"הבית הרדוף 2": הגיע הזמן להפסיק

שוב אני נתפס בחולשותיי לפארודיות חלשות של האחים וויאנס ושוב נופל עם עוד סרט דבילי של מרלון ויינס, שלפני 14 שנה הצליח למנף את עצמו באופן חד פעמי מעבר למזבלה של סרטי "מת לצעוק" ודומיהם, אני כמובן מדבר על ההופעה החד פעמית שלו באחד מהסרטים הגדולים ביותר שנוצרו בעשורים האחרונים, "רקוויאם לחלום" של דארן ארונופסקי המוכשר. אבל זה יהיה חטא קולנועי רציני להמשיך באותה נשימה על "רקוויאם" ועל הומור האסלות ואף נמוך מכך של הסרט הנוכחי, מרלון ויינס היה חייב לעצור את עצמו אחרי הפארסה הראשונה ולא להתפזר מעבר לסרטי "מת לצעוק" לספין אופים אחרים של סרטי אימה ופשוט, לא יודע... לחסל את הפארודיות הזולות וחסרות ההומור.



מסרט לסרט זה הולך ונהיה יותר גרוע וגם צופים פראיירים וחולי OCD (שכמוני) מתקרבים ליום בו המספר של ההמשכונים כבר לא יצליח להזיז את האצבע שבשלט לכיוון כפתור ה-Play, מדי פעם ישנה תקווה מסוימת שתהיה התעלות, הפקת לקחים או משהו בסגנון הבנה שמגיעה אל עבר יוצרי הסרט, אבל זה מעולם לא מצליח להגיע ונראה שהם מאבדים עוד ועוד IQ בהפקת כל המשכון. הבלילה של סרטי האימה ושל ההומור הנמוך הולכת ומעמיקה מדי סרט וחוסר הקשר בין עלילה מקרית, אפילו, לפארודיה כבר הופך להיות מוקצן, כאשר העלילה מתפזרת יותר מדי ונעצרת ביותר מדי שטויות מבלי להניח בסיס הגיוני מינימלי לעלילת סרט מהז'אנר הפארודי-קומי.
מרלון ויינס מוגזם בטירוף, לוקח את כישורי המשחק המוגבלים שלו לאקסטרים ופשוט משתולל (ולא בקטע טוב) על המסך ומאבד כל שליטה, גם מבחינת משחק וגם מבחינה רעיונית, של הסרט. זיון בובות כבר מיצה את עצמו, נדמה לי, בסרט הראשון או באחד מהסרטים הדביליים האחרים, הקשורים, אבל וויאנס שם את הפארסה הזאת כעוגן לסרט הנוכחי ופשוט מגזים ומקצין כל אקט אפשרי, מביך לגמרי - אפילו לפארודיה.



נדמה כי הוא מנסה לגעת בתחתית הבאר של הביוב הפארודי ומצליח לא אחת ולא פעמיים, למשימה הוא מגייס את ג'יימי פרסלי ההורסת והמדורדרת, מבחינת קריירה קולנועית, בתור סוג של בת זוג לסרט והיא גם נותנת תצוגות מביכות, שרק גורמות להתגעגע לדמות הקומית והסטרואיטיפית, הנהדרת שהיא גילמה ב"שמי הוא ארל" המוצלח. גם סדריק הבדרן חוזר להופעה נוספת ומטופשת עם טקסט הרבה יותר מדי ארוך במחסן, לקראת גירוש שדים ועוד כמה פרצופים, שוויתרו על כבודם העצמי ומכרו מעצמם למען כסף קל, מופיעים פה וכמובן שלא משאירים חותם מיוחד על דפי ההיסטוריה הקולנועית האישית שלהם.



בין שלל הקללות היוצאות מהפה ובין שטות נוספת שנצרחת מפיו של וויאנס ההיסטרי (מדי ומוגזם כל כך) אפשר למצוא בדיחת פיפי-קקה-גזענית שתגרום למיני חיוך, אבל כל השאר מותיר אותך מובך, בעיקר ובעל רצון גדול למניעת המיני סדרת סרטים פארודית הזאת להפוך להיות ארוכת טווח כמו האחות הגדולה וההולכת ומתדרדרת.