שיר נקמה

רעיון הנקמה הוא כבר עניין די שגרתי בסרטי אקשן/מתח, אז למה הפעם חשבו להם המפיקים של כל העסק שיעבוד להם יותר טוב מהפקות אחרות? אולי כי האולפנים האחראים על הסרט הם אולפני WWE, שידועים יותר בהחדרת כוכבי טלנובלות ההיאבקות ופחות בתסריט מוצלח, בדרך כלל. הפעם, הכוכב התורן הוא ווייד בארט, הכוכב העולה בעולם ההיאבקות ופחות בעולם הקולנוע.



בכלל, לאחרונה סרטים מבית ההפקה של WWE מכניסים את הכוכבים של הזירה פחות לתפקידים ראשיים וזה נראה קצת יותר טוב, כמו למשל ב"שיחה" עם האלי בארי, שם דיוויד אוטנגה גילם תפקיד מזערי, בערך כמו בארט בסרט הזה, לא חשוב, סטייה למען ירייה (פתיחה). הסרט ממקם את קולין פארל הנהדר ונומי ראפס המצוינת בתפקידים הראשיים, שני טיפוסים מתבודדים שמתגלים עם שכבה של צער, כאב ורצון נקם עצום, כל אחד מסיבותיו שלו וכל אחד מיצריו הפנימיים הנובעים מבעיטה חזקה שקיבלו מהחיים. ראפס, בתפקיד הקוסמטיקאית, שכבר לא יכולה לשמש דוגמא מושלמת ללקוחותיה, מגלמת תפקיד די שטוח וחסר עומק, כיאה לקוסמטיקאית. בת דמותה זורקת משפטים חסרי משמעות ולוכדת, את מי שלימים יחשוק בה בעקבות מה ומי שהיא, בעזרת לפיתת חנק של איומים לחשוף אותו בעקבות ידיעתה על פועלו.



אין ספק שראפס יכלה להוציא קצת יותר מאשר ענטוזי צעידה על מגה-פלטפורמות וחולצה שבקושי מגיעה עד הפופיק וחושפת גזרה אלילית ותו לא. הצלקות שמעטרות את פניה יכלו להיות קצת יותר בוטות על מנת להעביר את העובדה שהיא כעורה בצורה אמינה יותר וקשה יותר. סיפור נקמתה של ראפס הוא די חלש ודי דלוח ואין לו בעיה לטבוע בתוך סיפור הנקמה האמיתי של הסרט, סיפורו של ההונגרי החרישי. לקולין פארל, הרוצח השקט, שום דבר לא מפריע ולא יפריע על מנת להגיע למטרת העל שלו, הוא לא בוחל בשום פרטים קטנים על מנת להוציא את תוכנית האם שלו לפועל.



הכול יהיה בתזמון שלו ולפי התכתיבים שלו, אבל רגע, הגיע לה אישה נחמדה עם מניעים משלה, גוף חטוב ואמא חביבה (שמלעיטה אותו במזון מתוך קופסאות טאפרוור שיקרות לליבה) שנכנסת חיש קל אל תוך העניינים, טוב נו...נכניס גם אותה לקלחת. סיפור הצד שגם פותח את הסרט וכמעט לא בא לידי ביטוי, מלבד סיום קלישאתי וצפוי לחלוטין, הוא סיפור בין שני החברים לאותה המאפיה, בני חסות לאותו הבוס (טרנס האוורד הנהדר) שלכל אחד מטרה שונה, אבל הרקע וההווה הם די דומים. מוצאי המאפיות בסביבה נזרקות לאוויר כמו קונפטי במסיבת יומולדת והשזירה של סיפור הנקמה האולטימטיבי כמעט והולך לאיבוד מרוב עודף פרטים על עודף פושעים הקשורים לעניין.

אין מספיק פיתוח לעניין מלבד סיפור צידי שכמו נהר הולך וגועש לו אל תוך הים, הסיפור המרכזי והולך שם לאיבוד כמעט ללא אזכור יוצא דופן. הסרט בקלות יכול היה להיות מקוצץ בחצי שעה ולא הייתה מורגשת שום השמטה של אף פרט חשוב ועם זאת הוא עדיין היה נשאר רלוונטי מבחינת כל פרטי העלילה. קטעי האקשן והלחימה מרהיבים ומחרישי אוזניים, אך בסופו של יום מדובר בעוד סרט בינוני פלוס שמשלב בתוכו אקשן סביר ולא יוצא דופן ושחקנים טובים עם עלילה שאינה מרשימה מעבר להיותה סבירה וכזאת שתמשיך להפליג ולשוט עד שתעלם אל תוך האופק.