"סוכני שילד" סיכום עונה 2: מותחת הכל לקצה

מה בעצם יש בתוכניות טלוויזיה שמושכות צופים? יש תכניות שמושכות מהמיסתורין ("אבודים") שמלווה חודשים שלמים, דבר שסרט לא יכול לעשות. יש תכניות שמושכות בזכות הדמויות ("חברים") שאפשר להתחבר אליהם כל פעם מחדש גם במהלך 20 עונות, יש סדרות שמושכות מקומדיה (כמעט כל סדרה חוץ מ"סיינפלד") ויש את הסדרות של HBO. מי שלא מכיר את סדרת הסרטים או בכלל את מארוול, אז אני מציע לו בחום לא לנסות אפילו לראות פרק אחד של הסדרה הזו. זו סדרה שמושכת מכל אחד מהדברים שציינתי וגם מושכת בגלל הקישוריות הגאונית שלה בין הסרטים ביקום הקולנועי המפורסם.

העונה הראשונה של הסדרה התחילה די גרוע, האמת, בלשון המעטה גרוע. קבוצת סוכנים בהנהגת פיל קולסון שחזר לחיים (מאוד "מפתיע") לאחר המוות הדרמטי בסרט "הנוקמים", המנסים לפתור תעלומות הקשורות לאנשים בעלי כוחות-על וחפצים מיוחדים, די גרוע לא? אבל זה לא נשאר כך. לבסוף הדמויות עממו אותנו כל כך עד לפרק סיום מחצית העונה, ואז אנחנו לפתע רואים המון נפח כאשר פתאום הסוכנים מופנים זה נגד זה בעקבות אירועי "קפטן אמריקה: חייל החורף".

התוצאה הייתה במילה אחת - גאונות. מה שהתחיל כסדרה די קיטשית המשחזרת סדרות מצוירות או סדרות אקשן מהניינטיז (דוגמת A-team) מתגלית כפוסט-מודרניזם ברמה גבוהה מאוד. זה לא רק שהם הצליחו להפיך חיים בדמויות סוף סוף, הם גם הצליחו להפוך אותם מהגיבורים הטובים למשהו אחר לגמרי שבחיים לא הייתם מנחשים שיקרה. אבל מה שהדביק מיליוני אנשים לטלוויזיה זה דווקא הקישוריות הגאונית שבין הסרטים כמו "קפטן אמריקה" לבין הסדרה, החיבורים בין כל הדברים בדומה לדומינו שנמצא אחד בשני.


("כמו דומינו", קאסט העונה הראשונה)

לאחר חצי עונה שנייה מצוינת ומאוד קשה, הודיעו מארוול שהם ללא צל של ספק מחדשים את הסדרה לעונה נוספת, ואז החשש הגיע. לא רק שמדובר בכמה דברים שמאוד קשה להתעלות עליהם, גם בעקבות האירועים של העונה הקודמת היה קשה לראות איך הדמויות יתגברו על הכל וימשיכו בעונה הנוכחית. דבר נוסף הוא שלא תשכחו שלמארוול היה מאוד קשה להניע את העונה בהתחלה, לקח להם לפחות 8 פרקים עד שזה קרה. אז ברשותכם אני אפלג את הסדרה לכמה מהפרקים הראשונים ושאר הסדרה.

אז כן, 8 הפרקים הראשונים היו די מתישים ולא כל כך מרתקים כמו בחצי עונה הקודמת. ההיעדרותם של אליזבת אסטרינג, ברט דלטון וכחצי מהקאסט הייתה מורגשת מאוד, והצירוף של הדמויות החדשות כמו תמיד התחיל ברע והיו מתישות. ג'יי אוגוסט ריצ'ארד וניק בלוד נשארו גם הם ולא עשו טוב לסדרה המצליחה, רק בפרק התשיעי המצב החל להשתפר.

אבל עכשיו בוא נשים את הקלפים על השולחן, האם העונה החדשה של סוכני ש.י.ל.ד היא טובה? כן ויותר מכך, היא אחת העונות הטובות ביותר שנראו השנה על מסך הטלוויזיה ואם לא אחת העונות הטובות ביותר בז'אנר מתח-הפעולה (חוץ מהעונה ה-3 של אבודים, העונה ה-3 של משחקי הכס והעונה ה-3 של החץ). הפרקים שבאו אחרי כן ,שכללו בין השאר את חזרתם של הקאסט.

המשחק עם הדמויות גורם למצב שהכל הולך לקרות, מלבד מוות של הדמויות שישמר ל"משחקי הכס", וזה גרם לי להידבק למסך הטלוויזיה במשך כל יום חמישי בערב (כן כי אני לא חסיד גדול של צפייה במחשב). הפרק שלדעתי באמת היווה את השינוי הזה שגרם לי להגיד "ואו" היה פרק 10 שהוא לדעתי הפרק הטלוויזיוני הטוב ביותר שיצא בשנה האחרונה. ברגעים האלו מארוול לקחו את כל מה שהם עשו עד עכשיו בסדרה ושחקו איתו עד שכל מה שנבנה בסדרה התמוטט לחלוטין, ולא בצורה הרעה של הדבר.


(כל מה שנבנה בסדרה התמוטט - קאסט העונה השנייה)

(זהירות! ספויילר בפסקה הבאה)
השיא, לדעתי ולדעת רבים ממעריצי הסדרה, היה הרגע שבו התגלו הבלתי-אנושיים. כן אותם הבלתי אנושיים שמארוול הולכים להביא למסך הגדול בעוד כ-4 שנים והוצגו בפעם הראשונה בעונה זו, ובה התגלה כי הם מקור להרבה בעיות ותעלומות שפקדו את הסדרה. אותו סיום של פרק 13 שבו נחשפו הבלתי אנושיים ואפילו חשף שהגיבורה בסדרה, סקיי, שכולנו חשבנו שמדובר בדמות מקורית לחלוטין, היא למעשה גרסה שונה לגמרי לדמות די משנית במארוול קומיקס בשם קווייק.

(כאן נגמרו הספויילרים)
באיזה שהוא שלב גם הדמויות מקבלות הרבה יותר נפח. למרות שאני לא חשתי עדיין איזה סוג של חיבה וסימפתיה לדמויותיהם של ג'יי אוגוסט ריצ'ארד וניק בלוד, זה עדיין בידר אותי באיזה שהוא מקום. גם צירופה של אדריאן פאליקי המצוינת הצטרפה בתור סוג של האלמנה השחורה ג'וניור ויריבה שקולה למלינדה מיי (מינג-נה וון). אבל מי שגונבים את ההצגה אלה דווקא הרשעים החדשים. בניגוד לעונה הקודמת שבה ארגון "מרבה רגליים" עשה צרות כשפעל מאחורי הקלעים, כאן הרעים ממש לא מסתתרים משילד, הם רבים יותר והם גורמים להרבה יותר בלאגן.

הרשע הטוב ביותר מבין ה-900 היה קייל מקלכלן שגילם את הגרסה הטלוויזיונית למר הייד, רשע נשכח במארוול ולמרות מה שאתם חושבים לא דומה בכלל לקלאסיקת האימה המוכרת. הוא מסוג הרשעים שאתה מבין שעליך לשנוא אותם אבל באיזה שהוא מקום זה קשה מרוב שאתה מבין ומרחם עליהם. כמובן יש גם את ארגון "הידרה" בהופעה המרכזית ששוב מנסים להביא חפצים ואנשים מיוחדים להיות הנשק במטרה להשתלט על העולם. המלחמה בהם גם מתקשרת ל"הנוקמים: עידן האולטרון" שמהווה סוג של סיכום למלחמה של שילד בהידרה.



(הרשע הטוב ביותר מבין ה-900 - קייל מקלכלן בתור קלווין זאבו)

דבר נוסף שהשתפר הוא גם המשחק של השחקנים. לדוגמא, קלארק גרג שהיה האומנם מצחיק בסרטי "איירון מן", אבל בעונה הראשונה הוא טיפה הסתבך עם תפקיד דומיננטי ודרמטי כמו הסוכן קולסון. הפעם המנהל קולסון (כן, כי ניק פיורי זה כבר ישן), הוא הרבה יותר מורכב וקשה למשחק, עדיין גרג עושה את התפקיד באופן מעולה. כפי שאמרתי, הדמויות גם קיבלו הרבה נפח ועומק בעונה הזו. אחד שקיבל נפח משמעותי בדמותו הדי מצחיקה הוא איאן דה קסטקר המגלם את פיץ', שלמעשה התחיל בתור דמות משנית קומית כל כך זוטרה שלא היה לו אפילו שם פרטי. הפעם דה קסטקר מראה כישורי משחק מדהימים וגורם לי לחשוב "איפה היית בעונה הראשונה?".

לסיכום, שילד בהחלט התעלו על עצמם מכול הבחינות. המשחק עם הדמויות, קווי העלילה המתחברים, מה שהפך את העונה הזו למרהיבה ואת ערבי יום חמישי למבדרים מאוד. אבל אחרי כל מה שקרה בעונה הזו, מעניין מאוד מה הולך לפקוד את הדמויות בפרק סיום העונה שלפי איך שזה נראה, יהיה עצבני ומותח אפילו יותר מכל העונה. בשורה התחתונה, סדרת "סוכני שילד" הפכה לסדרה שמותחת הכל לקצה.