"טיסה 7500": 7500 סיבות לוותר
קולנוע
טיסת היפים והיפות יוצאת לדרך, מי יחוסל ומתי ? לא כזה מעניין, אבל יפה שעה אחת קודם. סרט אימה חלש למדי ונעדר מקוריות או...אימה אמיתית וכל זה, לצערנו, מידיו המוכשרות של יוצר סדרת "הטינה", שלא מצליח לשחזר הפחדות עבר.
יום שני, 6 באוקטובר 2014
"טיסה 7500": 7500 סיבות לוותר
משהו עורר את סקרנותי בנוגע לאימה הזאת עם שלושת השחקנים הדי מוכרים, אבל לא ענקיים; ריאן קווינטון (ג'ייסון מ"דם אמיתי"), איימי סמארט ("אפקט הפרפר") ולסלי ביב (הבלונדה מההוא...בעיקר "איירון מן", אם כבר...) חשבתי לעצמי שמה רע יכול לצאת ולמרות ביקורת שלילית של שורה וחצי ממצה ביותר, יצאתי לדרך עם הממתק החדש ואפילו קראתי לחבר שיבוא לראות גם, בתואנה ששתי בלונדיניות ואוסטרלי, עם שישייה מרשימה בבטנו, לא יכולים להיות כאלה גרועים לצפייה, אפילו ג'יימי צ'אנג, בעלת הפנים המוכרות הפציעה והטרידה את התודעה, מאיפה לעזאזל היא מוכרת (שוב מקרה של ההיא מההוא).
בתור אימה הוא חלש מאוד ובתור רעיון מרכזי וקונספט הוא לא רע, אבל לא מצליח להתרומם מבינוניות וגם די מיחזר רעיון של סרט אחר, כבר תגלו זאת לבד ברגעי הגסיסה והדעיכה של הסרט. הנוסעים עולים על טיסה מספר 7500 וכמובן שמשהו חייב להשתבש במהלכה, אחד הנוסעים מת לו לאחר התקף ומאז כולם רודפים אחרי הזנב של עצמם.
משחק לא רע, אבל גם לא עילאי ואני מדבר על שלושת הכוכבים הראשיים, מכיוון שיש להם סגנים שהם עוד פחות מוכרים וגדולים מהם והם שחקנים לא משהו בכלל ואפשר להבין איך זה יכול להיות סוג של פיק בקריירה שלהם, בין סדרה בינונית לסרט כושל. אין יותר מדי בשורה באימתון החלשלוש הזה, מלבד העובדה שתמיד נעים לראות את עורה החלק של סמארט ולחשוב כמה יפים יכולים להיות ילדיה ביחד עם קווינטון האוסטרלי, שמנסה לסגל לעצמו מבטא פחות דרומי וכבד, כמו זה שהוא השתמש בו בסדרה "דם אמיתי" שהסתיימה לה לא מכבר (ואילו אני עדיין תקוע בעונה השישית).
הסרט, בסך הכל, לא כזה גרוע מחד גיסא ומאידך גיסא הוא בטוח לא כזה טוב ששווה לשרוף עליו את הזמן ודי מאכזב כאשר ישנה, סוג של, ציפייה מיוצר טרילוגיית "הטינה", טקאשי שימיזו. הבמאי היפני עושה עבודה חלשה ולא מצליח להכניס לאווירת אימה, אלא יותר לאווירת שטות ועצבים מהשטויות שרצות ברקע, מלבד השלושה המוכרים יש צוות חלש למדי, מסביב, צוות שלא מצליח לעורר אמפתיה או סקרנות יתרה ודווקא עושה חשק לחיסול מאסיבי של המטוס על נוסעיו המעצבנים.
העובדה הכואבת של שני הצופים היחידים, שצפו בסרט במסך הביתי שלי, הייתה הירדמות וסטירות עצמיות מצד החבר שהגיע – מה שהעיד, שוב על חולשתו הכללית של הסרט ואילו כותב שורות אלו מצא את עצמו מחפש את השניות והדקות עד לסיומו של הסרט ומחשבה על העובדה, שבשביל לראות סרט אימה מקורי ואיכותי, כנראה שצריך להתחיל לנבור קצת יותר עמוק ואולי כן להקשיב להמלצות חיוביות ושליליות טיפה יותר.
סיכום המבקר
10/
5.5