"הרץ במבוך": מבוכים ונערים

כבר איבדתי את הספירה של כמה סרטים היו לנו בשנתיים-שלוש האחרונות שנשאו את אותה התימה, אותו הכיוון וכולם נולדו לידת ואקום ישירות לאחר ספרי נוער מצליחים עם שחקנים נערים ועם קהל יעד מתבגר, אבל לעזאזל... הנוסחא שומרת על הצלחה ומסתבר שכל אותם הסרטים מהנים באותה המידה וכמה שהם מנסים להיות רציניים, הם קלילים ומבדרים באותה הרמה. הפעם, התחלה "מסורית" משהו, כאשר כוכב הסרט מתעורר בתוך מעלית ?! ולא יודע מי הוא ואיפה הוא נמצא והוא נולד לידה ישירה לעולם מצומצם, אי קטן באמצע מבוך של אבן ובטון, אי קטן עם עם נערים רבים וללא נערות, של שורדים שלא יודעים למה הם שם, אבל הם יודעים שהם חייבים להמשיך הלאה על מנת לשרוד ויודעים, שוב, כמו בכל סרטי הנוער האחרונים, שיש אח גדול שמפקח מעליהם ובוחן אותם, כנראה.

הצעירים קולטים את הצעיר החדש, המשלוח הטרי של החודש ומסבירים לו את חוקי המקום, רק כדי שהחוקים ישתנו ללא היכר מהרגע שהוא, גיבור הסרט, דרך במקום ובמהרה יהפוך ל"אחד", לנבחר שאמור להצעיד אותם אל מחוץ למבוך. הסרט נשען על הקונספט המוכר והמצליח ואפילו מתעלה עליו ברגעים רבים, כאשר הוא שומר על עניין רב ומתח בכל שלביו. אין לדעת מה יקרה בשלב הקרוב וכמו המבוך המשתנה, כך גם משתנה הדינמיקה בין הצעירים למקום ובינם לבין עצמם. הסרט לא דן בנושאים עמוקים ומתמקד, בעיקר בניסיונות ההישרדות של חבורת הצעירים, אשר מנסים לקרוא תיגר על החוקים שהוקצו להם, על מנת לשרוד בעולם המצומצמם אליו הם נקלעו בעל כורחם. לא ראיתי את "בעל זבוב" וגם לא קראתי אותו, אבל ממה ששמעתי עליו והסקתי, בקצרה ובאופן שטוח, אפשר להבין שישנם קווי עלילה דומים, כאשר אותם בחורים צעירים מנסים להגיב לסיטואציה החדשה והלא מוכרת אליה הם נקלעו. המבוך הנגלה אל הצעירים מכיל מפלצות מתוחכמות ואכזריות, אשר לא מתכוונות להקל את חייהם בשטח הקטן שהוקצה להם ולא מתכוונות לאפשר יציאה או ניסיון למיפוי העולם שהמבוך מציע. חבורת הצעירים מתחלקת למנהיגים ומונהגים, כאשר החלשים והחזקים מתגלים עם השהייה.



סרט, שבעיקרו הוא מתח עם לא מעט אקשן והוא יודע לנווט בין הסוגות ושומר על עניין בכל שלבי הסרט, עד ש...עד שמגיעים למקטע האחרון, הצפוי כל כך והפתח הברור והנדרש לסרט המשך וכאן אינו חורג מכל אחיו הבוגרים והמוכרים. סיום יחסית שקוף וחלשלוש לעלילה לא רעה וקו עלילה די מקורי, שלוקח פשוט כיוון שונה משאר הסרטים שיצאו בשנתיים האחרונות. כוכב הסרט האלמוני למדי, דילן אובריאן, עושה את צעדיו הראשונים בתור אושיה הוליוודית ונותן הופעת משחק סבירה בהחלט ולא חורג, כצפוי מתפקידו הדי בנאלי בתור "האחד" ההולך ומתפתח עם תהליכי הסרט, פנים צעירות ונאות הן מצרך מבוקש בהוליווד של השנים האחרונות והוא בהחלט קולע למטרה וממלא תפקיד חשוב בסרט, כאשר אפשר להאמין שהוא יילך ויתפתח על בזכות הגל של הסרטים, בעלי ההפנייה לקהל הצעיר, שיילך, יתבגר ויתרפק על הסרטים עליהם גדל.

שני השמות המוכרים, יחסית, בסרט הזה הם דווקא בתפקידי משנה טובים והראשון בהם הוא וויל פורטר, הזכור בתור החנון של "המילרים" ובעל הגבות הייחודיות, שמחייבות אותו להיות המניאק של הסרט. הוא עושה את כל שביכולתו להיות היריב והפרוטוגוניסט של הסרט בהיעדר דמויות שכאלו, אלא אם הן עוטות פרצופי מפלצת "מאמללת" במיוחד. תפקיד חביב ומשכנע ודמות שמנסה להתקדם עוד טיפה מנקודת הפתיחה הראשונית שלה.



השני; תומאס ברודי-סנגסטר, ידוע בעיקר בזכות תפקידו ב"משחקי הכס" ולא לטובה, כאשר בסדרה הוא מתפקד בתור נער מעצבן ובסרט הוא מצליח לצאת קצת מהגבולות המצומצים שפתח לעצמו בזכות הסדרה האגדית. כאן הוא מיני מנהיג ודמות מפתח בעלילה, הוא רחום וחנון ויודע לקרוא את המפה, כאשר יש צורך גם להפוך אותה למען ההיגיון הטוב והשכל הישר. לבסוף, קאיה סקודלריו היפיפייה ("התנגשות הטיטאנים", "ירח" ו"עמנואל") מתפקדת בתפקיד הנשי, הכמעט יחיד בסרט ועושה תפקיד חביב ולא מעניין במיוחד, כי הרי חייבת להיות בחורה שתעזור לאזן את הטסטוסטרון הגברי ודווקא איננה מועמדת לבצע תפקיד מיני מאתגר או אפילו לא מכניסה נופך רומנטי לעלילה, פשוט פנים יפות שמאזנות קצת את המאזן הגברי ואולי תתפקד בעתיד, של סדרת הסרטים, בתור נושאת הביציות של הדור והדרך החדשה, הבאה על העולם החרב לטובה.

סוף הסרט מותיר את הצופים עם עניין וקצת חוסר וודאות לקראת הסרט הבא, אבל בהחלט עם רצון לברר מה יתרחש בו. סרטי הצעירים מעולם לא היו במינוף כזה מרתק, כאשר הפנייה של הבמאים והוליווד בכלל, לקהל צעיר וצמא לקולנוע מאתגר, הולכת ומתגברת ועכשיו נותרה להם משימה לא פשוטה בכלל, להוציא את הראש מתוך הקופסא של הרעיונות שמיצו את עצמם ולתת גם סיומים הולמים ודרכים מקוריות לאתגר שוב ושוב את הקהל הצעיר וצמא הקולנוע, ההולך ומתפתח בזכותם.