"ג'קאס מציגים: חרא סבא": מותק, סבא השתגע

כבר מזמן שלא קיבלנו תוכן חדש מבית היוצר של ג'קאס והנה הוא מגיע, ג'וני נוקסוויל בכל הדרו, או יותר נכון ברוב רקבונו ונכנס לדמות הכול כך מוכרת, אהובה ושנויה במחלוקת של הסבא עם האשכים המתנפנפים וחסר כל התרבות, הנימוס והפוליטיקלי קורקט. סבא, חביב למראה, היוצא למסע עם נכדו האהוב ובמסע הם פוגשים כל מיני טיפוסים מזדמנים מאמריקה (הדרומית, בעיקר), אשר ברוב נימוסם או חוסר ידיעתם נכנסים לסרט המתיחות הזה, שערוך בצורה די דומה לעריכה של בוראט, בסגנון "רוד טריפ" (Road Trip) ברחבי ארצות הברית של אמריקה, במסווה של בני אדם אמיתיים, אבל עם כוונות זדוניות להפיל בפח סטריאוטיפים אמריקאיים וטיפוסים חיובים ושליליים. הכול במסווה המצלמה המשוטטת שאת כולם קולטת.



נוקסוויל, בתפקיד הסבא כאמור, יוצא למסע "רוחני" לאחר פטירת אשתו, אשר לשמחתו מותירה אותו עם הכלי הגברי שכמעט מתפקד ומחפש חברה. יחד עם נכד, שאמו שבה לכלא ואילו הוא זקוק להסעה לאב הסורר בקצה השני של המדינה. המסע המטורף כולל אריזתה של הסבתא (רעיית הסבא) בתכריכים מזדמנים, לאחר הילולת הלוויה שלא צלחה, אל תוך תא המטען של הרכב ונסיעה איתה ברחבי אמריקה והיקלעות למצבים וסיטואציות שונות ומשונות אשר מצריכות כושר אלתור וחוסר בושה מופגן, שמובילים כל סצנה מביכה ואת זאת שאחריה.



בין היתר הם מוצאים את עצמם נופחים בדיינר מקומי, הסבא מתפשט במועדון חשפנות שמכיל נשים אפרו-אמריקאיות והלעג והקלס, שמופנים לתתי התרבויות באמריקה, מונצחים על ידי הרשמתו של הילד לטקס יופי של ילדות צעירות ושם מגיעה הסאטירה לשיאה ולמיטבה, כאשר, בדומה לבוראט והמפגש שלו עם הנוצרים האדוקים בכנסייה, נוקסוויל שם את האצבע המאשימה על ההורים שרושמים את ילדותיהם לאותם תחרויות מזעזעות שבמסגרתן הילדות לובשות בגדי מבוגרות (זנותיות, בין היתר) ומתאפרות והכול תחת גיל עשר ובחוסר מודעות עצמית של הילדות (לא באשמתן) ובעיקר של ההורים.



מעבר לזה שהסרט הוא קומדיה מופרעת המתאפיינת לפרקים רחבים בהומור אסלות ירוד, שעושה את העבודה במתן פרצי צחוק לא הגיוניים, הוא מביא סאטירה נוקבת לפרקים לא מועטים ושוחט מאפיינים תרבותיים של רבים מקהל הצופים הפוטנציאליים של הסרט עצמו. נוקסוויל בעבודה נהדרת, כהרגלו, עומד איתן ונאמן לתכני הג'קאס שהביאו אותו עד הלום וההפתעה הנהדרת היא הילד המתוק, שלא בוחל בשימוש בפרצופו הצביט והחמוד, לא פעם ולא פעמיים על מנת לשגע את העוברים והשבים ולסחוט תגובות מצחיקות מהקהל במהלך הסרט. ההומור מיועד לקהל יעד רחב יותר, במעט, מקהל היעד הג'קאסי הרגיל וגרר, לפחות בבית שלי, תגובות שעברו את סף הבכי והמחנק.



שירותים או לא שירותים, הסרט הזה, בכל מקום, מעורר הדים ובאז חיובי מבחינת הומור, מה זה אומר עליי או מה זה אומר על החברה, אני מעדיף שלא לחשוב והפעם משתדל לעבוד על הניתוק המוחלט מכל הגיון ומכל רציונאל ופשוט מתמסר בהנאה מרובה אל תוך הדביליות והאינפנטיליות המושלמת הזאת והאמת, שווה כל רגע.

חשוב לציין גם את העובדה כי הסרט מועמד לאוסקר בקטגוריית האיפור, שבהחלט ראוי בעיניי ולו משום העובדה שהוא מכפיל את גילו של נוקסוויל והופך אותו מצעיר נאה, בסביבות גיל הארבעים לזקן רופס ורפוי בגיל השמונים ומעלה.