"בלינג רינג": סוף גנב לתלייה

נו, אני שואל מה עוד חדש? אם סיפרו לכם שהנוער של היום מחורבן יותר מהנוער של אתמול, אז אתם לא צריכים סרט של תשעים דקות על מנת להפנים את המסרים הללו? אם אמרו לכם שהם מכורים לפייסבוק ולמותגי לבוש, הנעלה וכדומה, אתם בטח לא צריכים להשקיע תשעים דקות מזמנכם היקר עבור אותו הרעיון ואם הבטיחו לכם שעושים על זה סרט של תשעים דקות של הרהור ומתיחת ביקורת נוקבת על אותה התרבות, אז בטח שציפיתם למשהו אחר באותו הלך רוח של אותה הבטחה. אמה ווטסון, סופיה קופולה, צילומים בבית של פאריס הילטון וכאלה לא הצליחו להרים סרט בינוני עם רעיון בינוני וביצוע בינוני לכדי משהו מעבר לבינוני.



מה שהוקרן בסרט "בלינג רינג" הוא מה עושים בני נוער עשירים בשעות השעמום שלהם וגרם לתוצאה הישירה של השעמום שהוקרן חזרה אל הצופים. אנחנו יודעים שהנוער הוא מרדן ושיותר חשוב לו שכולם יראו מה הם עושים מאשר תהיה עשייה אמיתית, כל דבר מצולם וכל דבר מתועד וככה גם תופסים, דרך אגב פושעים טיפשים במיוחד בשנות האלפיים פלוס, פייסבוק ושכל רפה הם חיבור טוב למעצר בכלא.

סופיה קופולה הבטיחה משהו ייחודי שיציג את כל החוליים של תרבות הפייסבוק והמיתוג והעבירה לצופיה מוצר דלוח, חסר כריזמה ונעדר עניין. יופי, רואים ילדי עשירים מטופשים עם אוצר מילים מוגבל שמועשר רק בשמות המותגים האחרונים ושמות הטראש סלבס העכשוויים ומה למדנו מזה? שפאריס הילטון כ"כ טיפשה שהיא משאירה את המפתח מתחת למפתן הדלת ויש לה מחזיק מפתחות של מגדל אייפל שממוקם ב...פאריז?



שהילטון כל כך עשירה שהיא לא שמה לב שגנבו לה בגדים ונעליים בשווי מאות אלפי דולרים? שהיא מעריצה את עצמה בצורה חולנית ופיזרה כריות ותמונות ענק שלה בכל פינה בבית? את זה אפשר לראות בכל תוכניות הרכילות האפשריות בארצות הברית... לא צריך לעשות סרט על הטמטום בצורה מטומטמת. אמה ווטסון במשחק לא רע שוברת את דמות הרמיוני בניפוץ לאלפי רסיסים, מה שלא מזכה אותה בתפקיד יוצא דופן או חדשני, פשוט שונה ממה שהכרנו אותה.



אין מוסר השכל חדש, אין ביקורת נוקבת ומעניינת, מה שיש הוא סרט שלם באורך מלא על עיסוק בני נוער עשירים בגניבה מעשירים, זה אפילו לא מייצג פלח אוכלוסייה מאסיבי שיש להרהר בו, אין תנועה מרכזית של נוער מיינסטרים, יש הכול בהגזמה והצגה של כאלו שיש להם הכול ורוצים עוד. איך נאמר פעם? "בני טובים" שירדו לרעה... עשו לנו טובה, זה כבר כל כך ניינטיז, בני הטובים מסניפים, גונבים ורוצחים עוד מימי דרק רוט והמונית, אין חדש תחת השמש, אבל אפשר לבקש קצת יותר כאשר מדובר בסרט קולנוע, אולי להתמקד בדמויות מסוימות, במצוקותיהן כלום, נאדה!



אפשר לארוז ולשלוח בחזרה לשולח ולתת למעטפת הרועשת של מוזיקת ראפ (כבר לא) עכשווית ומלאי מותגים שמספיק לכל סומליה ליפול בין חריצי הוליווד ולהתעלם מהתופעה שניסתה קופולה להציג ואולי לנסות להתרכז בסרטים שכן מנסים לשנות וכן מנסים ללמד לקחים (כמו "מנותקים" למשל, רלוונטי מתמיד בתור נקודת השוואה). "בלינג רינג" הוא כשמו, נוצץ כלפי חוץ עם מלא בחורות מדהימות ביופיין ושמות מותגים עמוסים לעייפה, אך מלבד היקף הטבעת המרשימה התוכן הוא ריק, חלול ומשמים עד מאוד.