר. חותם את קאסט השחקנים הנהדרים קורי סטול, בתפקיד בן המבוגר, קצת פחות זמן מסך, אבל עדיין עבודה לא רעה בכלל.

השם וכרזת הסרט בהחלט מעניקים את אפקט האימה, אבל ככל שצוללים אל תוך קרבי הסרט מבינים כי הדרמה והאימה מתערבבים לכדי מותחן בהילוך איטי, אך בעל איכויות משלו. זינוק מרוב פחד או אחיזת הכורסה מרוב בהלה לא יתקיימו בסרט הזה, אבל בהחלט מדובר בפנינה קיצית חביבה ועטורת שחקנים טובים.