גלדיאטורים לעניים

רצתה המציאות ויצאו בו זמנית (או די קרוב) שני סרטים, שנראים כאחים חורגים ובעלי נושא משותף ומכיוון שאין יותר מלל, שראוי לתאר שני סרטי וואנאבי גלדיאטור, שאחד מהם גם מפליא בניסיונותיו להיות קצת 300, למרות שבבירור התקציב הוא לא אותו תקציב והאפקטים נראים כמו אח קטן ודי מפגר. ישנם קווי דמיון רבים בין השניים ובעיקר הבוז הביקורתי של מבקרי הסרטים ושל הקהל המשותף, די בצדק, לשניים. אך עם זאת ולמרות הכל, לטעמי האישי ישנו סרט אחד שזכאי לכל שריקות הבוז והעגבניות בכיכר העיר ואילו השני יוצא בשן ועין בזכות כמה פרמטרים, כאשר הראשי הוא השחקנים הראשיים.



"הרקולס" ניחן בפוטנציאל עצום למימוש אפוס רחב יריעה וסיפורה של האגדה לקהל צופיה, אבל איפשהו מישהו החליט לזרוק על הצופים את מה שהחליט וסיפק עבודה לחבורת דוגמנים מובטלים עם כישרון משחק מוגבל וכשרון חשיפה יוצא דופן. אין כישרון ? אין בעיות - בואו לשחק ב"הרקולס" החדש, יש מקום לכולם.



לעומתם, אצל היריבים לירכיתי הר הגעש הנוהם, "פומפיי", מסתובבים כישרונות מוכחים ועולים, שגם אם חלקם עדיין מוטל בספק הם נראים טוב יותר ומשחקים, משמעותית, טוב יותר ממקביליהם באסון ההרקלוסי שהולך ומתרסק לו תוך כדי הימשכות העלילה. קיט הרינגטון (הידוע לכולנו כעורב, ג'ון סנואו מ"משחקי הכס") משיל מעליו את מעילי עור החיה השעירים וחושף קוביות משורטטות להפליא וגם אם כשרון משחקו מקביל במעט למבט המזוגג של קיאנו בתוספת למלודרמה סטארקית, הוא עדיין עילוי בתור שחקן אל מול קלן לוץ התקוע כמו רהיט שרירי ומשורטט באמצעו של קאסט השחקנים העלוב של הרקולס.

אמילי בראונינג, שנהניתי מהופעתה ב"סאקר פאנץ'" (שגם ממנו נהניתי עד מאוד, בניגוד לרוב האומה...) בתפקיד בנאלי לחלוטין, אבל איכותית בכמה וכמה רמות ממקבילתה ב"הרקולס", גאיה ווייס היפיפיה, אך חסרת הכישרון והמעוף בתור האישה של... והגיבורה הנשית והמשנית.



ושאר הקאסט בהשוואה ישירה זה מול זה לא משאיר מקום לספקות לגבי איכותו כאשר ב"הרקולס" מוכרים עוד סקוט אדקינס (בתפקיד הרשע התורן) ולישראלים גם מוכרת (אולי) שרי גבעתי, בתפקיד פצפון, שאפילו איני יכול לשים את האצבע על הדקה שבה היא הופיעה מרוב שהיא אלמונית. מעבר להם ישנו קאסט אלמוני, שגם כולל את גיבוריו הראשיים ונטול כישרון.



בקאסט המקביל ישנם שמות עם פז"ם ורקורד מוכח כמו: ג'ראד האריס, קיפר סאת'רלנד, שהולך ומתאהב בתפקידי הנבלים המנוולים ועושה זאת נהדר ואדוואלה אקינויה-אגבג'ה (עינוי לכתוב את השם שלו בכל פעם מחדש), הלא הוא אדביזי האגדי מ"אוז" האלמותית, שרק בשביל לצפות בו שוב שווה לראות את הסרט הבינוני הזה, ג'סיקה לוקאס הפחות מוכרת והיותר שופעת, לטעמי גנבה את ההצגה בתור היפיפייה של הסרט והשלימה קאסט חביב ביותר לסרט וכמובן קארי אן-מוס, הלא היא "טריניטי" הנצחית וההולכת ומתדרדרת בבחירת תפקידיה. מבחינת הבימוי אין ספק ששני הבמאים לא מפליאים בעבודת בימוי משובחת, אך בעוד רני הארלין של "הרקולס" לא מפסיק לשלב הילוכים איטיים בלתי פוסקים ועובר כבר אחרי חצי סרט את גבול הטעם הטוב פול וו. אנדרסון משקיע קצת יותר באפקטי הר הגעש, הסביבה וקרבות הגלדיאטורים, שאינם, אולי, עוצרי נשימה, אך עם זאת הם ראויים הרבה יותר מאפקטיו המגוחכים של "הרקולס".



בתחילת הסרט "הרקולס" נלחם באריה, שנראה שחסכו עליו וזימנו את רה-רי האריה מהסדרות הפלסטלינה הילדותיות של "לולי" (מה אני אעשה ? אני מכיר בגלל הילד) להשלים דמות עלובה במיוחד שלא נראית מאיימת ואף נראית מצחיקה הרבה יותר. בהמשך האפקטים משתפרים ונכנסים להילוך גבוה יותר עם סלואו מושנים שמנסים להרשים, אבל גם עוברים גבולות טעם טוב ומשתוללים על המסך ללא הרף וללא הפוגה.



"פומפיי" חסר ההיגיון זורק ממיטב הלבות וכדורי האש שלו אל התושבים, שלא נראים מתרשמים ועוצרים רגע לנשום את האוויר המזוהם ולייצר משפטים שייזכרו לדיראון עולם (לא !). האחד מניף גלדיאטור מגורש, שחוזר עם צבא לכבוש את עיר הולדתו ועושה זאת בצורה חלושה ועלובה יחסית למקור ואילו השני, ילד קטן שרוצה לנקום ונתון, מעבר לחסדי הר הגעש, לחסדיהם של רשעים מקומיים ורשעי חוץ מהכרך.

בעיניי "פומפיי" עשה את העבודה ובידר אותי כמו שביקשתי ובעיקר עשה תיקון קל ל"הרקולס" שנתן לי הרגשה שאני נבגד ומזלזלים בי עם B Movie ו-Z Actors, אז השיפוט שלי כלפי "פומפיי" כבר היה סלחני יותר, מכיוון שיחסית ל"הרקולס - האגדה מתחילה" (ולא כדאי שתימשך) הוא שיפור בלא מעט פרמטרים, שנבלו תוך כדי שעה וחצי של סרט אודות גלדיאטור שרירן ונודד.



וכך שני סרטים שבאמת חושבים שהם יכולים להיות טובים בתור סוג של חיקוי ל"גלדיאטור" מתרסקים ביחד עם ציון ממוצע, שיכול אולי רק להתחבר ביחד להיות ציון ראוי לסרט דוגמת מה שהם שאפו אליו. ככה וכמו ששניהם יצאו, אפשר לוותר על חוויות הצפייה בוודאות אצל אחד מהם ואצל השני אפשר לבקר, כאשר לוקחים בחשבון, שיצירה ברמה שהיא מעל לבינונית לא תתקבל פה.