"העולם על-פי דנקן": עולם לא מושלם

עולמו של דאנקן מתחילת בסצנת פתיחה שלוכדת בזעיר אנפין את עלילתו ואת סיפורו של הסרט המצוין הזה. לא נראה כמו משהו שלא ציפינו לו, לא נראה כמו משהו ייחודי, אבל אי אפשר להסביר במאה אחוז את היותו פשוט סרט מקסים, אנושי וכזה שלא מרפה במשך שעה וחצי (מינון מצוין) של איכות נהדרת.

המאפיין והמוטיב המרכזי של הסרט בכלל שאול מסרטי פנטזיה ומתח, המוטיב של מעבר למה שנקרא, עולם מופלא. מעבר מהעולם הרגיל לעולם אחר ושונה שמתקיים במקביל לעולם ולמציאות הרגילה אותה חי הגיבור הראשי. המעבר לעולם מופלא יכול להתאפיין בתוספת יצורים מהאגדות, מיתיים וכאלו שלא נראה ביום יום או באייקונים מאיימים, מפחידים וכאלה שמוציאים אותנו מאיפוס בחיי היום יום.



במקום להעיף את עלילת הסרט למחוזות מאיימים, מותחים או מיתולוגיים / אגדתיים, הסרט בוחר לרתום את אותו המעבר לעולם מופלא ולזרוק את גיבור הסרט לפארק מים ששקוע עמוק בשנות השמונים ומתפקד היטב גם תחת הקדמה ובתוכו מצויים כל אותם היצורים המופלאים, רק שהם אנשים פשוטים עם שמחת חיים ושטיקים נהדרים להעברת היום והחיים ובראשם עומד האחד והיחיד ששולף משפטים מהשרוול בקצב אש שלא מבייש מכונת ירייה משומנת להפליא.

חזרה לעלילת הסרט; דאנקן הוא בן לאימא גרושה שלא כל כך שמה עליו קצוץ או על רצונותיו, היא מוקסמת מהחבר החדש שלה שלא כל כך אוהב את הלוזר שנפל בין ידיו ומנסה לשנות אותו במסכת השפלות והתנהגות נבזית ומחליאה. לדושבאג הזה יש ילדה מתוסכלת לא פחות, יפה ודפוקה, כמו שכתוב בספר.



כל העלילה מתרחשת בעיירת קיט ונופש, כאשר המשפחה המוזרה והמשולבת הזו מגיעה לבית הנופש של הגבר ושם הם נתקלים בשלל דמויות, בינם חבריו של הגבר שגם הם לא קוטלי קנים. הורים למופת לא נמצאים בסרט והמון דמויות פגומות מרחפות במרחב האווירי של העלילה ורק אחד זקוק לתיקון רציני על הרקע של כולם, דאנקן הצעיר שמוצא את מזורו באותו עולם מופלא, אשר בראשו אינפנטיל מרכזי ומגוון סגנים שמרכז פועלם הוא בפארק המים המדובר, שם הרוח הצעירה שורה ושולטת.

הדמויות המרכזיות הן: פאם,אימו של דאנקן, בגילומה של טוני קולט, שנראית כאילו התבגרה בשניים שלושה עשורים מאז התפקיד האחרון שלה, גרושה חסרת ביטחון ועמוד שדרה שתולה את תקוותיה בגבר חזק שהיא רק רוצה להיתלות על כתפו ולהוות קישוט במערכת היחסים הלא בריאה הזו. טרנט, החבר של פאם, בכיכובו של סטיב קארל. פה אני חייב לעצור ולומר שתצוגת המשחק שלו היא השנייה בטיבה בסרט, הוא מטאטא החוצה את כל הדמויות הקומיות ונכנס לתפקיד הנבלה המרכזי של הסרט. מי ידע והיה מאמין שהוא מסוגל לשחק תפקיד שכזה בהצלחה מרובה ? ליצן החצר והקומיקאי המוכשר גורם לי לשנוא כל מיליגרם שלו וכל שבריר משפט שלו מהדק את חיבוק הדוב על צווארו בניסיון נואש לגרום לו להתפצפץ. נהדר!



אותו טרנט מענה נפשית את דאנקן המסכן ורומס את בטחונו לאורך כל צעד ושעל בסרט, דאנקן חייב לרומם את רוחו מעל שתי דמויות הוריות חלשות שמוקפות בעוד דוגמאות רצוצות להורות גרועה. בטי (אליסון ג'ני המוגזמת והאבסורדית לחלוטין), חברה של טרנט היא אימא מזעזעת לשני ילדים שהקטן סובל ואוכל כל פיסת חרא שלה ומפתח עור פיל על מנת לגונן מהאמא השתיינית המוגזמת שמעירה לו על כל פגם במראהו ובאישיותו.

ביתה, סוזנה, בגילומה של אנה-סופיה רוב, היפיפייה, היא מושא הערצתו של דאנקן הצעיר והיא גם תוצר ילדות פגום שמתקרבת לדאנקן על בסיס הוריהם הגרועים והדבר מהווה עבורם נושא שיחה. בין היתר מפציעים אמנדה פיט, שימיה הדגולים כבר מזמן מאחוריה ורוב קורדרי בתור זוג חברים של טרנט, מטופשים ומעוררי רחמים עם זוגיות שנראית כבויה ואף מתבררת ככזאת בהמשך.



הצד השני של המתרס מציג את הכוכב הסוחף של הסרט, הלא הוא סאם רוקוול , בתור אואן, מנהל פארק המים בעל ההומור העצמי והכללי, אשר מציג לדאנקן הצעיר עולם שונה ואופטימי יותר ועושה זאת בעזרת רתימת האינפנטיליות האינסופית שלו, המהולה בבדיחות לאורך כל הדרך. רוקוול גונב את ההצגה ופשוט קורע מצחוק בכל חלק וחלק שבו הוא מופיע בסרט, הוא עושה זאת בלי בדיחות גסות, עם המון רוח חיובית וטוב טעם, סרקזם משובח ובידור עוקצני וטהור. לצידו, עוזרתו הנאמנה, קיטלין (בגילומה של מאיה רודולף המצוינת), שמנסה לאזן כל סנטימטר של אינפנטיליות של אואן בניהול הפארק ובחיים בכלל.



לבסוף נכנסות עוד שתי דמויות לאנסמבל השחקנים הנהדר הזה ואלו הם נאט פאקסון וג'ים ראש, במאי הסרט, במשותף. דמויות צבעוניות בעלות ייחודיות משלהם והומור פנימי וחיצוני לכל אחד. הסיפור מתנהל לפי תכתיבי הז'אנר בתור סרט נעורים עם כמה צדדים למטבע חייו של הגיבור הראשי, דאנקן (ליאם ג'יימס הנהדר), אשר מצליח למצוא איזון בין אותם הצדדים ומגלה חלקים שלא הכיר באישיותו.

אין בשורה מיוחדת בקטע העלילתי ומבחינת קו העלילה הרציף, לא אגיד שהופתעתי בשום שלב, אבל הקסם המיוחד שמלווה את הסרט בבחינת הקאסט, בבחינת ההנגדה בין שני העולמות בהם מעורב דאנקן הן מבחינת דמויות, נפתולי עלילה וכמובן דרמה מול הומור עוזרים למצב את הסרט הזה בתור משהו קצת יותר טוב מכל סרט התבגרות ונעורים בעייתיים.