הסרטים המומלצים ביותר ללילה סוער

מידי שבוע אנו מפרסמים כתבות וביקורות בנוגע לסרטים וסדרות, אבל השבוע החלטנו לכתוב על משהו קצת שונה בעקבות הסערה המתחוללת לה בחוץ, סערה כזו ברחבי מדינת ישראל שאפילו דני רופ לא היה חוזה, וכשאתם סגורים בבית, מול התנור החם והגרביים מהצמר שסבתא סרגה לכם, מיטב כותבי האתר סרטים החליטו לקבץ מספר סרטים אשר הסופה החזירה אותם לאותם ימים בהם צפו באותם סרטים מתחת לפוך החמים והנעים.

B0B0 מספר על סרטים שהזכירו לו את הסופה המתחוללת מחוץ לביתו;

סרטים שעלו במוחי, כל אחד בהקשר של צד אחר של הסופה; ליום של חול: "הנסיך הפרסי: חולות הזמן" ולימים של גשם: "החולמים". למה להעביר יום סופה עם "הנסיך הפרסי"? אתם בוודאי שואלים. ובכן, סיבה ראשונה היא ג'ייק ג'ילנהול; עבור הבנות הוא יציע את שריריו המשורגים ועבור הבנים הוא יענה על הגעגועים למשחק המחשב, שרבים מהם גדלו עליו. העלילה לא באמת משנה, אבל מדברית ומזכירה את יום הסערה הראשון של השבוע ובוודאי תעזור להעביר ערב של כיף, אקשן ובידור חלול וזול למרבית האוכלסיה בבידור אסקפיסטי קליל ולא מחייב. פרסים נלחמים עם שבריות ואף ישראלי לא בסכנת הכחדה. תמיד כיף לראות וכמובן שאת ג'ילנהול בגלבייה, קליל ומומלץ. למה להעביר יום סופה עם "החולמים" ? אה... אווה גרין, אווה גרין ושוב אווה גרין. כאשר הסערה (פוליטית, חברתית וכמובן אווירית) משתוללת בחוץ, שלושה צעירים שטופי זימה נשארים בבית לדיונים פוליטיים סוערים, סשנים ביזאריים של מין, אמבטיות משותפות ושיחות על קולנוע. שחקנים פנטסטיים, כאשר גרין בראשם עם מינימום בגדים ותצוגת משחק תכליתית, שנותנת תמורה לכל אגורה.

באיזו סיטואציה של הסרט לא הייתי רוצה להיות: "הנסיך הפרסי" - לא הייתי רוצה להיקלע לאחת מסערות החול, שהשתוללו בלב ליבו של הארמון האיראני. למרבה המזל, סופות החול ששררו בחוצות פתח תקוה רבתי, לא הגיע לעוצמות של הסרט ובינתיים הוסר החשש מטביעה בבריכת חול מאולתרת, שיצר הבורא. "החולמים" - לא הייתי מתלהב להיקלע לאחת ההפגנות האלימות, במזג האוויר הסגרירי, בחוצות צרפת. או, בתרגום לעברית; לא הייתי רוצה להיכנס להפגנה שארגן הצל והכניס את "לה פמיליה" ו-"האולטראס" לקלחת.



בזמן שהסערה כולאת אותנו בביתינו, אין כמו בידור לא מחייב עבור הגברים שבנינו, "הנסיך הפרסי: חולות הזמן".

באיזו סיטואציה של הסרט הייתי רוצה להיות: עזבו אתכם מ"הנסיך הפרסי" ולהקתו, רק במקום אחד הייתי שמח להימצא: באמבטיה עם אווה גרין, דחוק, דחוס ומרגיש כמו סרדין, אבל עדיין סרדין ליד אווה גרין. ובימי סערה, אין כמו אמבטיית קצף טובה (עם אווה גרין) עם רעש רגע של תריסים רוטטים, חלונות נעים ושקשוק של כל העולם החיצוני, על פתח הדלת. ובמקרה שאין לכם קצף או אווה גרין, אפשר תמיד לשבת מתחת לשמיכה חמימה, כמו שהקלישאה אומרת, עם סרט טוב (אחד מהשניים יעשה את העבודה) ועם כוס שוקו חם.

natashalahav ממליצה על סרט שמתאים לצפייה בעקבות מזג האוויר הפוקד אותנו;

כשהסופה בחוץ בשיאה, אין בילוי מהנה יותר מאשר לשבת בבית החמים והנעים ולראות סרט טוב. לדעתי לכל מזג אוויר יש את הסרט המתאים ביותר עבורו. בסופה כמו זו המשתוללת לה בחוץ ברגעים אלו, יש סרט אחד שעולה לי בראש - "טוויסטר", בכיכובם של הלן האנט וביל פאקסטון מ-1996. הסרט כידוע מספר על חבורה של מדענים בשנות ה-90 אשר חוקרים טורנדואים בארצות הברית. הם בעיקר עושים זאת כדי לגלות כיצד ניתן לחזות מראש את הטורנדו. בשביל זה, הם צריכים להכניס את דורותי, מכשיר המודד תדרים (ומבוסס על מכשיר בשם toto, אמיתי).



אין כמו להתכרבל מול סרט אהבה חמים ולוהט בזמן שבחוץ סוער ומושלג, "טוויסטר".

אל תוך עין הסערה, אבל דבר זה מסתבר להם כמשימה לא קלה בכלל. כמובן שבמקביל לסיפור אקשן הסוחף שכולל מספר סופות אימתניות, כמעט כמו זו בחוץ עכשיו, יש סיפור אהבה, כי מה זה סיפור אקשן בלי קצת רומנטיקה. ג'ו מטורולוגית מוצאת את עצמה באיחוד מחודש עם בעלה ביל, אותו לא ראתה שנים. ביל מגיע עם ארוסתו מליסה, ורוצה שג'ו תחתום על מסמך גירושים, אך היא עסוקה מידי במרדף אחרי הסופות. ביל ומליסה נאלצים להצטרף לג'וי והצוות שלה במרדף, ושם מתחיל האקשן האמיתי. אני לא אהרוס לכם את הסוף, אבל כן אגיד שהוא כולל נשיקה לוהטת בעין הסערה, שהיא מבחינתי המחשה מדויקת לנשיקה אמתית, כזו שרואים רק בסרטי דיסני. ובינתיים, אני אחזור לסרט שלי, אפנטז על נשיקה לוהטת ואקווה לא להתעורר מחר בבוקר בקנזס.

revigoren כתב על הצד הטוב שבסופה, ועל סרט עם תנאי מזג אוויר נוקשים שאליו התחבר;

דבר אחד שתקף לגבי ולדעתי תקף גם לגבי שאר חובבי הקולנוע, בזמן החורף מרוב הקור הרב והרוחות השורקות אנחנו נעשים רגועים יותר, סבלניים יותר, משהו בקור גורם לנו להרגע ולרצות להשאר אל תוך הלילה מול הטלווזיה עם סרט טוב וכוס שוקו חם, עם כמה שהקלישאה הזו נאמרה ותיאמר בכל הקשר אפשרי. כל סרט אימה קלאסי וטוב יכול להתאים לאווירה הזו, אך אני בחרתי סרט קצת יותר מחושב, קצת יותר סבלני שיתאים את האווירה החורפית אלינו הצופים ויאתגר קצת את גלגלי המוח. הסרט שאני בחרתי הוא ''אסירים'& #039;, המותחן החורפי בכיכובו של יו ג'קמן, העוסק בנושאים מצמררים שדי קשורים אלינו הישראלים לאחרונה (בהיקף של שנה פלוס); חטיפת ילדים. יו ג'קמן ומריה בלו משחקים שני הורים פרנואידים שחלומם הנורא ביותר מתגשם, שתי הילדות הקטנות והחמודות שלא עשו רע לאף אדם נעלמו מעיניהן, וכרגע רק באמצעות ג'ייק ג'ילנהיל בתפקיד בלש מתוחכם יוכלו למצוא את החוטף המרושע והסיבות החולניות שעושה דברים אלו.



מותחן איטי וקודר המושלם לליל חורפי, "אסירים".

הסיפור, הדמויות והתגליות בפשטותן לא עמוקות או מקוריות, אבל הדרך בה הסרט עשוי ללא ספק סחפה צופים רבים לנבכי העלילה וגרמה להם להצטמרר, להמתח ואף לדמוע בחלק מהמקטעים המרגשים. הסרט עשוי בצורה מציאותית ועם זאת קולנועית להפליא, כל שוט מצולם בחשיבות רבה המשולב עם הגשם החורפי והאווירה הקודרת, הפסקול השקט ועם זאת המבעיט משולב באופן נפלא בעלילה ובצילום והסימנטוגרפיה הכוללת פשוט שומטת לסתות במובן הפיזי המלא של המילה. גם העלילה שנכתבה על ידי ארון גוזוקווסקי מצליחה לשמור על הצופה עירני ומרותק, חושב וסבלני לגבי הפרטים והניואנסים המבלבלים המסתבכים מרגע לרגע ולחשוב קצת שעות נוספות מעבר למה שהסרטים הבנאליים של ימינו מרגילים אותנו, עד לסוף המפתיע שבסופו יוצא מסופק ומלא ברגשות מעורבות. ''אסירים'& #039; הוא סרט חורפי, אלים, שקט ומאתגר שכל חובב קולנוע אמתי יתענג מצפייה בו בלילה גשום.