"בלש אמיתי 2" - פרק 1: והכל מהתחלה
טלוויזיה
אחרי העונה הראשונה, המיוחדת אשר הזניקה את הציפיות לשמיים, חוזרת לה העונה השנייה של בלש אמיתי, מינוס מת'יו מקונוהיי ו-וודי הארלסון ועם ארבעה שמות, קצת פחות גדולים אבל לא פחות מעניינים.
יום שבת, 27 ביוני 2015
"בלש אמיתי 2" - פרק 1: והכל מהתחלה
העונה הראשונה של "בלש אמיתי" היכתה גלים, כאשר הביאה למסך הקטן את זוכה הפרס ההוליוודי הגדול, מת'יו מקונוהיי, אשר נישא על גל ההצלחה של "מועדון הלקוחות של דאלאס" והמשיך להמריא עם משחק עוצר נשימה גם באנתלוגיה של ניק פיזולטו, בעונה אחת, בה הוא ביצע עוד אחד מהתפקידים הבלתי נשכחים, אותם הוא תורם לצופים כבר שנתיים ברצף (כולל התפקידון ב"זאב מוול סטריט").
הצילומים המהפנטים והעלילה הקודרת בביצות של לואיזיאנה, ההתפלספות והמלחמות בין שני הבלשים, המועדים לפורענות וסובלים מדיכאון קליני והעלילה הלא קוהרנטית, אשר נגעה בהווה ובעבר של שתי הדמויות המובילות היוו סלע יצוק עבור העונה הראשונה וכיבוש הצופים בקסמיה. העונה השנייה, אשר באה עלינו לטובה מתחילה עם עומס גדול וכמעט בלתי הוגן של ציפיות בלתי אפשריות לעמוד בהן, בעיקר כאשר שני חברי הצוות של העונה הראשונה נשרו, לאחר חתימת עלילתם ופינו מקום לכוכבים אחרים, עלילה חדשה ונופים שונים מהביצות הדרומיות והמלנכוליות.
(געגועים לחיבוקים חמים)
אחד ההבדלים העיקריים שבין "בלש אמיתי" לבין סדרות דרמה או פשע אחרות, הוא שברוב הסדרות מתחילים עם אקשן בלתי פוסק; מישהו מת, מישהו מתחתן, מתאהב וכ"ו... הכל קורה כל כך מהר ולא ממש מספיקים להכיר את הדמויות. ב"בלש אמיתי" הצופים מקבלים הצצה לחייהם של הדמויות וכמעט טובעים במידע עליהם, לומדים להכיר את הדמויות ולומדים לאהוב או לשנוא אותן ולפעמים אפילו קצת בהגזמה, מגלים פרטים לא כל כך רלוונטיים כמו: מה אכלו לארוחת בוקר, איזה דגנים הם אוהבים ועוד שלל פרטים המאיטים את קצב הסדרה, אבל למרות הכל, "בלש אמיתי" היא סדרה אשר יודעת לגרום לצופים להתחבר לדמויות (או לשנוא אותם) יותר טוב מרוב הסדרות שקיימות היום. הפרק הראשון של העונה השנייה מציג בפני הצופים סיפור הפשוט (כמה שאפשר לפשט את חלקיה של האנתלוגיה של "בלש אמיתי") הוא על ארבעה אנשים:
ריי וולקורו (קולין פארל) - שוטר, שעברו מכיל סיפור אונס של אישתו על ידי עבריין ובהמשך השניים התגרשו. ייתכן שבעבר וולקורו היה איש חביב ושוטר ישר, אבל מהלכי העבר הובילו אותו להיות קלישאה הוליוודית של שוטר שתיין המקבל שוחד מפושע גדול ועל הדרך הוא מציק לבן שלו כדי שיהיה יותר "גבר". וולקרו גם מציק למי שמציק לבן שלו, לאבא של מי שמציק לבן שלו... בקיצור, הוא לא בדיוק זוכה פרס האיש הנחמד של השכונה.
(מזמין אותך לכוס מים. צילום: מתוך "בלש אמיתי")
צמד המילים פושע גדול הוזכר קודם וזה מוביל אותנו לפרנק סמיון (וינס ווהן), שהוא לא בדיוק עבריין צמרת, אלא יותר פושע זוטר מהרמה הבינונית, אשר מעוניין להיכנס לליגה של הגדולים. החיבור בין השניים (וולקורו וסמיון) ככל הנראה קרה לאחר מקרה האונס, כשסמיון "הלשין" ל-וולקורו מי ביצע את האונס.
החלק השלישי במרובע הוא, או ליתר דיוק "היא", היא אנני בזרידס (רייצ'ל מקאדמס), שוטרת בעיירה הסמוכה לעיירה שבה וולקורו וסמיון מתגוררים, אנני היא ישרה כמו סרגל, להבדיל מחברה לכוחות המשטרה ומהצד השני, לפחות לפי הפרק הראשון, היא נראית כמו דמות די מעצבנת, היא מתייחסת ל"חבר" שלה כמו לזבל, כועסת על אביה, על אחותה הזנותית ובקיצור כועסת.
איזה צחוקים היו על הסט. צילום: מתוך צילומי "בלש אמיתי")
החלק הרביעי והאחרון בפאזל ההזוי הזה הוא פול וודרוו (טיילור קיטש), שוטר שויתר על הנאות מיניות עם כוכבת קולנוע, שתפס אותה מבצעת מספר עבירות תנועה, שיכלו לסדר לה מקום בכלא. במקום לקבל מענק ובונוס על ההקרבה שהוא ביצע הוא מקבל מה שבדרך כלל החיים מעניקים לנו - סטירה מצלצלת בדמות השעיה זמנית מהמשטרה. נראה שסטירה מהחיים זה לא משהו שזר לוודרוו, שהיה חייל בעברו ונושא עליו לא מעט צלקות (פיזיות וגם נפשיות), שהן סימן חיצוני על מנת להעיד על כך.
לאחר שמתקיימת ההבנה לגבי החיבור בין וולקורו וסמיון, לקראת הסוף ניתן להרכיב את כל הפאזל, כאשר כל ארבעת החלקים נמצאים במקום: לסמיון יש שותף שנעלם עם סכום כסף גדול וההיעלמות שלו יכולה לעלות לא מעט לסמיון, המחפש אחריו בנרות. וודרוו, שספק מנסה להתאבד ספק נהנה "לחיות על הקצה" נוסע במהירות מטורפת על האופנוע שלו ובדרכו נקרה אדם שיושב על ספסל באמצע תחנה נידחת, הוא מתקרב לאיש ומגלה שמדובר בגופה, שנחה לה באמצע שום מקום. הוא מזעיק את המשטרה ואז מגיעים וולקורו ובזרידיס ואם עדיין לא היה ברור, הגופה מתברר כלא אחר מהשותף הנעלם של סמיון.
לסיכום, בלש אמיתי של העונה השנייה מתחילה לא רחוק ולא שונה מהעונה הראשונה, האיטיות בסיפור,הכניסה לפרטי פרטים, האווירה הקודרת, עם שינוי לוקיישן והצילומים המרהיבים של הנופים. כל אלו ממשיכים לספק את התפאורה היחודית שהעניקה הסדרה בעונתה הראשונה לצופיה.
(פאזל ארבעה חלקים)
השינוי בין העונות, לפחות לפי הפרק הראשון, הוא בריבוי הדמויות; בזמן שבעונה הראשונה העלילה התמקדה בעיקר בשני הכוכבים: ראסט קוהל (מקונוהיי) ומרטי הארט ("הארלסון"), העונה השנייה חולשת על ארבע דמויות וייתכן שאולי גם יותר, מה שגורם לכך שהעלילה האיטית ולעיתים מייגעת נראית קצת יותר קלילה ולא פוגמת באיכות הסדרה. מצד שני, לפחות כרגע זה נראה שפארל,ווהן, מקאדמס וקיטש עדיין מתקשים להיכנס לנעליים הענקיות שהותירו הארלסון ומקונוהיי, אך קשה ומוקדם מדי לשפוט לפי פרק אחד בלבד.
סיכום המבקר
10/
5.5