"עדיין אליס": מור לאוסקר

בוקר. אליס קמה לריצה מרעננת, חוזרת אל ביתה החם, שם מחכים לה בעלה, ילדיה ונשותיהם או בעליהן של ילדיה. כשנכנסת אל ביתה, כולם יחדיו אוכלים ארוחת בוקר מלכותית ועשירה, לכבוד חגיגת יום הולדתה ה-50 של אליס, אותה היא מכינה באופן אירוני. לאחר מכן, אליס הולכת אל האוניברסיטה בה מרצה לבלשנות, ואף אדם לא יכול לערער על דבריה - היא אישה חזקה, אינטליגנטית, עם רגליים על הקרקע, לא ניתנת לוויכוח וכזו שמעוררת הערצה. יום נוסף בדרך. אליס יוצאת לריצה, מאבדת את נשימתה לרגעים קצרים ומאבדת את דרכה. מכאן חייה של אליס מדרדרים לתהום.

אני ממליץ, בלב שלם, כדי לקבל את האפקט העצום של הסרט לא לדעת שום דבר עליו לפני הצפייה בו - הסרט הזה הוא חוויה רגשית מטלטלת, עבורי לפחות. ג'וליאן מור משחקת כאן את תפקיד חייה. כן, אחרי עשרות הסרטים בהם שיחקה מוכיחה היא שאין גבול לכישרון ומצליחה ליצור כאן מנעד עצום בין אישה חזקה ומעוררת הערצה, לאישה חלשה ושברירית המעוררת רחמים. כל כך הרבה מונח על הכתפיים של ג'וליאן מור בסרט הנ"ל, היא מגלמת אישה שלמרות כל הקשיים - מתעלה על כולם ויוצרת דמות שפשוט אנו מצטערים על גורלה, מצטערים על מזלה המר ורק רוצים שהיא תינצל מהדין הבריאותי שנגזר עליה, אבל המזל צוחק על כולנו והורס את האנשים שאנחנו כל כך מעריצים ואוהבים. נכון שזה לא מסביר הרבה, אבל עדיף שלא לדעת. כמו רוברט פטינסון בסרט "רובר", כאן מקבילה לו קריסטן סטיוארט שמשחקת נפלא ובאופן שמוחק את כל הסטיגמות הישנות הקיימות עליה.



אני בכיתי ב"עדיין אליס", ואני לא בוכה בסרטים. בטח שלא בסרטים קיטשיים, העוסקים בטרגדיות שונות ועם משפטי עוגיית מזל על רקע מוזיקת כינורות, אך עם זאת, ב''עדיין אליס'' יש משהו אחר - הוא עוסק בחיי המשפחה באופן אמין, אמין מידי. כאילו אפשר לדמיין את האדם הכי קרוב אליך, דודה, אמא, הנשים הקרובות לחייך, נשים חזקות שאתה מעריץ אשר מאבדות את חוזקתן, נופלות לתהום ואין שום דרך בה אפשר להצילן. לא קל לראות אנשים חזקים נופלים. לא קל לראות סרט שיש בו רק ירידות, אין מעלות, סרט שיש בו רק אבדות ולא מציאות, סרט שנשבר מרגע לרגע ואפשר להרגיש על העור את הסדקים והכאב שחוות הדמויות. האם ''עדיין אליס'' מבחינה קולנועית הוא סרט טוב? שאלה מצוינת שאין עליה תשובה. אני לא מוצא את הסיבה לקיומו של הסרט הזה; הוא לא מבוסס על סיפור אמיתי, אין בו הברקות קולנועיות רבות והוא לא מעלה מודעות לשום מחלה שקיימת, הרי המחלה המוצגת בסרט בקושי נמצאת בעולמנו. ובכל זאת, מדובר בסרט מסעיר ומצמרר שחובה לראות. אם בא לכם להתרגש ובא לכם לראות את אחת מהופעות המשחק הנשיות הטובות שתראו בחייכם - "עדיין אליס" הוא הסרט בשבילכם.