משפחת קדמוני

לא תמיד זה הולך וגם אם מכוונים גבוה, הנפילה יכולה להיות איטית וכואבת או מהירה עם קפיצה זריזה על הרגליים, כמו בחלקים רבים בסרט הקרודים. הסרט שוטח את עלילותיהם המופלאות של משפחה מורחבת קדמונית של אנשי מערות לא מפותחים במיוחד שמונהגים על ידי האבא אל עבר התגלגלות מיום ליום על מנת לשרוד. האבא מוצג כאריה השואג של הפמייליה, המגן העשוי ללא חת ובו זמנית פחדן בלתי נלאה וחרדתי שזקוק לטיפול בשוק על מנת לעבור את היום, טיפול יומיומי שהוא אכן מקבל מכל ההפתעות שהטבע מספק עבורו. את האבא מגלם ותורם את קולו, ניקולס קייג' שאחרי שנים של ייצור זבל מאסיבי ובלתי פוסק סוף סוף חוזר לקולנוע לעשות את זה בגדול ומשיב טיפה את הכבוד המת שלו.

אבא בא לגן, אבא דאגן



האימא (קת'רין קינר הנהדרת) היא אימא כבכל סרט מצויר ו/או סרט משפחה ומתפקדת בתור המפייס הלאומי, הדבק של המשפחה והשקולה כנגד השיגעונות של האבא. האח האמצעי הוא הדביל והלא יוצלח שמעריץ את האבא ומתפקד כמו מן כריס מ"איש משפחה" ומהווה אתנחתא קומית ואליו מצטרפת הסבתא, החמות (האימא של האימא והניג'וס הקבוע של האבא) בתור אתנחתא קומית נוספת בסרט שממילא מלא באתנחתאות שכאלו. ואז מגיעים לגיבורה השנייה (מלבד האב) שאותה מגלמת אמה סטון, שאי אפשר כבר לדלג בין תחנות מבלי ליפול על שלושה סרטים שלה ואי אפשר לברוח מתמונות שלה בפוסטרים בבתי הקולנוע, אשר מגלמת את הטינאייג'רית של משפחת אנשי המערות הללו ומציגה פיגורה שסטון מעולם לא יכלה לספק וכנראה גם שלא תרצה לספק לעולם.

הדבר היחיד המשותף בין איפ לאמה סטון היא האבן



חיה רעה וחתולית הכלואה בגוף של מתאגרפת ממיטב זירות ה-MMA, עם לב ונשמה סקרנים של ילדת טבע שלא יודעת שובע. הבת והאב, הקשורים זה לזו, כמיטב המסורת, נכנסים זה למרחבו של זה ומתנצחים לא פעם על רקע הדאגה הבלתי פוסקת של האב מול הצמא הבלתי נשלט של הבת לצאת ולחקור. האב מציג עמדה מגוננת ומבקש מכל המשפחה להיות זהירים ולפחד בכל רגע נתון, להימנע מתגליות חדשות ואם אפשר, להעביר את חייהם בציפייה להישרדות של מחר. הבת, מאידך רוצה לצאת ולשבור את כל הכללים הנוקשים שאביה מציב לה וכמובן שלבסוף מגיע בן זכר (ריאן ריינולדס, הגיבור שלי) שמפתה אותה לעשות זאת ועל הדרך גם מוציא את האב מהכלים ושובה את שאר המשפחה בקסמיו ותחכומו, הכול בסגנון אנשי המערות.

העולם שמתגלה בסרט הוא פרימיטיבי ואפרורי בתחילתו וקסום ומופלא בחלקו השני וכולל חיות מוזרות ומרהיבות שנראות כאילו נוצרו על ידי אומן רחוב על אקסטזי, הצבעים החדים שבמעברים בין העולמות מדגישים את ההבדל בשינוי אורך חיי המשפחה. המסר המרכזי אינו שונה מסרטים אחרים שכבר ראינו ועוד יווצרו בעתיד; ערכי המשפחה לעולם לא מתים, חשוב להישמר, אבל חשוב גם לשמור על ראש פתוח ועל יצירתיות.

עולם נפלא נגלה



בסך הכול סרט נהדר להעביר שעה וחצי להורים וילדים, או אפילו להורים שהילדים עדיין לא יכולים לעכל את מסרי הסרט. הסרט בעיקר נתן לי תזכורת רצינית לגבי העתיד, החיים בתוך מערת הבית הפרטית שלנו יכולים להיות בטוחים ומשעממים, אבל תמיד חשוב לזכור שאת כל נפלאות הטכנולוגיה והפיתויים שעשויים להשאיר ילדים בבית, לא יכולים להחליף ביציאה לאוויר הפתוח ולחוויות שנמצאות איתו. סרט נפלא, מקסים שמכיל בתוכו המון תמימות והנאה ולמרות עלילה שטוחה ותוצאות צפויות מראש (אנשים משתנים לא נכון בהכרח, עדיף בחוץ מבפנים וכהנה וכהנה), הוא שעה וחצי של כיף טהור והנאה נהדרת.