"מליפיסנט": רעה עם אופי טוב

כולנו מכירים את הסיפור היפהפה של היפהפיה הנרדמת, סיפור שבאופן אישי תמיד הזדהיתי איתו ואהבתי לשמוע עליו. בכנס מלכותי לכבוד הולדת תינוקת המלכותית, מגלה מליפיסנט, ידידת הורי התינוקת המרושעת שלא הוזמנה אל האירוע ומתוך העלבון וחוסר הכבוד כלפיה מחליטה לקלל את התינוקת שבגיל 16 תשקע בשינה מלכותית עד שתנושק נשיקת אמת. הסיפור עצמו הוא סיפור ילדים קלאסי, יש הרבה מה ללמוד ממנו בנוגע לאירועים חברתיים וקבלת האחר וכו'. הבעיה היא שהסרט לא מציג את הסיפור ככה. "מליפיסנט" הוא לא ממש סרט שמספר את סיפורה של "מליפיסנט", אך הוא גם לא ממש סרט שמספר את סיפורה של היפהפיה הנרדמת - הוא סרט שמחליט לעוות את שניהם בכדי ליצור טוויסט לסיפורי האגדות השונים כדי ליצור את הגרסא המושלמת שמוציאה את כולם טובים ולבביים, חוץ מאת הגברים, כמובן.

מדובר בסרט פמיניסטי נורא, הוא מציג דמויות נשיות חזקות ומורכבות (יחסית) במרכז ושם הגברים בשולי העלילה, מציג אותם בצורה מעליבה ומראה את כל הגברים כדמויות בוגדניות, חלשות ואגואיסטיות שכל מה שמעניין אותם הוא היצר למין ולכבוד. מליפיסנט היא דמות נשית חזקה ועוצמתית אשר בצעירותה פוגשת בנער יפה תואר והשניים מתאהבים, אך לאחר סכסוך כבד בניהם בו הנער בוגד בה (כמספר פעמים כואבות) והשניים נפרדים - ובעתיד כשהנער יהפוך למלך וירדוף אחר מליפיסנט, לצורך כבודו האישי וללא שום התחשבות. כמובן שבשורה התחתונה הכל מוביל לסיטואציה המוכרת בה לאחר היוולדות בתו מליפיסנט מטילה עליה קללה שלא תקום משנתה בגיל 16 וכו' וכו'.



הסרט משנה את הנוסחה ההוליוודית והופך אותה מסרט שגרתי וחמוד אשר מתבסס על אהבת נעורים, לסרט שמתבסס על חרטה וסליחה ובעיקר על מעין אהבת אם ובת ולא ממש סרט רומן שגרתי. אין כאן מקום לעוד רומן הטרוסקסואלי כמו בסיפורי דיסני, היום כבר הולכים הרבה יותר רחוק. וכמובן, נשים הן השולטות, ולכן גם הגברים הסוטים והבוגדים שינסו להציל את האגדה לא יצליחו ובעיקר יביכו את עצמם.

שיהיה ברור, הסרט הוא לא סרט מקדים לעלילת "היפהפיה הנרדמת" והוא לא מספר סיפור מלא ומפורט על מליפיסנט, לפחות לא כפי שציפיתי. הוא מספר בתמצות סיפור אודות מליפיסנט כשהייתה צעירה וממשיך אל תקופת סיפור "היפהפיה הנרדמת" המסופר בסרט באופן מפורט וברור. המטרה הסופית של הסרט שכולל את שמו, הקדמתו ושחקניתו הראשית, היא להפוך את הסיפור ל"סרטה של מליפיסנט" במקום ל"סרטה של היפהפיה הנרדמת". מליפיסנט מקבלת תדמית שהופכת אותה לדמות הטובה הישרה וההגונה ביותר בסיפור שכל פעולה שלה נובעת מתום לב, ואיכשהו באופן מוזר היא מתחברת אל הנסיכה הישנונית והשתיים הופכות לצמד מרכזי בסרט. הסרט משנה את פרטי עלילת הסיפור המקורי בשביל להפוך את מליפיסנט לדמות טובה ותמימה והוא בהחלט מצליח, אבל הבעיה היא שהוא סותר באופן בוטה את הסיפור שכולנו מכירים.

הגירל פאוור שמוביל את הסרט מצליח להפוך אותו באמת לערכי ויפה. בסרט משחקות שתי נשים יפות ומרשימות; אל פנינג בתפקיד הנסיכה היפהפיה, שאין ספק שמדובר באחת מהשחקניות היפות והצעירות ביותר שראיתי בשנים האחרונות על המסך, ואנג'לינה ג'ולי שלמרות עומס האיפור והאפקטים שהודבקו על גופה מצליחה להיראות יפה יותר מאי פעם. היא גם משחקת נפלא ומבצעת במקצועיות את דמותה של מליפיסנט, והכימיה בינה לבין אל פנינג הנסיכה ביחסי אהבה-שנאה ללא ספק עובדת נפלא.



עוד נקודה שחשובה לציון היא היופי הויזואלי שבסרט, כן, אני לא מחסידי האפקטים הממוחשבים אבל העולם הפנטסטי שנוצר כאן הוא פשוט מקסים, המון משחקי מחשב מהוקצעים, עולם צבעוני ומקורי שמכיל דמויות קסומות, קטעי קרב אפיים, חיות, פיות, ואפילו סוג של טרולים מהלכים ומהווים מעט ניחוח נוסטלגי לסרטי פנטזיה כמו "שר הטבעות" שבהחלט הסרט הנוכחי לא נופל ממנו מבחינה ויזואלית. בנוסף לשתי השחקניות הנפלאות שמוצגות עליו, מדובר בסרט שהוא פשוט תענוג לעיניים.

לסיכום; לא מדובר כאן בעיבוד אפל ואיכותי לסיפורה של מליפיסנט וגם אין לה כאן שום זכר לתדמית הדמות הרעה שייצגה אותה במקורות הקודמים. מדובר כאן בסרט ילדים לבבי ותמים שאומנם סובל מעודף מתיקות וחסר בו מעט רגעים של אפלות או בגרות, אך אין זה נורא, וגם אין זה מדהים, מדובר בסרט חביב ומקסים שמציג כמה מהתמונות והשחקניות הכי יפות שיש על המסך כיום.