"נאהבים מחוץ לחוק": על אהבה ודיכאון

כמעט שהסרט הזה בכלל ירד מתחת לרדארים שלי ואז הפציע הפוסטר והשמות הנהדרים שמככבים בו ולא יכולתי להרשות לעצמי לחשוב על וויתור, אבל יכול להיות שהייתי עושה כן, אם הייתי משכיל לקרוא ביקורות מקדימות לפני כן. אני רוצה לחשוב על עצמי כאדם שמסוגל לספוג ולאמץ עלילות מהורהרות ובעלות צילומים יפיפיים של נוף, טבע והתעכבות על פרטים קטנים ואכן מצאתי את עצמי, בשנים האחרונות, יותר פתוח לסרטים מהסוג הזה.

כאשר יותר ממבקר קולנוע אחד מדגים מגוון השוואות לסרטי עבר של טרנס מאליק בסרט הנוכחי, אני מבין שהייתי צריך להתכונן בצורה טובה יותר לעבר החוויה שהתבקשתי לעבור. עצם העובדה שמדובר במן סיפור אהבה בהשהיה ובסיפור אהבה בכלל נתן לי את האות והאישור לצפייה עם אשתי, חובבת סרטי הרומנטיקה, והכול היה ערוך ומוכן לתחילתו של הסרט. העלילה החלה במן הבזק זריז של הזוג המדובר וזרקה את הצופים היישר אל תוך אקספוזיציה מעורבלת אירועים שרוקחים את מה שעומד לבוא בהמשך.



הפריצה המהירה של הסרט אל תוך מוחות הצופים הציתה את הדמיון ונתנה את האשליה שמדובר במן סרטי מרדפים מחודשים ליצירות העבר ואז הכול עבר להילוך איטי, עד איטי מאוד ועיניי כבדו עליי למשך רבע שעה שיכולה הייתה להיות מתומצת בקלות בחמש דקות. עלילת הסרט מובנת ונהירה למדי והדיכאון שמשרה הסרט משרת מטרות ברורות של שני הצדדים והוא מתחיל להסתמן כטרגדיה יוונית ההולכת ונרקמת בתקופה לא ידועה, שמה שידוע עליה שהיא פלאפונלס.

הסרט מציג אהבה טהורה של שני פושעים קטנים שצד אחד מקריב כל כך הרבה, רק על מנת לגלות שהצד השני מצליח לפתח משהו אחר על רקע אותה ההקרבה. הסיפור מלא בלבטים ושאלות שמופנים כלפי הצופה, כיצד היה נוהג במצב כזה או אחר ומנסה לעמוד על טיבה של אהבה שהתקיימה בעבר וכיצד התקופה, הזמן והסיטואציה עשויים לשנות אותה.



שאלות רבות ומעניינות עולות במהלך הצפייה, אבל האיטיות ופריסתה של העלילה על פני, כמעט, כפליים מהזמן שהיא יכלה להתקיים מונעים מהסרט להיות במידה קצת יותר גדולה ממה שהוא התכווץ אליו בסופו של דבר. יש לסרט את כל הכלים להצלחה והוא אכן מצליח, אבל בדיוק כמו כוכביו; על סף פריצה אגדית ועדיין לא שם בדיוק, מן בוסר שטרם השלים את פריחתו. יש לו את התנאים, מבחינת בימוי, צילום ומוזיקה וכמובן השחקנים הנהדרים והמצוינים שעושים אותו מה שהוא ויוצקים לתוכו מכישרונם הנהדר.



רוני מארה הרזונת והיפיפייה בתפקיד מוצלח וקצת שונה ממה שהיא גילמה עד עכשיו, נהדרת ומחזיקה תפקיד לא פשוט. מולה שני כשרונות שעדין לא זוכים לכבוד שהוא ראויים לו; קייסי אפלק, האח היותר מוכשר במשחק במשפחת אפלק, בתפקיד נהדר ואמין משלב א' עד סופו.



לבסוף מצטרפים גם בן פוסטר הנהדר שהוא באמת אחד האנדרייטדים ההוליוודיים עם שפם שכמעט ולא מותיר מקום לזיהוי וקית' קאראדין הוותיק בתפקיד טוב וקשוח. חוט השני שעובר בין כל השחקנים הוא המשחק הדרמטי הנהדר והאווירה המהורהרת, המלנכולית שהם מעניקים בכל שלב לסרט. הסרט איננו מיועד לקהל צופים רחב, הוא בהחלט ראוי ומוצלח מבחינת הרעיון והביצוע ובהחלט יכול היה להיות הרבה יותר קרוב לשלמות עם השמטת אובר המלנכוליה והדיכאון שאופפים את הסרט, אבל מאידך גיסא, הם הסיבה להיותו בעל זהות ואישיות מיוחדת שמולבשת עליו בצורה מושלמת למדי.