"מנותב": לנתב לסרט הבא

אין הרבה אינדיקציות לשיפוט סרטים, שלא מתקבלים להפצות בארץ ישראל הקטנה והמכוונת קולנועית בעיקר ללהיטים היסטריים ולסרטים מפורסמים עם שחקנים מפורסמים ולכן כאשר סרטים יורדים מתחת לראדאר ההפצות אין לנו על מי להסתמך מלבד IMDB שלנו, שבשמיים הדיגיטליים, האינטרנטיים וציוני גולשיו. האמינות של ציוניו היא בדרך כלל מדויקת, מכיוון שישנה התפלגות לפי תקופות מצאת יציאת הסרט, אבל לא תמיד הפגיעה היא בול, לעיתים ישנה החמרה בשיפוט של סרט וכל ציון באותו אתר גם משפיע על המציינים העתידיים וכן הלאה. לעיתים ישנו פרגון עודף, אהל ברוב המקרים הציונים של האתר נעים ונדים בתחום הנורמאלי והמדויק למדי של מה שתיתן לסרט.

תופעות פסיכולוגיות, שהם תופעות לוואי לציון שנראה לפני צאת הסרט הן תחום שאפשר להרחיב עליו דיונים רבים ולא תמיד ברור האם הציון המצוי בתקופה מסוימת באתר משפיע על המשכו עבור הצופה הנייטרלי שבא להתייעץ ולקבוע האם שווה צפייה או לא והאם הציון מהווה מן נקודה אליה שואף הצופה להגיע בתום הסרט, לחיוב או לשלילה.



מכיוון שאני מושפע קשות ומגיב בהתאם לציוני IMDB חשבתי לתומי שאין רע בצפייה של סרט שכרזתו מציגה את ויני ג'ונס, במה שנראה כמו כרזת קרב אגרוף עם חזיר באחד על אחד ובלתי מתפשר, גם לא חשבתי שיש משהו רע בהפקה שאיננה כל בריטית ומציבה את ויני ג'ונס במרכזו של סרט שהופק בליטא, אז חשבתי... החותמת הסופית הייתה הציון המחמיא של שבע פלוס, שבינתיים הלך והדרדר, אך עדיין נותר בתחום הפלוס של הספרה שבע. ולמדתי לקח חשוב, שלא צריך תמיד להאמין לאתר הזה, שאכזב אותי פעמים מעטות מאוד, אבל עדיין לימד אותי כמה פעמים שיעור על עצמאות ומחשבה עצמאית ולא כיוון עיוור בעקבות ציון.

כך הגעתי לגרסא הבריטית של "בדרך לחתונה...עוצרים בליטא", נשמע ממושמש ומעורבב. כי כך בדיוק נראית העלילה ומרגישה במרבית שלבי הסרט, הוא מצחיק וחביב אבל עושה מיקס בצורה חלשה למדי בין החלשים בסרטי הטרילוגיה המצחיקה לבין רצון להידמות בצורה נואשת לאחד מסרטי ריצ'י המשובחים. התוצאה מבולבלת, מקושקשת ולא באמת מצחיקה או מרשימה באף שלב של הסרט. יותר מדי מאולץ ויותר מדי ניסיון להישען על נוסחאות שהצליחו מרסק את הביצים של הבמאי הליטאי, בעל השם הקורע, אמיליס ווליוויס ויוצר לו חביתה מלוכלכת על הרצפה. ויניס ג'ונס (לא התבלבלתי, אנחנו ברוח הליטאית) הוא ממש לא הכוכב הראשי וממש לא יוצא מגדר התפקידים הישנים שלו, בתפקיד הפושע המנוול ומנבל הפה.



אין חדש תחת השמש של קשר העבר, הורס המשחק, הפיזי הזה, שהפציע אי שם בסוף שנות התשעים (1998, ליתר דיוק) בסרטו של גאי ריצ'י "לוק סטוק ושני קנים מעשנים" ומשם המריא יפה לעוד הפקה של ריצ'י (סנאץ') ואף גילם שחקן כדורגל ושלל דמויות אחרות, שאפשר לראות ברזומה הפילמוגרפי הלא קטן שלו. עם זאת, בשנים האחרונות הוא הולך ונכנס לתפקידים קטנים ולא מאתגרים ובעיקר להפקות קטנות ודי עלובות שמקבעות אותו בתפקיד הכוחני והפרוטוגוניסט. אולי הוא לא מסוגל ליותר מזה ואולי ריצ'י הצליח להוציא מים מהסלע, אבל בתור אוהד כדורגל שרוף ובעיקר שחקנים צבעוניים כג'ונס קצת חבל לי לראות את הקריירה שלו מדשדשת במקום וחבל שלא מגיע הבמאי שימשוך את הסלע הזה קצת יותר רחוק מאיפה שהוא שתול כרגע.

הסרט מספר על ארבעה חברים בשוד הראשון שלהם, ההולך ומסתבך וכאשר כולם רוצים לברוח עם הכסף למלזיה, הם איכשהו נתקעים בליטא ושם, ללא הבנת השפה האנגלית מצד המקומיים וללא הבנה של השפה והניב המקומיים של הטוריסטים שנקלעו לסיטואציה לא פשוטה מתחיל הסרט להסתבך לו במהירות אל תוך מקרים מצחיקים יותר ופחות. הבימוי מנסה את עניין החלוקה לפרקים, מזכיר ריצ'ים למינהם והחירפון הטוטאלי בזוויות הצילום והמצבים ההזויים אליהם נקלעים הגיבורים נותנים את אותותיהם בצופה. כותב שורות אלה התנועע בחוסר סבלנות והמתין באותה חוסר סבלנות לסיומו של הסרט ושוב חשב על IMDB המנוולים שמכרו לנו מתכת מצופה זהב.



אפשר לומר שראינו כבר מכל ז'אנר את הנציגות במקרי עבר והשילוב בין השניים, עם הדגש הקומי המובהק, על גבול הסלפסטיק קצת ממצה את עצמו אחרי חצי שעה והמקרים המביכים, אליהם נקלעים הגיבורים השנויים במחלוקת כבר מפסיקים להצחיק באותה העת, אחרי שליש סרט ומשם...גארבאג' טיים. לחובבי ויני ג'ונס, קשר הכדורגל ושחקן הקולנוע אין יותר מדי מה לחפש או למצוא פה ולחובבי ריצ'י רבתי אין בשורה ליטאית מקומית, אלא שכנוע חזק יותר לחזור לצפות באחד מהשילוש הקדוש של "לוק סטוק..", "סנאץ'" ו"רוק'נרולה& quot; הנהדרים, בפעם המאה ואחת.