"תמי": מטומתמי

אני לא יודע למה הציון הנמוך ב-IMDB לא שיכנע אותי להתרחק בצורה מוחלטת מהפארסה הקולנועית הזאת, הבעיה הגדולה אצלי היא ההתמסרות לשמות שחקנים והקטע, שאני חייב להשתחרר ממנו, כאשר אני סומך על שמות גדולים שלא יעשו בושות ולא מעט, בדרך כלל אני מתבדה פעם אחר פעם וכל פעם מופתע מחדש. סוזן סרנדון, קתי בייטס ודן אקרויד כבר לא השתתפו הרבה זמן בפרויקט ששווה להזכירו ובכלל אי אפשר להשוות את זמני העבר, ששתי השחקניות הוותיקות הללו היו שם דבר בשמי הוליווד הנוצצים וכיכבו ביצירות קולנועיות חשובות ובלתי נשכחות למה שנהיה מהקריירה המפוארת שלהן עכשיו. מליסה מקארתי, מבדרת ככל שתהיה חייבת לברור את תפקידיה בזהירות קצת יותר, לפני שהיא נתקעת לנצח בתפקידים מטומטמים וכמובן בתפקיד השמנה התורנית, זה כבר מאוס ולעוס לאחר סרט וחצי, אז אפשר בשלב זה לעצור ולעשות הערכה מחודשת לכיוונים שאליהם היא רוצה לנווט את הקריירה התקועה שלה.



מעבר לשמות שעוד עולים ומפציעים כאלו ואחרים, יש פה גם קצת קטע של סרט ופה העלילה מופרכת ככל שתהיה, לא מכינה אותנו למה שהולך באמת להתבצע על המסך, סרט קומי, שנראה לוקח את עצמו קצת יותר מדי ברצינות אפילו שהוא לא אמור ומנסה להכניס קצת דרמה לשטויות המטומטמות שהוא מציג במשך כשעה וחצי.
התסריט והעלילה כמעט הזויים כאשר מצפים מאיתנו באיזה שהוא מקום להאמין שמליסה מקארתי (44), היא ביתה של אליסון ג'ני (55), שהיא ביתה של סוזן סרנדון (68), כלומר, שסוזן סרנדון, שאוהביה הוותיקים לא זוכרים אותה מוזנחת או זקנה מדי בתפקידים מבוגרים, יחסית, פתאום הופכת לסבתא של אישה מבוגרת, הרבה סרטים קלאסיים השתמשו במשחקי הגיל של שחקנים בשביל להפוך לקטע של לעג, אבל הם היו סרטים קלאסיים, זה לא!



בקיצור, הנכדה האהבלה, שעובדת במן סוג של מקדונלדס, מפוטרת מעבודתה, מגלה שבעלה בוגד בה (עם טוני קולט המהממת, עוד תפקיד קטן לשחקנית גדולה) ושהכסף לא מצוי בכיסה, היא יוצאת למסע בדרכים עם הסבתא המגניבה, השתיינית והפעילה מינית, יותר ממנה ובדרך הן מגשרות על פערי העבר, מתאהבות ובלה, בלה, בלה... כמובן כדי שזה יהיה סרט כל כך מגניב, הן גם עושות שטויות ומעשים לא נאים ומגונים, כמו שוד מכולת, יחסים אינטימיים באוטו (הסבתא!) ושתייה מוגזמת בכל שלב אפשרי של הסרט, זה אמור להיות מבדר, אבל התוצאה הסופית היא משעממת, טרחנית ולא מצחיקה והופעתה של קת'י בייטס בתור לסבית מגודלת לא מצליחה להוציא אפילו קמט קטן ובלתי רצוני של חיוך ובעיקר, שזוגתה לחיי הסרט היא סנדרה או, שכנראה היא שם גדול ב"אנטומיה של גריי", כך התחוור לי מידידה טובה, שנענשה איתנו בצפייה בסרט הדבילי הזה. והסינית-קנדית הזו, בעלת פרצוף הסוס המוארך, הפרצוף, שנראה כמו אחרי דריסת מכבש, מבחינתי רק גורע עוד קצת מהפלוסים, שכלל לא התקיימו בסרט הזה, סליחה, התקיימו בצורתן של כמה אנחות צחוק חלושות, שגם הלכו ונפסקו עם המשך הסרט.



מצעד השחקנים ממש לא מוצדק ולא ברור הולך שנאסף על ידי השחקן/במאי, בן פלקון, שדי מוכר ממיליון ואחד סרטי קומדיה מטופשים וכנראה שהוא לא מצליח להתרחק מהם יותר מדי והולך וממחזר את השטויות אל תוך תמציתו של סרט באורך מלא ועם שמות לא רעים, שאולי במאי ותסריטאי אחר היה עושה מטעמים איכותיים ואנינים יותר, אפילו בקטע הומוריסטי. מעבר לזה שהסרט לא כל כך מצחיק, הוא גם די עלוב מבחינת העניין, משעמם, על גבול המרדים. מה שהיה אמור להיות קומדיה פרועה, מדליקה ורעננה הופך להיות בור שמתכסה בבוץ, שבעצם רק מעמיק את הבור וחופר כיוון גדול יותר של תחתית שדי קשה לצאת ממנה בכותרות הסיום. כל כך הרבה איכות פוטנציאלית מתבזבזת בקומדיה דלה ודלוחה, סרט מסע מהחלשים שנראו לאחרונה על המסכים ופשוט אי אפשר שלא לחוש מאוכזבים ממה שהיה אמור להיות פצצת אנרגיה נהדרת, קורס אל תוך עצמו עם בדיחות מדרגה נמוכה מאוד ותוכן שדי מביך את המשתתפים בו.



מליסה מקארתי, הבטחה קומית, שקיבלה במה ענקית וצל גדול של שחקנים גדולים בסרט אחד נופלת חזק והדבר היחיד שעשוי לשחק לטובתה היא העובדה שתמיד ישנו הפרויקט הבא ואולי הפעם היא תלמד לקח גדול בשביל לכבד את עצמה ואת המקצוע בו היא עוסקת ותחזור להצחיק, אבל לא בכל מחיר.