"קשרי דם": האחים שלא נחים

סיפור אחים נוסף בסרט פשע עתיר כוכבים נהדרים אולי לא מחדש שום דבר, אבל מבוצע כהלכה ופשוט סרט טוב ומרתק. קשה לי להצביע על נקודות חולשה מובהקות בסרט מעבר לעובדה שהוא בנאלי ככל שסרט פשע מסוגו יכול להיות, אין בו חדשנות ואין בו רעיון מקורי וכבר ראינו את הסיפור הזה בשלל גרסאות דומות וקצת שונות עם צוותי שחקנים ובמאים אחרים. שוב מגיעים לאח אחד שהוא שוטר בעל יושרה פנימית שלא משתמעת לשני פנים (בגילום של בילי קרודופ הנהדר), אשר מקבל באריזת מתנה את אחיו הפושע, שמשתחרר מהכלא (קלייב אואן, אחד החביבים עליי - באמת שאני לא יודע למה ובעצם...למה לא ?).



האח השוטר לא שמר על קשר כל כך טוב עם אחיו, אליל ילדותו, מאז שהלה נכנס לכלא ונדרש קצת זמן לאחות את הפצעים או אולי לא... השניים מנסים להסתדר, כאשר שני העולמות שלהם הולכים מתקרבים ומתרחקים שוב בחזרה. לשניהם ילדות בעלת שריטות בעקבות היעדר והימצא נוכחות אם בעייתית ואביהם על ערש דווי (ג'יימס קאן הנהדר) משמש כגורם מחבר ומנתק גם יחד. לכל אחד סיפור אהבה מתפתח עם בת המין השני היפיפייה (מצד אחד זואי סלנדה ומהצד השני מילה קוניס) אשר משפיע על הלך רוחו והמשך חייו.



בין היתר, האח הפושע ינסה להשתקם וכמובן שיימשך לעולם המפתה של הפשע בחזרה ושם הוא ימצא את אשתו לשעבר (מריון קוטיארד הנפלאה) ואם ילדיו, שאליהם הוא לא כל כך מתחבר, שותפו הישן לעולם הפשע וחברו הטוב (דומיניק לומבארדוצי - סמל "הרק" מהסמויה) ובעלה של חברתו של אחיו (מתיאס שונטרס הנהדר). בין היתר, אפשר למצוא שמות מוכרים כמו נוח אמריך ולילי טיילור, סיפור נהדר וביצוע מצוין עם מוזיקה פנטסטית שתואמת את רוח התקופה, שחקנים נהדרים והבמאי, גיום קאנט, אשר ביים את "החוף" עם ליאונרדו די קפריו, שנקטל בעבר על ידי כל כך הרבה מבקרים, אבל שמור אצלי עם מקום של כבוד.

המסרים של המדיום הקולנועי, לפחות בסרט הזה, ממשיכים בקו המטיף והמסורתי כנגד חיים בזירת עולם הפשע ושוב מעלים על הפרק את ההתנגשות, שבין חיים לא מוסריים ומשתלמים אל מול חיים מוסריים וכמובן, שבאמצע נדחפים ערכים עליונים לא פחות כמו חיי משפחה וקרבת דם ומשם כמובן השם של הסרט והעלילה המרכזית שלו.



הפשע לא תמיד משתלם, אבל הוא מצטלם... ומצטלם נהדר, בעיקר נוכח התקופה אותה הוא מביא אל המסך, לא הרחק מאחד המועמדים לאוסקר בשנה החולפת, "חלום אמריקאי", שגם הוא הביא איתו לשולחן תצוגת תכלית בסגנון רטרו אל עבר שנות השבעים, על כל המשתמע, בין אם לבוש, מוזיקה ובין אם מתאר מדוייק של חיים בזכות עולם הפשע והתנגשות בין פורעי חוק לבין לובשי מדים.

"קשרי דם" הוא סרט שפשוט תענוג לראות ולהתחבר איתו לתקופת שנות השבעים פעם נוספת (אחרי "חלום אמריקאי") ומזווית שונה לחלוטין, מעניין, משוחק ומבוים היטב ופשוט מעביר את הזמן בתענוג. תקראו לו קיטש, תקראו לו חסר מקוריות, אבל מה שלא יהיה בצד השלילי, הצד החיובי עדיין יצריך בחינת המוצר לעומקו ורוחבו והמוצר שווה בחינה, בסך הכל.