"הטיהור 2: לשרוד את הלילה" - מפגר ומבדר

אין שום סיבה ליצור המשך לסרט "הטיהור". האולפנים ההוליוודיים כבר הוכיחו שככל שמורחים סרט סביר לסדרה היא הופכת למוצר לעוס חסר ערך ויוצאת מופסדת על פני רווחיה. גם במקרה של "הטיהור" הראשון קשה למצוא באמת סיבות נכונות לסרט המשך, הוא אומנם כלל רעיון חביב ומעניין ושחקנים לא רעים, אך הביצוע והתסריט היו כ"כ גרועים שהסרט יצא כ"כ גרוע עד שאיכשהו היה אפשר ליהנות ממנו. זה מאותם סרטי האימה הזולים שיוצאים לדי וי די מידי שבוע ונמכים ב75% הנחה כי אפילו היוצרים לא ממש אכפתיים כלפי ההכנסות שלהם מהסרטים הזולים הללו. ההבדל הוא ברור ומובהק, למרות שהטיהור היה סרט זול וטראשי הוא גרף 90 מיליון דולרים בקופות, וזו לא בדיחה, הסרט עקף מוצרים הוליוודיים עתירי תקציב בשל רעיונו המעניין. הבעיה היא שהסרט הראשון לא באמת ניצל את הרעיון ויצר סוג של סיפור מרוח סביבו בלי פואנטה או סיבה מסוימת להתרחשות הדברים, והסיבות האפשריות היחידות לכך הן או שבמאי הסרט ג'יימס דימונאקו לא יודע יותר מידי לכתוב או לביים סרטים, או שהואפשוט רוצה שהם יצאו גרועים בכוונה. לפחות אפשר לומר שהם ממש מבדרים. האם תהיה לנו שלישיה?

הפעם, כדי לסחוט את הצופים לנהור שנית לאולמות הוחלט שהקונספט יהיה "גדול" יותר. בעוד שבסרט הקודם הייתה רק משפחה אחת שסביבה מתרחש כל הסיפור, כאן יש בערך 3 קבוצות אנשים - בחורה לוהטת וחברה החתיך (בגילומם של זאק גילפורד וקייל סנצ'ז, כנראה זוג דוגמנים מתחילים שקיבלו את התפקיד תמורת סכום נמוך), אם ממעמד הביניים ובתה (זואי סול וקרמן אג'וגו. עוד שמות לא מוכרים) וגם בחור מוזר שמציל את העלילה באצילותו ובטיפשותו בשם סרג'נט (פרנק גירלו). שלושת הקבוצות נפגשות בשל טעויות חמורות של ביטחון נמוך בבית, תאונת דרכים או רצון לנקמה וחרטה בלילה חסר רחמים בו החליטה האומה האמריקאית שמותר לפשוע במשך 12 שעות במשך כל השנה כולה מבלי לקבל על זה עונש כדי למגר את מקרי הפשע והגניבה במהלך השנה ולתת לאומה אפשרות לפרוק את זעמה ללילה אחד ללא עונש.



נדבר על הרעיון ברשותכם, לילה אחד בו ניתן לאומה שלמה לבצע פשעים ללא חרטה וללא עונש. זה אומנם נשמע נורא במחשבה הראשונה, אך לאחר שהסרט מציג את העובדות (הבדויות, ההזויות והדמיוניות כמובן) שלילה שכזה עלול למגר את הפשע במהלך השנה ולשפר את ביטחון האומה במשך כל השנה, זה מאפשר לנו לחשוב קצת אחרת, אולי זה דווקא עדיף שיתקיים רק לילה אחד כזה? אולי צמצום הפשע ללילה אחד של פריקת שנאה יכול להפוך את שאר ימי השנה לנוחים ושקטים יותר? אבל כמו הסרט הראשון, גם כאן הסרט בוחר להתעלם מהשאלה ובכלל לא מביע אכפתיות כלפי הרעיון שעליו הוא מבוסס. בעוד שבסרט הראשון היה ניצוץ של ביקורת פוליטית על המעמד החברתי של ניצול עניים חסרי ביטחון לפריקת זעם בעבור העשירים, ובכך שהממשלה חיסלה עניים כדי למגר את אחוז האבטלה, בסרט הזה אין שמץ של נימה פוליטית או חברתית, כולו סתם אוסף ביזארי של סצנות פעולה ומתח בינוניות הסובבות את הטיהור ולא מתעסקות בו באופן שמעורר אפילו מעט מחשבה, וחבל שכך.

בניגוד לסרט הקודם שעסק במשפחה, כאן יש לנו לא מעט קונפליקטים שונים כדי לשמר את המתח, גם כאן הסרט לא מצליח לנצל את הדמויות והסיטואציות שבידיו כדי ליצור מתח ממשי. יש כאן דמויות ביזאריות אשר רודפות אחר דמויות תמימות אחרות, לא ברור למה הן רודפות אחריהן ומה המניע שלהם. יש כאן סיפור מרגש על אבא שעוזב את בנותיו, אבל לא ברור מדוע הוא עושה זאת או לשם מה הסרט משתמש בסיפור שלו במהלכו. יש כאן סיפור המנסה ליצור קונפליקט פוליטי בין עשירים לעניים, אבל הוא נגמר בדיוק לאחר שתי דקות ולא ממש ברור לשם מה הוא בא. יש המון קונפליקטים שכל במאי עם היגיון פשוט היה הופך אותם למעניינים ומותחים פי כמה ממה שניתן בסרט הנוכחי, דווקא כאן בוחר הבמאי פשוט להריץ את הסיטואציות בשביל ליצור כמה שיותר סצנות לחימה והתנגשות שגם הן לצערי עשויות כמו בסרט DVD משנות ה80. החלפה של תסריטאי ובמאי מהסרט הקודם לאדם סביר יותר עם ראש פתוח יותר היו משפרים את המצב. בסוף הצפייה גם אני וגם שותפי לצפייה העלינו בשניות כמה מהלכים עלילתיים אפשריים שהיה אפשר ליצור ולהפוך את הסרט למפתיע וחזק יותר אך התסריט התעצל מידי בשביל ליצור אותם באמת, וזה חתיכת הפסד חסר כל התחשבות בצופים.

הסרט, ברמתו הטכנית, לא השתפר מקודמו ונותר גרוע ומביך בכל מרכיביו. במקום להשיג שחקנים מוכרים כמו בסרט הקודם בו שיחקו איתן הוק או לנה היידי ממשחקי הכס, בוחרים כאן לתת לנו ניצבי קולנוע ושחקני סדרות טלווזיה זנוחות שמעטים יכירו כנראה בשל הזמן הקצר בו הסרט צולם. גם הדיאלוגים בסרט הנוכחי לא מצליחות להתעלות ברמתן וכוללן סצינות שלמות של דמויות שחוזרות על דבריהם אחת של השנייה באופן שנדמה כי נכתב על ידי ילד בכיתה ג'. אומנם הצילום היה סביר והפסקול היה סביל, אך ברור באופן מובהק שרמה קולנועית מקצועית של בימוי, משחק ותסריט לא הייתה כאן, והסרט ממש מתגאה בחסרונותיו כשכל הסצנות המביכות מובאות בשיא הביטחון על ידי הבמאי והשחקנים מבלי לקלוט את הסיטואציה המביכה שהם נמצאים בה.



עם כל הבעיות הללו, הבעיה האמיתית של הסרט היא הצד האלים שבו, או יותר נכון היעלמות הצד האלים שבו. מן הסתם הסיבה היחידה שיבואו צופים לראות סרט שכזה הוא בשביל לראות ריסוקי ראשים, חתיכת איברים וניסורי ישבנים, וכל אלו בכלל שלא קיימים. בעוד שבסרט הקודם היו מעט סצנות אלימות חביבות ועשויות היטב, הסרט הנוכחי פשוט מתבלט בסצנות יריות מביכות ושלל מרדפי אקשן רדודים, ואפילו טיפת דם אחת לא מופיעה על המסך, וגם כשבאה דמות עם סכין או כל כלי אימתי אחר לחתוך דמות אחרת, הסרט עובר לשוט או לסצנה הבאה ונותר לנו רק לנחש מה קרה שם. זוהי כבר רמאות. הסיבה היחידה שיש לצפות בסרטים האלו היא האלימות, והסרט כולו מושתת על אלימות.

למרות הכל, הסרט נותר מהנה בדרכו המוזרה המביכה והגרועה. אז כן, בידור אינטליגנטי או שנון לא תמצאו פה, אך דווקא השטחיות שבסרט, הרמה הנמוכה של המשחק, הסצנות שיוצרות קומדיה שלא בכוונה ומספר סצנות אקשן עשויות היטב, בהחלט מחזיקות את הסרט לכל אורכו וגורמות לו כפי שגרמו לקודמו להיראות קצר מאורכו האמיתי ובשיא הרצינות לא להיות משעמם לרגע. זה סוג של הישג קולנועי להצליח לקיים סרט כ"כ גרוע שנותר מותח, אך כנראה שזה היופי; גם אם אין לו נשמה, אין לו איכות ואין לו שום פואנטה, עדיין מדובר בסרט מבדר, מסוגי הסרטים שניתן לראות עם חברים ביחד עם דלי פופקורן גדול והרבה חוש הומור. אז אם מתחשק לכם סרט אימה חכם ועלילתי כדאי שתחפשו סרט אחר, אך אם מתחשק לכם מותחן דבילי וטראשי שמספק שעתיים מותחות, מביכות ובידוריות כאחד - זה ללא ספק הסרט בשבילכם.