"מתחת לעור": חייזרית קטלנית

השנה האחרונה של סקארלט ג'והנסון הולכת ומתפוצצת מעומס נזילת הסרטים שיצאו בכיכובה ושוב היא מוכיחה לעולם, שהיא לא רק פרזנטורית מוצלחת של "סודה סטרים" וגם לא עוד פרצוף יפה. היא בעלת גוף יפה גם כן...אבל לא רק. שנייה התעכבות על הגוף שלה, מדהים ככל שיהיה וחשוף ככל שיהיה בסרט - סצנת העירום הקודמת שלה הייתה Selfie עם המראה שדלף או הודלף לרשת וכנראה נתן לה את האות להתפשטות עתידית עבור האומנות, אותה היא משרתת. הפעם קיבלנו מנה גדושה של הגוף האלילי שלה ואני אומר אלילי לא מכיוון, שהוא גוף של דוגמנית מסלול, אלא דווקא בגלל הקימורים העדינים שמתבלטים ממנו.



היא לא אנורקטית, אבל לא עגלגלה, סתם בחורה ממוצעת עם פנים מדהימות וגוף נהדר.לא שלמות, אבל עם זאת - יצירת אומנות. לאחר שדשנו בצורה מעודנת בשדיה ושאר גופה של הבלונדה המתכסה בשיער ראש שחור לתפקיד הנוכחי, אפשר לדבר על הסרט. ראיתי שקרעו אותו לגזרים ועם כל מילה אפשר להסכים, קשה לי לראות סרט, שמצהיר על עצמו אמנות, כמעט גרידא. הוא קשה לעיכול ולבליעה וכזה שחובה לקרוא עליו בתום הצפייה וכמה שיותר. וככל שאתה מזין את עצמך באינפורמציה שלאחר הסרט, אתה קולט את הדקויות ואת האומנות שמושפרצת מתוכו - החל במשחק הנהדר של השחקנית הראשית, שמביעה את עצמה בתור "מין מסוכן" (במרחק ניכר מתפקידה של נטשה הנסטרידג' באותו הסרט) ועם זאת ובד בבד בתור מין בסכנה. כל מבט ומבע, כל תנועת גוף ועצירה מול המצלמה פורשת יריעה פרושה ופתוחה של פרשנויות להתנהגותה של הבלונדה המכוסה שחור. היא נהדרת ומוכיחה, שהמראה הוא הבונוס והפרס של השחקנית הנדירה הזאת ומתקדמת מתפקיד לתפקיד לנישה, ששמורה לגדולות מכולן ומדלגת בקלילות יתרה על מכשלת הפרצוף היפה שהיא.

מעבר לכך, הרעיון האומנותי והשימוש בשחקנים, שהם קהל מצולם, שלא יודע שהוא מצולם לסרט והעובדה שזה עובד ובצורה נהדרת מעידים על מקצוענות ועל רעיון מקורי ומעניין, גם הביצוע והרעיון המסתתר מתחת לפני השטח של הסרט של החדרת חייזרית לתוך חברה גברית שהיא מאיימת ומאוימת ולומדת את הסביבה תוך שימוש במין ואלימות - הכל מרתק. פס הקול, מצמרר ! מוזיקה היצ'קוקית ואווירה אפלולית ועדיין הסרט כל כך קשה לצפייה. נמרח ונמשך וכל שוט, חשוב ככל שיהיה, נמתח עד גבול אינסופי ועד שהרעיון כבר מחטיא את המטרה וחולף מעליה ביעף, ככה לפחות אני הרגשתי.



אני לא מסוגל לראות סרט שפשוט מכניס אותו למצב של קומה ועל הדרך מנסה להעביר רעיון, טוב, איכותי ויצירתי ככל שירצה. כל כך הרבה אלמנטים נהדרים של קולנוע וחיבור בעייתי לצופה הממוצע - זה בהחלט לא סרט שיש לשפוט לפי הכלים הרגילים והמצויים בין כישוריו של צופה הקולנוע הרגיל, זה יותר סרט לתלמידים לקולנוע - לניתוחים מעמיקים, ללא עלילה ועם קונספט גדול ונשגב ממנו שטוב אם היה מתקצר, לפחות בשליש. קשה לומר שהתאכזבתי מרות, כי ידעתי, בערך, לקראת מה אני הולך - אבל גם קשה לקרוא לסאדיזם הוויזואלי והקולי הזה הנאה מקולנוע.
מישהו בא לבחון ולנסות אותנו - אתם רוצים להשתתף בניסוי ?