"קינגסמן: השירות החשאי": תענוג עילאי

סרט הקיץ הטוב ביותר של 2015 הגיע. הסרט הכיפי ביותר של שנת 2015 כבר כאן. הבעיה היא ששנת 2015 רק התחילה, שזהו הסרט הראשון שראינו מתוכה ושאנחנו בכלל בחורף, אבל מה זה משנה: "קינגסמן: השירות החשאי" הוא פשוט הבידור המושלם להפוגה מסרטי האוסקר הכבדים שנחתו עלינו לאחרונה. זה היה אמור להיות מובן מאליו, כבר חשבנו שאין מה לחדש: מת'יו ווהן הוא במאי שמסתמן כאחד מהמבריקים והשנונים שיש בעשור האחרון. מבחינת הקצב והמקוריות אני יכול אפילו להשוות אותו אל אדגר רייט, במאי מוכשר לא פחות שאחראי על סרטים עם הומור בריטי מבחיל כמו "מת על המתים" או "שוטרים להוטים", אבל ווהן אפילו מסתמן כטוב יותר. הסרטים של ווהן מצליחים לשלב באופן מושלם בין הומור לרצינות, מצד אחד העלילה מגוחכת וקלילה ומצד שני אנו מתעניינים בה ובדמויות שבה, וכל סרטיו סוחפים, מהירים, מצחיקים, ופשוט מהנים. והסרט המדובר מצטרף אליהם בקלות.

אז על מה מספר קינגסמן, בסופו של דבר? את אותו הסיפור שראינו באלפי סרטים: קולין פירת' מגלם סוכן חשאי וותיק ומבוגר אשר מנסה לכפות על מותו של חבר קרוב לסוכנות בכך שמאמן את בנו, גרי, להיות לו לעזר, בתקווה שירש את כישרונותיו הגדולים של אביו ויוכל להיות הסוכן החשאי המוצלח הבא. בדרך לאימונים ולנסיונות להגיע אל הפסגה, סמואל ל ג'קסון משחק נבל שמנסה לתקן את העולם בדרך מעוותת ולא ברורה בכך שמנסה לחסל את אותו הארגון החשאי, ולאחר שהעניינים מתבהרים מתפתחת מלחמה אין סופית בין שני הארגונים.



זו קלישאה, וזו אפילו לא קלישאה מוצלחת: יש בסיפור הכללי המון בעיות. לא ברור מיהו הרשע בסיפור בהמון מקרים, יש כאן הרבה יותר מידי אויבים וגיבורים, יותר מידי טובים מתגלים כרשעים, יש כאן הרבה סיפורים שלא כולם משתלבים היטב בכל סרט רציני כזה או אחר, אבל זה לא סרט רציני כזה או אחר, והכל כאן פשוט עובד. "קינגסמן" יכל ללכת אל שני כיוונים - זה או שהסרט הזה יכל להיות נפלא ומקורי, או שיכל להיות גרוע לחלוטין וסתמי. מזלו של מת'יו ווהן הוא יכולת הדיוק והחזון שמניעים אותו להביע בדיוק את מה שרצה שסרט זה יהיה, פרוע ומבדר, כיוון שאין במאי אחר שיכל לעשות את זה מלבדו. הקלישאות הכלליות קיימות, מדובר בעוד סיפור על סוכנים חשאיים מול רשעים מתוחכמים, אבל בתוך הסיפור עצמו מתברר שהסרט בז לקלישאות. אין כאן גיבורים גדולים שמנצחים בקלות, אין כאן רשעים מתוחכמים עם כוונות רעות, דמויות ראשיות מתות באמצע הסרט ולא חוזרות, הטובים לא תמיד מנצחים ויש כאן כמה מהלכים עלילתיים אמיצים ומפתיעים שלא כל אחד היה יכול לצפות.

הסרט הזה מבדר בצורה מדויקת וחדה, כמו חצים מיוחדים שנועדו כדי לפגוע בלוח המטרות של מבקרי הקולנוע, הכל כאן נעשה וכתוב בצורה הנכונה. יש כאן עלילה מורכבת מספיק כדי להחזיק את הצופה צמוד אל המסך, ועם זאת מצחיקה מספיק בשביל שלא ניקח אותה ברצינות רבה מידי. כל ליהוק כאן נעשה במקום הנכון; בין אלף סרטיו של סמואל ל. ג'קסון מדובר באחד מתפקידיו המצחיקים והשנונים שהיו מאז ''ג'אנג' ;ו''. קולין פירת' בגיל 55 מתפקד וזז כמו בחור בן 20. אפילו הנער טראון אגרטון הלא מוכר בתעשייה משחק נפלא ובאופן מעורר השראה. מת'יו ווהן יודע את העבודה, הבימוי בסרט הזה פשוט מהיר ועשוי היטב, יש כאן אקשן חד שמצולם בתזזיתיות מדהימה ובעריכה מבריקה, סצנות גראפיות מדממות ומגניבות, וגם כתסריטאי הוא מתפקד נהדר: כל דמות כאן מאופיינת ועשויה היטב, כל אחת עם השיגעונות והמוטיבים האישיים שלה, וכל כך ניתן להתחבר וליהנות מהסיפור הזה בקלות רבה.



"קינגסמן: השירות החשאי", בסופו של דבר, הוא לא סרט רציני וגם לא סרט מצחיק: הוא גם וגם. יש כאן סצנות אלימות של אנשים שנקטעים לשני חלקים, וסצנות של ראשים מתפוצצים שנהפכים לצבעוניים. יש כאן הומור שנון, בריטי, 'חד' ו'סטירי', לעומת הומור גס, וולגרי, רדוד ועם זאת מוצלח. הרבה סרטים מנסים לבדר ולא מצליחים, הסרט הזה מצליח כיוון שהוא יודע איך לקלוע כל פרט ופרט שיהיה במקום הנכון ובזמן הנכון. התזמון הקומי והפעלתני בסרט פשוט מעולה. כל בדיחה נאמרת במקום הנכון. כל סצנת אקשן מתקיימת בזמן הנכון. אין יותר מידי מזה ויותר מידי מזה, מדובר בסיפור מורכב (אם כי די מטופש) ברמה של ''ג'יימס בונד'' בתזמון הקומי של "קיק-אס", הסרט הזה הוא פשוט הפאן המושלם לצפייה על המסך הגדול, גם אם הוא הקדים מידי מבחינת לוח השנה.