"קר ביולי": יש חיים אחרי "דקסטר"
קולנוע
יושב באפילה, מציץ ואורב לטרפו והפעם עם המון מצפון בתחילת הדרך, תסרוקת מולט ושפמפם פורנו, לא, זה ממש לא "דקטסר". אבל מייקל סי.הול מוכיח שאפשר גם לעשות תפקידים נהדרים בחיים שמתקיימים כסדרם, אחרי הסדרה.
יום ראשון, 28 בספטמבר 2014
"קר ביולי": יש חיים אחרי "דקסטר"
עבר הרבה זמן מאז ש"דקסטר" ירד מהאוויר בקול צלצולי סכינים, לשמחת ולעצב של חלק מהצופים. אני הייתי בין אלו שחיבב את הדרך בה הסדרה הסתיימה וממש לא הפריעה לי ירידה מסוימת ברמתה, פשוט חשבתי כמו רבים וטובים ממני, שהיא מיצתה את עצמה. וכך, גם מייקל סי.הול, מיצה את עצמו בלהיות דקסטר, הרוצח הסדרתי האהוב על אמריקה והסביבה. הוא היה שותף לעוד כמה פרויקטים קולנועיים זניחים, אבל אפשר לומר בוודאות, שכאן, בסרט הנוכחי הוא עושה את הפריצה האיכותית, הקולנועית, הזכורה ממנו בשנים האחרונות.
סרט כזה ריאליסטי ואותנטי כבר לא יצא לי לראות מזה זמן מה וגם חורים קטנים בעלילה נסתמים עם איכותו של הסרט וההנאה המרובה מהצפייה בו, הוא פשוט זורם וקולח בשטף נהדר של אירועים, שגם אם נמתחים כמו קפיץ, עד המכה השורטת והחותכת, הם נמתחים בצורה מהודקת היטב ומחושבת עד לשנייה המכרעת.
דקטסר...סליחה, סי. הול, מגלם את ריצ'ארד, מסגר מקומי ובעל משפחה, שנקלע לאירוע, שאיש לא חולם עליו, פריצה לביתו והתמודדות, בשלהי שנות השמונים, עם גנב מקומי שמאיים על הקן הפרטי שלו, האירועים משתלשלים להם והוא מוצא את עצמו, מבחירה, או שלא, בתוך עולם שלילי, שלא הכיר ולא חלם להכיר. הסרט נותן הצצה מסוימת אל תוך בעיות מוסר כבדות, שקיבלו משקל כבד מאוד בארצות הברית של השנים האחרונות, בנוגע לכניסה לשטח פרטי וכיצד מתמודד בעל השטח עם איום מבחוץ, קטן כגדול ולהיפך.
מעבר לבעיות המוסר והדילמות של החוק, אל מול התגובות של הסביבה, יש לנו את רחשי ליבו הפנימיים של הגיבור עם הסיטואציה, שאליה נקלע. מעבר לכך, עלילת הסרט מרחפת סביב בעיות אב ובן, בזעיר אנפין ושוב, שאלות מוסריות וחינוכיות קשות למדי. העדפה של אב, שמראה רצון להגן על בנו עם שתי דוגמאות ועם זאת, אב שרוצה להגן על הסביבה מבנו, בכל מחיר שיידרש. מעל הכל, הסרט מביא לנו נתח מותח של התמודדות אישית וללא סביבה חוקית תומכת בנושאים שמטואטאים מתחת לשטיח של החוק ואוכפיו והתיעדוף הנבזי והקר שיש לאנשים, שמהם אנו מצפים שישמרו עלינו ועל ילדינו, בסדר העדיפויות שלהם. שרת והגן - לא בשכונה של דקסטר, סליחה, ריצ'י...
הסרט האפלולי והמותח מציג לנו את מייקל סי.הול בסיטואציות די מוכרות של הסתתרות באפילה והמתנה של צייד לטרף, רק שהפעם הוא בצד הפחות קר ומחושב, הוא צריך ללמוד את רזי המקצוע מאנשים שנמצאים משני צידי החוק ומתעדפים את הנושאים החשובים להם עם או בלי קשר לחוק.
בימוי ריאליסטי, נהדר וכזה שעוזר לסרט להישמר מותח לצד עלילתו וסיפורו של ריצ'ארד. חלקו הראשון של הסרט חושף ומגרד רק את פני השטח בסיפור שיריעתו תימתח רק בחלקו השני ובצורה מופתית. המון אלמנטים בסרט נותנים את ההרגשה שמדובר בסיפור אמיתי לגמרי, למרות שאלות רבות ושלבים רבים שנותרים פתוחים ולעיתים משוללי היגיון. סם שפרד ודון "הדרקון" ג'ונסון נהדרים ועוזרים לסי.הול לשמור על רמה גבוהה ואילו סי.הול, מעל כולם עם מולט - חצי מוהיקני ומדולל שיער, עם שפם והופעה אייטיזית אותנטית ונהדרת ובכלל תפקיד מצוין, שייכנס כלאחר כבוד לרזומה המכובד, גם ככה, של השחקן הנהדר הזה. פנינה אמיתית, שמגלגלת את דרכה בסתר בין בתי הקולנוע וכדאי מאוד לשים עליה את היד והרשתית, כי בתקופה שחונה של סרטי קולנוע איכותיים זו, תענוג למצוא נוסחה מנצחת שפשוט עובדת.
נ.ב
שימו לב לסצנת הסיום, או יותר נכון לשוט הסיום. בעיניי היה עוד נדבך של צילום מקצועי ומחשבה מקורית על הלך רוח של גיבור, שהוא איש משפחה, שרק רוצה להגן על משפחתו.
סיכום המבקר
10/
5.5