"איש המסילה": פסים, פסים שלי...

קולין פירת' נכנס לנעליים גדולות מידה על מנת לגלם את בן דמותו של אחד משרידי ושבויי הצבא הבריטי תחת כוחות הכיבוש היפניים האכזריים. פירת' עושה עבודת קודש בהעברת תחושותיו והלכי רוחו של אדם הסובל מפוסט טראומה מלחמתית לאחר שסיפור עינויו מועבר דרך גרסא צעירה ופלאש בקים בכיכובו של ג'רמי אירווין הצעיר ("סוס מלחמה") והנהדר. חייו של אריק (פירת') נכנסים לסחרור חיובי לאחר שנים רבות של סבל (שטרם מוצגות בסרט) והוא מוצא אישה יפיפייה (ניקול קידמן בתפקיד פרווה לחלוטין) באחד מטיולי הרכבת אותה הוא כה מעריץ. השניים נכנסים למסע משותף ורק לאחר שהם ממסדים את יחסיהם בדרך המסורתית והמקובלת מגלה פאטי צדדים שלא הכירה בבעלה הטרי ומנסה לגלות דרך אחד מחבריו מתקופת השרות (סטלן סקרסגרד הפנטסטי) את הסיבות להתנהגות בעלה.



הקליפות מתחילות להתקלף והסיפור הולך ומתבהר עד לתגלית מפתיעה כי האחראי לעינויי בעלה עדיין בחיים וישנה אופציה ליצור עימות בין השניים על נפתולי העבר המשותף והבעייתי שהם חולקים. הסיפור, גם אם מוצג באופן יחסית פשטני, שואב לתוכו בזריזות את הצופה דרך בימוי מלנכולי ומהורהר שמקבל זינוקים דרמטיים ועוצמתיים באמצעות פלאשבקים ארוכים שמהווים את שיאי הסרט הנהדר הזה ומעבירים את סיפור השבי והעינויים בצורה גראפית וערוכה היטב מכל זווית קולנועית אפשרית. הסיפור מדבר על הרצון לנקמה, גם לאחר אי אלו שנים והרצון להתרה וסגירת מעגל שהולכים ורוקמים עור וגידים בעזרתה האדיבה של המציאות והכל, כמובן, מבוסס סיפור אמיתי ומדהים שהתרחש על פני כדור הארץ בו אנו חיים.



הרצונות לנקמה והיבריס משתלבים ביחד עם חמלה אנושית וסבל משותף וארוך שנים שעוברות שתי הדמויות שמתעמתות בחלקו השני של הסרט והמפגש בין השניים מוציא את המיטב המלודרמטי שיש לסרט הנהדר הזה להציע. פירת' בתפקיד מלא רגש ועוצמה, מגלם בצורה מכובדת את אריק לומקס, החייל האינטלגנטי שניסה למצוא נחמה ותקווה תוך כדי זמנו תחת השבי האכזרי. האישה שלצידו היא סטריאוטיפ האישה הכמעט שותקת והתומכת ואין בתפקידה אתגר מיוחד לניקול קידמן שלא מתאמצת להוכיח את יכולות המשחק המשובחות שלה מעבר לבנאליות יבשושית.



סטלן סקארסגאד בתפקיד מהורהר, על גבול הדכאוני עושה עבודה נאמנה ומכניס עומק, שכמעט ולא נדרש ממנו לתפקיד אותו הוא מבצע, הירוקי סנאדה המצוין הוא הקצין היפני הבוגר, נגאסה בתפקיד לא רע בכלל ולבסוף ג'רמי אירווין הצעיר מגלם בצורה פנטסטית את אריק לומקס הצעיר והסובל, פיזית, במהלך השבי הלא פשוט אותו עבר החייל. סרט נהדר, שפשוט כיף לצפות בו ולהתחבר לתכניו העמוקים, דמויות שטוחות יחסית שרק השתיים המרכזיות מקבלות עומקים יחסיים על מנת לספר את עקרונות הסרט ומוסיפות המון לדרמה הגדולה שמתרחשת במהלך סך חלקיו.
גם אם הסרט והביצוע שלו אינם נראים סבוכים לבימוי ועמוקים מעבר לרעיונות הכלליים שאותם הוא מנסה לתאר, מבוצעים בצורה מרגשת מעוררת התפעלות מכיוון שאת המתכון הריאליסטי הזה ואת הדרך להצליח איתו בתור גרסה קולנועית קשה מאוד לשבור והוא פשוט טוב, מרגש ומעורר מחשבה.