"ההצעה הטובה ביותר": הצעה מפתה

הסרט הזה כמעט חמק מבין אצבעותיי ואז הבחנתי בכוכבים הראשיים שלו והוצג בפניי מגוון בין דורי; כאשר לצד דונאלד סאת'רלנד הקשיש וג'פרי ראש המבוגר נמצא גם נציג הדור החדש, ג'ים סטרוג'ס. העלילה שוטחת בפנינו מפגש נפיץ ובלתי אפשרי למניעה בין שני טיפוסים אקסצנטרים, כאשר הראשון בינם הוא וירג'יל אולדמן (שימו לב לייצוג השם) מנהל מכירות פומביות ומומחה עצום לאומנות, אשר סולד מבני אדם וממגע עימם ועם דברים שבהם נגעו ובעל כישרון עצום לאומנות עתיקה והבדלים בין זיופים לבין מקור.

באחת מעבודותיו הוא נתקל בקולה של קלייר, אישה שהוריה נפטרו לא מכבר והורישו לה בית עמוס לעייפה בפריטים עתיקים שניתן למוכרם במכירות הפומביות אותן מנחה וירג'יל. ההיתקלות של וירג'יל בקולה של קלייר איננה מקרית מכיוון שיא סובלת מאגורופוביה (פחד ממקומות פתוחים), ואיננה מוכנה לחשוף את עצמה כלפי חוץ.



החיבור בין שני היצורים האנטי חברתיים הללו מפיק ניצוצות ורוקם עלילה מרתקת וסוחפת במה שלכאורה נשמע בנאלי ודי משעמם. מצאתי את עצמי נסחף אחרי בימוי מהוקצע ואומנותי של טורנטורה ("סינמה פארדיסו") ואחרי עלילה שמצליחה במרבית הסרט להחזיק בצורה חזקה ואינטנסיבית.

כמו כן, ג'פרי ראש פשוט מצליח באופן נפלא להחזיק סרט שלם בתור דמות שאי אפשר שלא לרחם עליה, על גבול לבוז לה, כאשר הוא מגלם את אותו הטיפוס הסנוב, מתנשא שמרחיק את עצמו מבני אדם בכלל ומנשים בפרט ואפילו שמו של בן דמותו, אותו הוא מגלם מעיד על מצבו בחיים (נשמע כמו בתול זקן). בשלב מסוים העלילה שהייתה די מסתורית בחצי הראשון הפכה לכיוון המלודרמטי על גבול הרומנטי קיטשי והעלילה קצת מאבדת את עצמה ומובילה את עצמה לכיוון שהוא די ידוע מראש ועם זאת עושה זאת בהצלחה. הזמן ההולך ומתמשך חוטא ומחטיא את המטרה שלשמה התקבצו אנשי הצוות, אבל מלאי המטאפורות והעיסוק בנפש אדם אבודה שעוברת תהליכי שיקום מחפה על עודף הזמן.



אין בן אנוש שיצפה בסרט ולא יבין בשלב מסוים שהוא זקוק נואשות למגע שהוא מעבר לאומנות גרידא ועל כן הסרט חוטא בהיותו מעט צפוי בסיום.
מעבר לכך הסרט מדבר על אמנות ואהבה ועל הטיפוסים שמצליחים לחבר בין שניהם, על מנת ליצור קשר. הסרט מדבר על אמיתות וזיופים ושוב, על אותם הטיפוסים שניתן להגדירם בתור אלו שנופלים בין שני סוגי ההגדרות מעבר להיותן הגדרות אומנותיות. ג'פרי ראש מעל כולם, בולע את המסך במראות שונים ובתצוגת משחק עילאית ואליו חוברים סאת'רלנד הוותיק והטוב וסטורג'ס המצוין והצעיר, כאשר לשלושה מצטרפת צלע רביעית והיא ההולנדית הצעירה והמוכשרת סילביה הוקס.



מעל כולם מנצח טורנטורה המוכשר שמביים באומנות את האומנות ומה שסביבה וכמובן שאי אפשר לשכוח את הרב אמן המוזיקלי שהקלאסיקות של הקלאסיקות לא היו אותו דבר בלעדיו, אניו מוריקונה הפנטסטי. סרט נהדר שפשוט תענוג צרוף לראותו, הוא אומנם סובל ממספר פגמים וחוטא גם באריכות לא מוסברת של הזמן על מנת להציג את הרעיון אותו הוא מנסה לשטוח בפני הצופים, אך למרות כל זאת הוא סרט שתופס את הצופה מהשלב הראשוני ביותר ועד סופו ולא מרפה בעלילה מהפנטת, בבימוי מושחז ובתצוגת משחק נהדרת.