"אויב": שמור את אויבך

וואו...איזה גראנד פינאלה. מצאתי את עצמי, מזה הרבה זמן, פשוט חסר מילים והבעות פנים, שיכולות לתאר את הרגשות שלי בתום הסרט המצוין הזה. לאחר דיון קצרצר על ההבדלים בין הסרט הזה ללינצ'ים כאלו ואחרים עם חובב לינצ'ים מושבע, הבנתי שההבדל בין השניים, הוא שבסרט הזה, אני, באופן אישי נהניתי מאוד וזרם לי בצורה הרבה יותר חלקה מהביזאר הלינצ'י הבלתי נתפס למרבית בני האדם.

המשחק שמימי, העלילה קולחת באופן יחסי לעלילות מסוגה והמסר, דרך פיתולים מחשבתיים והסברים מנומקים ומפורטים, הוא נהדר ומובא בצורה נפלאה, שאמנם דורשת מפרש ומסביר צמוד, אבל כשנכנסים לעובי הקורה (ונכנסתי) יוצאים עם פיצוץ מוחי ! ג'ק ג'ילנהול בתפקיד מופלא, דואלי ואיכותי לאין שיעור. מגלם בו זמנית שתי דמויות, שכל אחת מהן דורשת כישרון, על מנת להעביר את אורח רוחה באופן אמין. השחקן הזה פשוט עולה ועולה ולא מבצע עצירות, על מנת לנוח. הוא לוקח על עצמו תפקידים רציניים וכאלו שבוחנים את קצה גבול הכישרון שלו וזה פשוט מפעים לראות אותו נכנס לתפקיד ומבצע אותו באדיקות, כמעט דתית.



התפקיד, הפעם, דורש רצינות כפולה וג'ילנהול מספק את הסחורה באופן מושלם. הסרט מלא מטאפורות ואלגורי בצורה, שאיננה משתמעת לשני פנים ובאמת שצריך לשבת עם גוגל פתוח רק על מנת להבין מה מנסה להעביר המשורר דרך שלל העכבישים שהוא שותל בסצנות וסיקוונסים ברחבי הסרט. דניס וילנואב מאחד כוחות עם ג'ילנהול ומביים אותו פעם נוספת, אחרי "אסירים" המופתי והפעם בסרט עם ניחוח שונה לגמרי. הזוי, מוזר, מפותל ומרתק, בכל דקה שעוברת בו. מוזיקה מהפנטת והרגשה של היצ'קוק באוויר, לפחות עבורי, בחלקים רבים של הסרט. מלאני לורן הצרפתייה (שושנה מ"ממזרים חסרי כבוד), שרה גדון המדהימה ביופייה ואיזבלה רוסליני, פליטת לינץ' מקורית משנים עברו הן הדמויות הנשיות המובילות שסובבות את הגיבור וגם השמות, היחסית מוכרים מהיצירה הזאת שסובבות את הכוכב הדו-ראשי.



אז השילוב בין הבמאי לשחקן עובד שוב והאיכויות של שניהם עולות בסרט על נס והחל מבימוי מופתי שכולל מיסתורין, קווים נקיים ונוף אורבני, שכולם נבלעים אל תוך עלילה אלגורית בצל רמיזות על חייו של הגיבור הראשי, ההולך ומוכפל, שם נכנס ג'ילנהול לעבודה ומפעיל את שתי הדמויות בצורה יוצאת מן הכלל. אין לי רצון להרוס למי שעוד רוצה לראות ולאתגר את עצמו. לי נדרשו 20 דקות ביוטיוב עם פרשן סרטי קולנוע, על מנת להבין את העומקים של הסרט ואת המשמעות לכל חלק וחלק בעלילה לכדי סופה וכן, זה לא קולנוע שגרתי, זה קולנוע שמאמץ אותך לחשוב ולעצור ולחשוב שוב ולנסות להבין את המשמעויות.



אבל הקולנוע המאתגר הזה לא נופל למלכודות הביזאר והשיממון תוך כדי, הוא נותן דרך רצופת מתח ומיסתורין והמון הנאה תוך כדי ואת התוצאה הסופית חייבים לשפוט אחרי ישיבה עם הוראות הרכבה לעלילה ההזויה הזאת. סרט נהדר שמקפיץ את ערכו ברגע שהעלילה ומה שמסתתר מאחוריה יוצא לאור ומתגלה באופן שהוא ברור לכל אדם. כותב שורות אלו התחבר לתכנים ובאמת ובתמים אהבתי בטירוף, לטעמי ולדעתי האישית; זה ממש לא סרט לכל אחד, אבל מי שקרא והבין, אחרי הביקורת המוארכת הזאת, לאן הכיוון של הסרט יוביל אותו, גם יבין בקלות האם כדאי להתחבר אל שעה וחצי של הנאה תחת זכוכית מגדלת.