"גורל": משחקי גורל

באמת בלי הרבה ידע מוקדם ובלי שמץ של מושג לגבי העלילה ופרטים נוספים, התחלתי לצפות, כאשר תגובה או שתיים שפכו קצת אור על המתרחש בסרט, בגדול. מישהו כתב ואיזכר את "לופר" והתקציר, המאוד מתוקצר, גיבה במקום מסוים את קשירת עלילת הסרט ל"לופר" ועבורי גם העלה זיכרון מעורפל מסרטו הישן של ז'אן קלוד ואן-דאם - "טיימקופ". ואז התחיל הסרט. עם פתיחה זריזה, מעורבבת, ששילבה זיכרון, אירועים לא ברורים מתקופות לא ברורות, פתיחה הדורשת ריכוז גבוה וזיכרון מינימלי לפרטים, על מנת, שכמובן כאשר נצטרך לשחזר בהמשך הסרט פרטים חשובים מההתחלה נזכור משהו בצורה ברורה יחסית.



ואז הגיע גיבור הסרט, אית'ן הוק ומשם במעבר מהיר לעלילה הנוכחית הוא הוקפץ לבר השכונתי בניו-יורק של שנת 1975, על-מנת לשמוע סיפור מהפנט, מפי אחד הלקוחות שהגיעו לבר. הסרט לא נראה בעל תקציב מפוצץ, איננו כולל קרבות מרשימים של יריות, אבל עושה עבודה שקטה ובטוחה, מותח עד הרגע האחרון, מרתק בכל שלב ושלב ולא מנופח בעודף זמן וחשיבות עצמית. האקספוזיציה מותירה את הצופה מסוקרן ומושכת לכיוון אחד, אך חציו הראשון של הסרט מעניק סיפור רקע, שלא ברורה עדיין רמת השתלבותו בעלילת הסרט. הסרט, גיבוריו והתפתחות העלילה מצביעים, פחות או יותר, על המובן מאליו ומכוונים את הצופה אל עבר המסקנות, אבל המיסתורין שאופף את הדרך אל עבר המסקנות מצליח להחזיק מעמד מהלך כל הסרט וגם הברור למדי לא מרגיש ככה. מתוסבכים? גם אנחנו. אית'ן הוק הוק בתצוגת משחק נהדרת מוביל סרט, כאשר הוא לא בהכרח הגיבור הראשי, במרבית שלבי הסרט, הוק הוא אנטי גיבור מובהק, לא הפרוטוגניסט שהוא צריך להיות בשביל להיות התגלמות כל הטוב ואפילו, במהלכים מסוימים הוא אנטיגוניסט קלאסי, הוא גיבור שמצוי במשבר, שאיננו רק משבר זהות אלא גם משבר קיומי, האם פעולותיו ופעולות הסוכנות שמפעילה אותו הם לטובת הכלל והאם ההתנגשות עם חייו והויתורים שהוא מוותר עבור כלל החברה תייצר משבר, שיוביל לפעולות קיצוניות ויוצאות דופן, כאלו שלא הוגדרו לו מתוקף תפקידו המשטרתי.

הסרט מביא קונספט מוכר, יחסית, של משחקים עם הזמן וכיצד הם משפיעים על המשך או תחילתם של אירועים, המרדף אחרי מחבל מסוכן וניסיון למנוע את הפשע מוליד מרדף מרתק בין זמנים וגם משחקים פסיכולוגיים ומתסבכים, למרות, שעל פניו הם די ברורים והרמזים הפזורים על פני השטח לא מותירים יותר מדי מקום לשאלות וחוסר הבנה, אבל לא פעם ולא פעמיים תופס הצופה את הראש בניסיון להבין מה לעזאזל הוא רואה באותם הרגעים.



שם הסרט "גורל" מוביל גם הוא לכיוון פיצוח התעלומה שהסרט מתעתד להיות ושביל פירורי המידע מוביל, ללא קריינות והסברים מיותרים, אל עבר פיתרון המשוואה. מעבר לעובדה שהסרט מתעסק בניסיון לרדוף אחרי פושעי זמן, הוא גם מדבר על נושא, שאמנם נמצא בשוליים וכרקע, אבל הוא חשוב לא פחות, הוא מדבר על דחייה של אנשים שונים, על בידוד חברתי של הלא מוכר, של אנשים שאינם מיישרים קו עם הסטטוס קוו החברתי. אנשים כאלו, שהם מבודדים חברתית, מסיבות כאלה ואחרות, הם החומר המושלם להיות סוכני שטח של חברות ממשלתיות, מסתבר וככל שהבידוד יהיה עמוק וחזק יותר, כך הסיכוי להשתמש בכישוריהם למען הגנה על שאר החברה, אשר דחתה אותם, פרדוקס מתסבך בפני עצמו וכזה המהווה חלק מסדרה בלתי נגמרת של פרדוקסים מהותיים, אשר מרכיבים את הסרט המצוין הזה.



שרה סנוק, אשר מככבת בחציו השני והלא פחות משמעותי של הסרט ואפילו מעפילה על הוק בלא מעט זמן מסך, משחקת מצוין, בתפקיד דואלי ומסגלת לעצמה כמה וכמה מרכיבים לתצוגת משחק נהדרת ואיכותית. אולי קטעים ספורים לא כל כך אמינים מבחינת התסריט והעלילה, אבל סנוק בהחלט מצמצמת את אותם פערים במשחק משובח ונותנת תמורה להשקעה, שהושקעה בה בתור כוכבת משנה/ראשית בסרט המצוין הזה.



נוח טיילור, המוכר למדי, בתפקיד קטן ומשלים לשני כוכבי הסרט ומעבר להם קצת פרצופים מוכרים ובעיקר סרט טוב, ששווה לעצור, להתעכב ולהנות ממנו, אולי אין פה בשורה מבחינת מקוריות, אבל התפתחות העלילה והטוויסטים החביבים מרתקים ומשאירים את הצופה נעול למשך שעה וחצי, ללא יכולת ניתוק.