"איש הפלדה" מסיר חלודה

סופרמן נולד לפני 70 שנה ב-1932, עם זאת, חרף הפופולריות שדמות הקומיקס צברה לאורך השנים, במאי קולנוע רבים שהחלו עבוד על ניסיונות לעבד לקולנוע את הסרט זנחו את הרעיון ואיש הפלדה לא הצליח להגיע לאקרנים עד סוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, אלא שגם סדרת הקולנוע ההיא נכשלה אחרי סרט שלישי ואיש הפלדה נזנח למשך שני עשורים עד לנסיונות לאתחלו בסרט "סופרמן חוזר" שזכה לביקורות מעורבות אך נכשל בשל חוסר בסצנות האקשן, הפעם חברו המפיק כריסטופר נולאן והבמאי זאק סניידר כדי לייצור סרט אקשן שובר קופות שלא חף מאקשן וחווייה קולנועית מטורפת אך נטול הומור כמעט לחלוטין.

נדמה שאיש הפלדה לוקח את עצמו ברצינות רבה, לעתים ברצינות יתרה מדי. זאק סניידר, שביים את "300" החליט להסתכן ולייצר אתחול לסופרמן עם סרט שלכל אורכו נמנע בכלל מלהזכיר את השם "סופרמן". איש הפלדה הציג דמות ריאלית ורצינית ביותר של סופרמן, הפעם קאל-אל נוטש את התחתונים האדומים, הוא בעל מוסר גבוה וכמעט שלא מתבדח, אם בכלל.

אבא ראסל



איש הפלדה לומד להכיר את עצמו את גבולותיו וחלק נכבד מהסרט מוקדש ללבטים הפנימיים שמפעמים בתוכו של קלארק קנט. בניצוחו של כריסטופר נולאן הסרט מסופר בסגנון סיפורי א-לינארי (לא בסדר כרונולוגי מקובל) בדומה ל"באטמן מתחיל", שנע קדימה ואחורה לאורך עלילת הסרט כשהוא מספר את תולדות חייו של ברוס וויין.

ואמא איילת!



בניגוד גמור לסרט "סופרמן חוזר" הפעם גם יש לנו סרט אקשן עם סצנות אקשן שהנמשכות למעלה משעה, עם סרט באורך של כשעתיים וחצי. הסרט נפתח באבדון - קריסת כוכב הלכת קריפטון, המהווה עילה להוריו של קלארק לשלוח את תינוקם לכדור הארץ כדי להציל את חייו וכך הילד מגיע לחיקם של החוואים ג'ונתן ומרתה קנט אשר מחליטים לגדלו.

אחד החידושים המופיעים בסרט היא העובדה כי האות S, משמעותה "תקווה" בשפת בני קריפטון, ולא "סופרמן", תקווה שמביעה לא רק את התקווה המפעמת בלב בני האנוש כולם כי אם, אולי, סוג של תקווה בלבם של יוצרי הסרט לפיה הסרט יהיה מוצלח בהרבה מהעיבודים הקולנועיים הקודמים לסופרמן. ובינתיים? נראה שזה עובד.

הסרט אשר מוצף בסצנות אקשן מוטרפות לרבות כמות אדירה של בניינים קורסים באסוציאציה מטרידה משהו לאירועי ה-11 בספטמבר, כמו גם הקרבות של קאל-אל מול הגנרל זוד וסצנות המעוף של סופרמן החוזרות על עצמן, נדמה שזאק סניידר מצליח לצלם פעם אחר פעם סצנות דומות בזוויות שונות לגמרי.

זהירות, הוא חוצן והוא עצבני אש!



הפסקול המתנגן בהלחנת הנס זימר מצליח להעביר את התחושה הנדרשת בכל סצנה כשהליהוק אף הוא אינו נופל בחסר: ראסל קרואו מצליח להתעלות במשחקו על ג'ור אל של מרלון ברנדו, קווין קוסטנר מגלם את ג'ונתן קנט בשלמות והחשוב מכל הנרי קאוויל מגלם היטב את איש הפלדה המגלה את תכונותיו ותורם מאוד להתפתחות הדמות. יותר מכולם התעלה הנבל זוד בגילומו של מייקל שאנון, שהצליח להעביר את האיום ותחושת האימה גם אל הצופים.

תקציבו של הסרט איש הפלדה עלה כ-225 מיליון דולר אבל כבר שבוע לאחר צאתו לאקרנים הצליח לכסות על ההוצאות ואף להוסיף רווחים נאים למדי - בינתיים מגיעות סך ההכנסות מכל העולם לכדי 400 מיליון דולר והספירה נמשכת.

הנסיונות להביא את סופרמן למסך תמיד לוו בסיכון אדיר כאשר ההצלחה הייתה נדירה, כך היה גם במקרה של כריסטופר ריב שסרטי ההמשך של "סופרמן" מ-1978 כשלו בקופות, ולכן סרט האקשן האפי מבית היוצר של נולאן/סניידר הוא הצלחה מפתיעה למדי ואולי לא, עקב הציפויות הרבות והשיווק המטורף.

איש הפלדה אבל בעל מוסר



חלק נכבד מאוד מהסרט מוקדש להתבגרותו של קאל-אל, והפיכתו מילד מבולבל לגבר של ממש. הסרט מכיל המון אקשן והמון אפקטים ויזואליים וההרס שנראה ברחובות מטרופוליס מדגים הרס בשווי מיליארדי דולרים, הסרט מצליח לאורכו להעלות על סדר היום נושאים אקטואליים רבים לרבות איכות הסביבה (ניצול משאבי הטבע של קריפטון הביאו להשמדתו), הכוח המשחית (שהגנרל זוד אף יוצא כנגד עמו בשם העוצמה), המוסריות (זו שקלארק קנט מפגין לאורך סצנות האקשן), והאהבה (בין קלארק לאמו מרתה ובין קלארק ללויס ליין).

זהו ללא ספק סרטו הטוב ביותר של זאק סניידר וסרט הסופרמן הטוב ביותר שנוצר אי פעם, זהו סרט אפי אשר שווה לצפות בו בקולנוע ולא רק בתלת-מימד, כי זוהי חוויה קולנועית בפני עצמה. אז למה אתם מחכים? רוצו לראות!