"פני מלאך": תלוש מהמציאות

בנובמבר 2007, מרדית' וקרצ'נר ואמנדה נוקס הגיעו לפרוג'ה שבאיטליה כדי ללמוד לתואר ראשון. פרוג'ה נחשבת עיר של סטודנטים צעירים, בעיקר בשל האוניברסיטה הגדולה הנמצאת שם וכמות הסטודנטים הבינלאומיים העוברים שם מידי שנה. הן חלקו בית יחד עם שתי נשים איטלקיות בסוף שנות העשרים לחייהן, בדירת קרקע בעלת ארבעה חדרים, שם נוקס וקרצ'נר נפגשו לראשונה. נוקס עבדה בבר באזור ואהבה להסתובב בעיקר עם איטלקים והיא וקרצ'נר התיידדו. בדירת מתחתיהן גרו שני בחורים איטלקים אותם הבנות הכירו, ואחד מהם, גיאקומו, שבילה אצלם זמן רב בדירה, בעקבות אהבה משותפת לאותו סגנון מוזיקה.

לילה אחד הם הכירו בחור בשם רודי (פורץ ידוע בעיר) שהצטרף אליהם לדירה. זה לא הערב היחיד בו הם בילו יחד עם רודי, שהתארח מאז בדירת הבנים למטה באופן קבוע. בהמשך, קרצ'נר התאהבה בגיאקומו והם הפכו לזוג. גם נוקס התאהבה בבחור איטלקי בשם רפאלו, אותו היא פגשה בהופעת מוזיקה. ב-2 לנובמבר, נוקס חזרה הביתה וניסתה להתקשר לפלאפון של קרצ'נר אך זו לא ענתה. היא ואחת השותפות האיטלקיות ניסו לפרוץ את הדלת של קרצ'נר ללא הצלחה, ובלילה של אותו היום נוקס התקשרה לאימא שלה וביקשה ממנה ליצור דחוף קשר עם המשטרה. הגופה של קרצ'נר התגלתה למחרת בחדרה, ונדמה היה שהיא מתה בעקבות פגיעה בצוואר.



בהמשך הסיפור נוקס וחבר שלה רפאלו הואשמו ברצח ועוד מספר עבירות, והועמדו לדין. ב-2015 שניהם זוכו ושוחררו ועד היום לא ברור מי רצח את קרצ'נר. מדובר בסיפור מרתק ומיסתורי, על שתי בנות צעירות ותמימות שרק אחת מהן חזרה הביתה. מסוג הסיפורים שנדמה שקרו רק בשביל לעשות על זה אחר כך סרט, מכרה זהב קולנועי להוליווד, היהלום שבכתר. אבל כותבי הסרט פול ווירף וברבי לטזה נדו לא ראו את זה ככה. במקום, הם בחרו לספר את סיפורו של במאי קולנוע המגיע לעיירת הסטודנטים על מנת לעשות מחקר לתסריט שלו, ובסופו של דבר מאבד את עצמו אל תוך סמים ותהום עמוק של דיכאון.

באופן אישי לא ממש הבנתי למה עשו את זה ככה, ואם כבר בחרתם להתמקד דווקא ביוצר הסרט ולעשות סרט על מישהו שעושה סרט, לפחות תעשו את זה חכם. אבל כולנו יודעים שהסיפור האמיתי טמון הרחק מכאן, בדירתן של שתי הבחורות הצעירות הללו ולא בתוך מוחו של קולנוען מתוסכל. הסרט מתרחש בסיינה שבאיטליה ומבחינה ויזואלית יפיפיה. הוא מעביר תחושה אירופאית יוצאת מן הכלל וגרם לי לרצות לקום ולטוס לאיטליה מחר. חוץ מהנוף האירופאי המרהיב וזוויות הצילום המעניינות, לא היה לסרט הזה יותר מידי מה להציע.



הבחירה בסיפור של יוצר הסרט ולא בסיפור עצמו הוא מוזר בעיני מאוד, ואפילו בסרט כשדמות הבמאי מציע את הרעיון הזה למפיקים, אם לא עפים על זה. אז למה בסוף בכל זאת עשו סרט כזה? לא ברור בכלל. גם בקו-פרודוקציות אפשר לעשות סרטים טובים, בעיקר אם יש תסריט טוב. אבל התסריט היה חלש ותלוש מהמציאות, הסיפור לא היה מעניין והמשחק היה רע. היה נחמד לראות את הדוגמנית הצעירה קארה דלווין משחקת, אבל גם המשחק שלה היה בינוני מינוס ולא אמין, ונוכחותה בסיפור באופן כללי לא הייתה ממש ברורה.

לסיכום, אם אתם רוצים לראות סרט דרמה על רציחתה של מרדית' קרצ'נר זה לא הסרט בשבילכם. אבל אם אתם אוהבים סרטים המבוססים על סיפור אמיתי, שמכניסים המון פרטים לא חשובים שלא מקדמים את הסיפור ,רק כי "ככה זה באמת קרה במציאות", אז אני ממליצה עליו בחום.