"טעות בכיוון 6: מפלט אחרון": כיוון לסיום

סצנת פתיחה מבטיחה מכניסה את הצופה המותש מסדרת סרטי האימה הבלתי נגמרת, אל תוך היער ואל סצנה לוהטת של בני זוג בתוך מעיין חמים בלב יער ומשם - "על השחיטה", לא פיוטי ולא נעליים. פשוט שחיטה כשרה וחסרת רחמים של שני הצעירים ומיד כותרת ושם הסרט ומעבר חד לתחילת הסיפור עצמו. אפשר לומר מילה או שניים על חזרתה של עלילה יחסית סבירה, אבל לא צריך להגזים כאשר קוראים לשטות האימתית הזו עלילה, אני ממשיך מהאינרציה של צפייה בחמשת הקודמים ולא מוצא ברירה אחרת, אלא להיפטר מעוד סרט אימה דבילי, רק שהפעם, יחסית לנקודות ההשוואה האחרונות, אפשר לומר עליו מספר מילים טובות: העלילה מחזירה את הצופים ליער העבות, אחרי שכבר היו בשלג ובמקומות בנויים, חלקים מסוימים של עלילת הסרט שוב חוזרים אל בין העצים, האותנטיות של הסרטים הראשונים, לא שהדבר הוא חותמת איכות, אבל נראה שהסרט מנסה לחזור לאיפה שהכל התחיל, ועם עלילה אשר מנסה לשפוך עוד נקודות אור על משפחת הפריקים המוזרים והקניבלים, שאוכלים מכל הבא ליד (וגם את היד עצמה) והפעם בהנהגת אנשים הנראים נורמטיביים, מנהלי בית מלון השוכן בלב יער המזמן אליו את היורש ובן המשפחה שעדיין לא עבר להתגורר שם, והוא כמובן, מגיע עם חבריו הצעירים. ההרכב הקלאסי שבמסגרתו אחד הגיבורים בא עם בן/בת זוגו ושאר חבריו, כאשר אחד מהם בן משפחה (אח, בן דוד וכדומה) וגם הסרט הזה לא סוטה מהדפוס האימתי שהפך להיות שגרה בסרטי האימה המודרניים.



מסע למיקום מסוים ושחיטה כשרה של המשתתפים במהלך שלבי הסרט, היורש הצעיר צריך לבחור את מי הוא מעדיף להציל, האם את משפחתו החדשה או שמא את חבריו משכבר הימים ואהובת ליבו. אכן סוגיה קשה וטוויסט סבוך לצופים שלא מכירים כבר את השטאנץ ממאות הסרטים, שכבר הגיעו לפני כן. עליית הנושא של המשפחה מנסה להיות מן תימה מרכזית בסרט, כאשר העלילה תכוון את צופיה להבנה לא כל כך מסובכת אשר תבהיר לכל מי צריך לקבל עדיפות ראשונה, אפילו משפחה אינסטנט אל מול חברים עם וותק מסוים.

מוטיב מרכזי של הסרט ולא מפתיע כל כך, הוא מוטיב העירום החלקי אשר הולך בשנים האחרונות יד ביד עם סרטי האימה. נראה שכל סרט אימה המכיל קבוצת צעירים צריך להכיל סצנה טובה אחת לפחות של קיום יחסים אינטימיים, כמעט ציבוריים. פה יש לפחות ארבע סצנות מרשימות ומפתות, שכנראה מגיעות לפצות על העלילה הדלה והבינונית, במחשבה שאין דבר טוב יותר עבור הצופים הצעירים מזוגות שדיים חשופים, וזאת על-מנת לשפר בצורה מיידית את ההנאה מהסרט.



בין שלל זוגות השדיים החשופים והמרשימים אפשר למצוא את אלו של אקווילה זול, יפייפיה אמיתית ומיני כפילה של ג'סיקה אלבה, שכנראה שזו ההשוואה והמחמאה הגדולה ביותר שהיא מקבלת על כישורי המשחק המינימליים שלה, אין שחקנים ראויים יותר מדי בסרט אשר שווה להתעכב עליהם או לציין אותם, אבל אחת מהן, בתפקיד פסיכי ואירוטי במיוחד (אפילו די מוגזם) היא סיידי כץ, בעלת השם היהודי שגונבת את ההצגה במספר קטעים אירוטיים, אלימים ופסיכוטיים. נקודה נוספת ומתאימה לסרטי האימה של השנים האחרונות היא המחסור במעצור ופייד אאוט בסצנות אלימות, כאשר במקום להשחיר את המסך, כאשר The Shit Hits The Fan הסצנה ממשיכה ומגעילה את הצופה, שנדרש לחזק את עמידות ורגישות קיבתו. לא שאני מתלונן, כבר התרגלתי, פשוט נראה שבכל פעם שהמסך פעם היה מחשיך ועובר לסצנה הבאה, הוא ממשיך ועולה בסולם הגועל כלפי מעלה.



וזה הזמן לשים את הקץ לסדרה הזו, שמעולם לא התעלתה לכלום חוץ מסרט אימה מדרגה ז', כאשר אולי הסרט הראשון היה ראוי, יחסית לסרט אימה והסרט הנוכחי מחזיר טיפה את המסלול למוטב, אבל להוציא שישה סרטים כושלים, למדי, בז'אנר האימה זה יותר ממספיק. אפשר בכיף לסגור את הפרויקט שנותן פרנסה להמון שחקנים צעירים ולא מוכרים ולנסות להעביר את המרץ והרצון למחוזות קצת יותר טובים ולתת מנוחת עולם למשפחת הקניבלים המגעילים והמטופשים, שכבר כירסמה את יציאתה מחור ונקב נוסף בגוף.