"קצה המחר" : לופ ממוחזר

זה נראה כאילו לטום קרוז לא איכפת למחזר את עצמו פעם אחרי פעם בכל סרטיו, ולא נראה לי שלמישהו כן איכפת כיוון שאם זה עבד לאורך כל השנים, אז בוודאי שזה יעבוד גם עכשיו. הוא אומנם בן 50 אבל מבחינת האנרגיות, המשחק, הכושר הגופני וכל שאר הפעילויות מראים שקרוז חי בגוף של כוכב קולנוע צעיר ואנרגטי בגיל ה-20 לכל דבר. להישאר במשך כ"כ הרבה שנים צעיר וחטוב זה בהחלט מרשים, אבל כשאתה משחק את אותה הדמות ולא משתנה או משתפר מסרט לסרט זה קצת עלול להכעיס את האנשים שלא ממעריצי הדמות הקבועה. גם בשבילם הסרט החדש "קצה המחר" מעניק צ'ופר ונותן להם הזדמנות לראות את טום קרוז מת עשרות פעמים בסרט, אך גם ייתן להם הזדמנות לראות את טום קרוז ממחזר את דמותו שוב ושוב באותה ההזדמנות.

זה לא משנה בכלל כיוון שטום קרוז תמיד היה שחקן נפלא בעיני, וגם הסרט החדש שלו לא רע בכלל אם יורשה לי לציין. זה נכון שהסרט משתמש בקונספט קצת חלש - מלחמת חייזרים בעולם עתידני כשטום קרוז מוביל מלחמה בהם זה מעט משעמם ובנאלי. החידוש בסרט הנוכחי הוא השילוב המרענן בקונספט ה"חזרה בזמן" שזכור לטוב מהסרט "לקום אתמול בבוקר" בו הדמות הראשית חוזרת על אותו היום שוב ושוב, ואת זה הסרט עושה נפלא ובאופן לא מגוחך בכלל.

חוזר שוב ושוב



הסיפור על קצה המזלג מספר על ביל קייג' (טום קרוז כמובן), איש צבא שמעולם לא יצא לקרב אך מתוך אילוץ אכזרי ממפקדו הרשע נאלץ לצאת לקרב כמשימת התאבדות מכיוון שהסיכויים שיחיה הם אפסיים, וכך קורה. לאחר שיוצא לקרב ונהרג מגלה באורך פלא שהוא חוזר לחיים לתחילת היום בו יצא למלחמה ונאלץ להילחם שוב ושוב ולמות פעם אחרי פעם אחרי פעם. תוך כדי הקרבות אליהם נגרר בלולאת הזמן ההזויה, מחכים ולומד מהם, מבין את טקטיקות המלחמה ומתחבר ללוחמים אחרים כמו ריטה ראטסקי (אמילי בלאנט) וכך מצליח לפצח את התעלומה ולעשות את כל המאמצים כדי לנצח במלחמה ולא למות, שוב.

טובים השנים



בהחלט הדבר החיובי הראשון שניתן לומר על הסרט הוא שמדובר בסרט משעשע, חכם ולא שגרתי עד תומו. הסרט לא לוקח את עצמו ברצינות כיוון שהסיפור עצמו מופרך מהמציאות ולכן כולל המון רגעים קומיים ומשעשעים שהופכים את הצפייה למבדרת וקלילה במיוחד לעומת כל סרטי המד''ב האפלים הרציניים והמשמימים שיוצאים לאחרונה. טום קרוז משחק עדיין את הדמות השגרתית שאפיינה אותו בכל חייו וסרטיו אך הדמות הזו עובדת נפלא ומתקתקת כמו שעון שוויצרי ישן, וגם שחקנית המשנה שלצידו אמילי בלאנט מצליחה להפתיע והכימיה בניהם נהדרת ולא קיטשית כלל. יש בסרט בעיות כמו אפקטים לא אמינים, עיצוב ויזואלי חסר דמיון וכמה פיתולים עלילתיים מיותרים אך בשורה התחתונה מדובר בסרט קיץ מרענן ומבדר שמספק את הסחורה לחובבי הז'אנר, ולחובבי קרוז, כמובן.