"התחלה חדשה": משנים כיוון

ממש בהפרש לא גדול מיצירתם המלנכולית של האחים כהן (לואין דיוויס), מוצאת לה את דרכה, אל תוך מערכת העיכול שלנו יצירה מוזיקלית נוספת על אמנים מיוסרים וניסיונות לשמר את החזון המוזיקלי אל מול ענקים תאגידיים, שמנסים לייצר תרבות פופ-מיינסטרים. הסרט הנוכחי מתעסק בפחות דיכאון קיומי ומערכת יחסים עם חתול ג'ינג'י ויותר בשלבים בחייהם של יוצרים בתעשיית המוזיקה וכמו כן, על מערכות היחסים הבלתי אפשריות, שיש למצליחים בתחום מרגע הנסיקה והלאה. הסיפור מתחיל בפאב קטנטן של זמרים מתחילים וגרטה, זמרת צעירה ויפה, עולה לשיר, בלי תכנון מוקדם ושם קופידון יורה חץ מוזיקלי לשיתוף פעולה שיהווה את התשתית לסרט המוזיקלי, שבשונה מיצירתם של האחים כהן, מראה זווית אחרת לתעשיית המוזיקה, את הזווית האופטימית והלא מעט קיטשית, במקום מסוים.



העלילה, לפחות בתחילתה מדלגת על חוקים הגיונייים וקוהרנטיים ומצטלבת עם סיפורים, אשר בונים אותה לכל אורכה ומספרת את סיפורה של גרטה ואהובה, אשר מגיעים לעיר הגדולה ומתרחקים לאיטם ומנגד, הכוכב הכובש והכנה הוא דן, מפיק מוזיקלי, שדי יורד מנכסיו ומחפש את הדבר האמיתי הבא, כמובן שזוהי גרטה. משם מתחיל סיפור עם פלאשבקים ובניית העלילה הדרמטית-רומנטית-� �אכזבת, שלאחריה יתחיל הפאזל להסתדר והשביל החדש יסלל לשתי הנפשות, שמחפשות מזור במערכות היחסים שלהן ובקריירה המוזיקלית גם כן.



הסרט עמוס בקדרות מהולה באופטימיות ומנסה להראות צדדים שונים לתעשיית המוזיקה, בין אם מפיק שבנה את עצמו מאפס רק בשביל להתרסק בצורה מפוארת ובין אם "האישה של...", שאיבדה את כל מה שעמלה עליו בשנייה ורבע ורוצה קצת להיות במרכז הבמה וכמובן שאי אפשר לנתק מכל העלילה את תעשיית המוזיקה ההולכת ונחלשת ואיך היא משתקפת בסיפור הזה. תעשיית המוזיקה כבר מזמן איננה כפי שהייתה בעבר והסרט מדבר על זה לא מעט, על ההסתגלות של חברות התקליטים להורדות ועל האופן, שבו האומן נפגע מהורדות לא חוקיות ובעיקר כיצד הוא נפגע מחברת התקליטים, שמנסה להתאים את הרווחים שלה אל מול המצב החדש והפרוץ, בשוק.

הסיפור הזה אמור להביא צדדים קודרים ומלנכוליים לקורבנות התעשייה והאהבה, קורבנות שאינם מסוגלים לנהל מערכת יחסים נורמאלית במקביל לקריירה מוזיקלית מצליחה, אבל עם כל האווירה העמומה, כביכול, הסרט מוציא את עצמו למקום שמאלצי מעט וחותר אל האופטימיות הקוסמית...אבל הוא עושה זאת בחן ובצורה מקסימה וגורם להתאהב למרות הפינות וזוויות הקיטש שאליהן הוא מתעקל. קיירה נייטלי לא מצליחה בהצלחה מרובה דמות מנוכרת, שהחיים דפקו אותה ונראית כמו נסיכה מקסימה שנקלעה למשבר רגעי, לעומתה, מארק רופאלו נהדר ובונה אמינות עם השנים על שלל תפקידיו ובלי מראה הוליוודי נוצץ, הוא מצליח להעניק את כל האלמנטים, שדמותו זקוקה להם בשביל התפקיד הספציפי הזה ועוד רבים אחרים.



היילי סטנפילד בתפקיד בוגר, לכאורה ודי מבוזבז וחסר תכלית, בתור הבת הטינאייג'רית, שאמורה להיות די דפוקה בחייה, לא משהו בכלל ופוטנציאל מבוזבז. אדם לוין, הסולן של "מארון 5" בתפקיד זמר, כמו שהוא מבצע בחייו האמיתיים, לא בשר ולא חלב, חביב ולא מזיק וכמובן שר יפה כמו בחיים האמיתיים. מוס דף בתפקיד פיצי ונהדר, כמו תמיד, סי.לו גרין חביב וקת'רין קינר, קינרית כתמיד (מה שזה לא אומר עליה). נהדר לזוגות, לחובבי מוזיקה וסתם אלטרנטיבה לדיכאון של לואין דיוויס הנפלא של האחים כהן, גרסה אחרת לגברת נהדרת.