"עלייתה של ג'ופיטר": טראשי ומביך

אנדי, לאנה, מה קורה? הכל בסדר אתכם? אתם מרגישים טוב? בסדר, אז תצטרכו להעניק לי התנצלות, כי הרסתם הכל. הרסתם את המוניטין, הרסתם את השם הטוב, הרסתם את האמונה. מה עוד יישאר מכם, תגידו לי? יוצרי מהיר ועצבני בחלל? אני כל כך מאוכזב. קצת אינפורמציה: אנדי ולאנה וואשבקיז (לשעבר לארי, כגבר שעשה ניתוח לשינוי מין) הם מהבמאים הגדולים והשאפתניים שידעה המאה ה-21 בקולנוע. הם יצרו את ''המטריקס' ;' (כן, זה הם) שנחשב בעיני כמה מחובבי הקולנוע לאחד מהסרטים הטובים ביותר מכל הזמנים, יצירת מופת המשלבת פילוסופיה, מודעות אנושית ומדע בדיוני באופן אפי על המסך. הם יצרו את "ונדטה", יצירה קולנועית חברתית עוצרת נשימה שנקבעה בעיני רבים (ובעיני) כקלאסיקה מודרנית. גם ענן אטלס מלפני כשנתיים הוא יצירה קולנועית עוצרת נשימה המשלבת את התחום החברתי מ"ונדטה" והתחום הפילוסופי של "המטריקס" שתוצרה אומנם לא מתאים לקהל הרחב אך בהחלט נחשב ליצירה קולנועית יוצאת דופן, בעיני זה היה סרט השנה ב-2012. על הסרט הנ''ל קיבלו החבורה תקציב כפול מאשר ההוא שקיבלו על "ענן אטלס", ויש בו השקעה ויזואלית הרבה יותר גבוהה ומרהיבה, וכל מה שנותר לנו הוא לקוות שגם הסרט הזה יהיה יצירה מופתית מבית וואשבקיז.



השקעה ויזואלית מרהיבה, "עלייתה של ג'ופיטר".

אבל "עלייתה של ג'ופיטר" הוא לא כזה. אם היה טוב במידה מסוימת היה יכול להירשם כאכזבה קלה, אבל לא: הם כתבו את התסריט של הסרט הזה, ואני לא אסלח להם. התסריט של הסרט הזה כל כך גרוע שאפשר לדמיין ילד בן 8 רושם את השורות, הבדיחות, המהלכים העלילתיים והטוויסטים המטופשים; הכל כאן כל כך מוזר, כל כך לא חכם וכל כך חסר הגיון שקשה להאמין שאנשים שכתבו את המטריקס באמת ובתמים כתבו תסריט שכזה. בקצרה: כדור הארץ הוא חסר משמעות לעומת מה שהאמנו שהוא. הוא נשלט על ידי ממלכה אינטר-גלאקטית בה כל אדם למשפחת המלוכה שולט על כוכב לכת מסויים, ומילה קוניס היא יופיטר, בחורה צעירה מכדור הארץ המנקה אסלות בחיי היום-יום שלה, מתגלה כחייזר אשר אחראי על כדור הארץ באופן בלתי גלוי. אותה רוצה להרוג אדי רדמיין בתפקיד רודן אכזר שלא מעוניין שאחרים ישלטו בכדור הארץ מלבדו מסיבות אכזריות ומטופשות להפליא. בא קיין אהובנו מכוכבנו הרחוק, הלא הוא צ'אנינג טייטום הפרוותי במיוחד, כדי להגן על יופיטר החביבה כדי שיחלוף השלטון האכזרי, ובהמשך הדרך מגן עליה כי הוא... אוהב... אותה. אכן.

הסיפור הזה לא מתפתח למקומות מרתקים; מרגע לרגע כל פרט עלילתי מתגלה כהזוי וטיפשי יותר ויותר אפילו לסרט מדע בדיוני. ראשי משפחת המלוכה רבים על שלטון והשליטה בבני אדם (לצרכים הזויים ואכזריים שמזכירים מסרים על טבעונות) באופן שקשה לקחת ברצינות, ושאר הפרמטרים לא מטיבים עמם; נדמה שאפשר להבין מה רצו הוואשבקיז להשיג במטרתם הסופית, מוצר שיכול להיות מוזר, אך ייחודי ומעניין ומשהו בדרך התפספס. משהו בבימוי המהיר והתזוזתי, המשחק המוגזם והטקסטים הנלעגים פשוט מונע מהסרט להיות טוב. צ'אנינג טייטום משחק איש זאב ובתור דמות רגשנית מתקשה הוא לגלות רגשות. מילה קוניס זזה ורצה מעולם לעולם ולמרות המסע ההזוי שעוברת, לא מתרגשת היא מדבר, ונשארת עם אותה הגישה האדישה לכל העולמות. אדי רדמיין צריך להתבייש בעצמו ולהחזיר את האוסקר שיקבל בקרוב על "התיאוריה של הכל" בשל התפקיד הנבזה והמגוחך שמגלם בסרט הזה, קלישאות מגובבות של דמות הרשע הקלאסי הלחשן שפשוט מצליח להביך את עצמו מרגע לרגע.



"מביך את עצמו מרגע לרגע", אדי רדמיין.

עם זאת, כשמתעסקים בקולנוע עצמו, צילום, אפקטים ויזואליים, סאונד ועריכה - הסרט הזה שואף לשלמות, עדיין נשאר להם הכישרון הזה מימי המטריקס. הסרט מוקרן רק בתלת מימד בבתי הקולנוע (ובצדק) ואין ספק שהוא חגיגה לעיניים, מעולם לא ראיתי כל כך הרבה חרקים, חלליות, חייזרים, בניינים מתפוצצים, תפאורה צבעונית, יצורים ועולמות צבעוניים באופן כל כך בולט, עמוק ויפהפה כפי שהוא הוצג במסך. אפשר ממש להרגיש כאילו אנחנו מטיילים בין העולמות שהוואשבקיז יצרו לנו ולהתענג על כל רגע. על הרבה סרטים נאמר "שווה, אבל לא בקולנוע" שכן הם סרטים חביבים שלא שווה לבזבז עליהם כסף, "עלייתה של ג'ופיטר" הוא בדיוק ההפך - שווה לראות בקולנוע בתלת מימד, ואם לא, אפשר לוותר בקלות. יש בסרט הזה כנראה את אחת מתצוגות התלת מימד הטובות שתראו בחייכם. אבל לבית? בבלו ריי? אני לא מוצא בזה שום טעם או הנאה. בסופו של יום, אין כאן עלילה חכמה, דמויות מעניינות או מסר חשוב, אבל יש פה אחלה אקשן והומור. זהו סרט גרוע ומבדר, טראשי ואייטיזי ברוחו ומרשים בהפקתו, וזה היה נסבל אם זה היה עוד משהו כמו "שומרי הגלאקסיה" ודומיו. אבל זה סרט של הוואשבקיז, ועם כל הפאן, בסופו של יום הם צריכים להתבייש.