"בלתי נשכחים 3": לגזור ולשכוח

נותר רק לקוות ולצפות לתומה וסיומה של טרילוגיה בינונית שמגיעה לפרקה השלישי, אחרי שסטאלון סחט עד תום את כוכבי האקשן המזדקנים, כולל עצמו, בשני סרטים מתישים ומטופשים, מגיע החלק החותם לטרגילוגיה (ותפילה לעצור פה) ואיתו עוד כמה כוכבים מזדקנים ביחד עם צעירים (ולא כל כך מבטיחים). כבר הסכמנו שכישרון משחק אינו דרוש בסוג הסרטים הללו, יעידו שוורצנגר, לונגרן, קוטור ולי, אבל מה אכפת גם להוסיף קצת איכויות של מל גיבסון בתור הנבל האולטימטיבי. סטאלון עדיין הכוכב הבלתי מעורער של הסרט וג'ייסון סטת'האם טיפה אחריו והם עדיין מצליחים להחזיק את המותג של "הבלתי נשכחים" בחיים, אבל עדיף שיסיימו מוקדם ולא ימשכו לסדרה בלתי מסתיימת, כאשר הדור הבא לא נראה מבטיח במיוחד, אלא אם הם מתווכנים לשבץ את דווין ג'ונסון בהמשך והוא לא ידע על זה.



העלילה, מופרכת ככל שתהיה, מצליחה איכשהו לצלוח שעתיים תמימות, שומרת על הקו של שני סרטיה הקודמים ואפילו קצת מתעלה עליו, אין יותר מדי הפתעות בקטע העלילתי, יורים ומנסים לא לקחת את עצמם ברצינות, מנסים להיות קומיים ולעוסים, רק שהפעם הרבה פחות. משפטי הקאץ' המטומטמים ירדו בחצי ואפילו יותר, האריסון פורד מנכס לעצמו את המשימה ומשדתל לתת ממוצע גבוה של משפטים בשנייה, אבל מעבר לו, מרבית הקאסט המבוגר ואף הצעיר מנסה קצת פחות את כישוריו הקומיים, יש עדיין משפטים וקריצות לסרטים אחרים, אבל מעבר לזה נרשמה ירידה דרסטית ותלולה בניסיונות. מרבית הצוות עדיין נמצא, אבל גם כמות הזמן שלהם הולכת ומתדרדרת ודור צעיר וכאמור, לא מבטיח נמצא בפתחו של העידן החדש. סטאלון מול גיבסון, יריבות לא רעה בכלל, למרות שנראה, שכאשר גיבסון מותח שריר אחר מעבר לשרירי הפה הוא צריך כפיל בשביל לבצע את המשימה.



סטת'האם מתבזבז פה קצת יותר, אבל פוגש פנים מול פנים את כוכב טרילוגיית "בלייד", האהובה עליי, באופן אישי, ווסלי סנייפס, שמרענן את שורות הבלתי נשכחים ביחד עם אנתוניו בנדרס החביב ומכניסים עוד שמות גדולים מהעבר אל ההווה. לונגרן וקוטור עלובים למדי ובאמת נראה כי סטאלון שומר עליהם מכח האינרציה, תפקידו של קרוס השרירי מצטמצם באופן משמעותי וחבל, בגלל שהוא הרבה יותר טוב לסרט מחצי מהקאסט וכישוריו הקולנועיים מוכחים ומגוונים בכמה רמות מערימות השרירים והיריות, שנמצאות מסביבו. שוורצנגר עם הקלישאה הלעוסה של הסיגר הלעוס וג'ט לי מבליח להופעה אורחת שלא כוללת את כישורי המכות המפורסמים שלו, האמת שלראשונה בסדרת הסרטים הדי מפגרת הזאת מצאתי את עצמי סוף סוף מתמסר ונהנה בלי ביקורתיות יתרה ותרמה לכך העובדה שההומור בין שחקני הקאסט ירד משמעותית ואפשר היה להנות מסרט אקשן בטעם של פעם ובלי יותר מדי ניסיונות מאולצים לגרום הנאה לצופים אינפנטיליים מדי.



הדור הצעיר, שמנסה להשתלב לא מבטיח יותר מדי, רונדה ראוזי בעלת הגוף החטוב מגיעה גם כן ממקום משלח ידו של קוטור (הזירה המתומנת של ה-UFC) ובוהה בעיניי עגל בדיוק כמוהו, כאשר על כישרון המשחק של שניהם קשה להרחיב יותר ואפשר פשוט לצפות לכישוריהם הטהורים בתור כוכבי אקשן. גם ויקטור אורטיז, מהכוכבים הצעירים מגיע מזירה אחרת, זירת האגרוף והיה, האמת, חביב יותר משאר עמיתיו למקצוע והיחיד שאין לו נגיעה לזירת האגרוף או ההיאבקות הוא גלן פאוול, בעל עבר עשיר בתפקידים קטנים בסרטים גדולים. ולבסוף מגיע קלן לוץ, שכבר עשה במכנסיים, כאשר קיבל ניסיון (די עלוב) להיכנס לנעליים הגדולות של הרקולס וביזה בכל פרמטר את תפקידו של חצי האל וחצי האדם (מה שקיבל תיקון קל מדווין ג'ונסון בהמשך השנה) וגם בסרט הנוכחי לא יוצאת ממנו הבשורה, חוץ מפנים וגוף, קשה לומר שמצאנו תחליף הולם לאחד מכוכבי האקשן שכל כך אהבנו.



עוד סרט נגמר והגיע הזמן של חלק מכוכבי העבר הללו לנסות ולמצוא תפקידים הולמים יותר לגילם ומאתגרים יותר לרמתם (כל אחד, כמובן, לפי כישורי המשחק שלו והרף האישי שהציב לעצמו) והגיע הזמן להשאיר טרילוגיה בינונית וחביבה בעברם, גם כן, כמו הרבה סרטים, שהביאו הרבה יותר גאווה וחדשנות וכללו כל אחד מהם בנפרד בתור כוכב ראשי.