ביקורת: "איש הפלדה" ללא ספק חזר

כאשר אומרים "סופרמן" זה לא כמו לומר "באטמן" או "ספיידרמן", מדובר בגיבור העל האולטימטיבי, כזה שכל אחד רצה להיות בנקודה מסוימת בחייו. מי לא דמיין לעצמו שהוא עף בשמיים ומסתכל למטה ורואה את המכוניות בגודל של קופסת גפרורים, או אולי יצא לכם לדמיין שיש לכם קרן לייזר אשר יוצאת מן העיניים, או אולי סתם להפשיט מישהי בדימיון..., אלה הם הסיבות למה "סופרמן" הוא בעצם כל אחד מאיתנו. הנרי קאוויל אפשר לנו להיזכר שוב פעם באותם ימים בהם ידענו מה זה דימיון, דימיון פרועה, כזה שחוצה את גבול הריאליסטיות ומייצר עולם שלם של אין גבולות, או במילה אחת, תענוג.

כאשר אתה הולך לסרט מן הסוג הזה הרף הוא ללא ספק גבוה, רף שאותו הציב בזמנו כריסטופר ריב שהיה לסופרמן הראשון עוד אז בשנת 1987 אשר הביא עימו סדרת סרטים מצליחה ויוצאת מגדר הרגיל. כעת, 26 שנה אחרי, כאשר קיימות להן טכנולוגיות מגוונות ויש לתעשיית הקולנוע אנשים כל כך מוכשרים כדוגמת סניידר ונולאן, קשה היה להגיע אל הסרט "איש הפלדה" ללא ציפיות. כעת, ולאחר צפייה בסרט הכל כך מתוקשר, כל שנותר הוא לעשות הם סיכומים ולהבין בעצם האם זו הייתה הקרנה היסטורית או שמא מדובר בסרט בעל פוטנציאל אשר נפל גם הוא לתוך אותה הקטגוריה של סרט "בעל פוטנציאל לא ממומש".

אז בואו נתחיל..., כל מי שעמד מאחורי אותה הפקת ענק הגיע עם קבלות, אנשים מן השורה הראשונה, זה מתחיל בעצם ממי שעמד בראש הפרמידה הלא הוא ז'אק סניידר אשר הוכיח את איכות הבימוי שלו עוד שם בסרט 300 (שאגב מגיע עם סרט המשך בקרוב בבימויו שלו) שהפך להצלחה מסחררת, הביא לנו את סאקר פאנץ' שהשאיר טעם של עוד וכעת הוא עשה את זה ובענק בניצוח על כלי מלחמה עתירי הצלחות כדוגמת כריסטופר נולאן האגדי, האנס זימר הנפלאה אשר הביא עימו עיבוד נדיר אשר סחף אותנו אל תוך עלילה שונה במקצת מזו שהכרנו אך ללא ספק הייתה למוצלחת בכל ההיבטים.

המשחק של כל שחקן ושחקן בסרט היה פשוט נהדר, קווין קוסטנר הוכיח שוב כמה הוא שחקן גדול, איילת זורר שלנו שיחקה אותה בענק עם מבטא אמריקקי כזה שהפתיע אפילו אותנו, לורנס פישבורן נתן את הנוכחות שלו כמו תמיד והביא גוון של אנושיות (מטריקס) למרות שהוא בעצם קוד מחשב, איימי אדמס, היחידה שככל הנראה באמת התרגשה מהמעמד, לא ברור אם זה היה הנרי קאוויל (סופרמן) אשר גרם לה להתרגש כל כך ולהיראות כאילו היא בעוד שנייה ממש מזילה דמעה, אבל אנו סולחים לה כי בעצם גם היא הייתה חלק מאותו גוון אנושי אשר היה אמור לזרז כמה קטעים בעלילה. ריצ'רד שיף, האיש והפחד, כל מה שהייתם צריכים לעשות בכדי להרגיש את זעמו של זוד (מייקל שאנון, שאגב נתן משחק מאוד משכנע), הייתם צריכים להסתכל בעיניו המפוחדות של שיף לאורך כל הסרט. וכמובן השחקן שכל סרט שלו הוא שחקן פצץ, ראסל קרואו, שבשנים האחרונות קיבל תפקידים לסרטים פחות טובים הצליח לשים את טביעת רגלו שלו על העלילה עצמה ובכלל על התוצר הסופי אשר נקרא "איש הפלדה".

גם אם היה מדובר בסרט שהוא בעצם לא ריגשי במיוחד אך עדיין חושף המון אמוציות תוך כדי שהעלילה מתפתחת, היו להן לא מעט קטעים בהם הייתה התרגשות והנאה של ממש, או יותר נכון שלווה אמיתית לגלות שסופרמן באמת חזר. הנרי קאוויל שחקן ענק, שחקן שהתחיל את דרכו ממש מלמטה בסרטים לא הכי גדולים, הצליח לייצר דמות שקל מאוד להתחבר אליה, אותו הילד אשר פחד מהעולם ומכוחותיו האינסופיים התגלה כאחד משלנו, איש (מן: Man) אנושי אשר קיים את הבטחתו לאביו שעל כדור הארץ ואף גם הוא כבעל אנוש עשה טעויות אשר תרמו להתפתחות העלילה ולמציאת הסופרמן האולטימטיבי מאז תקופת ריב.

תלת ממד בנוסח סופרמן:



הסרט "איש הפלדה" ללא ספק מסמל את תחילתה של טרילוגיה מצליחה, למרות שלא היו בסרט כל כך הרבה אפקטים בתצוגת התלת ממד, הפתיחה הייתה לחזקה ודי מרשימה, וכעת לאחר צפייה כה הדוקה ביצירה שהביא עימו סניידר, צריך לומר שבדומה לאותה הקלאסיקה זו של ריב, גם זו היא קלאסיקה, אלא בדמותו של הנרי קאוויל האחד והיחיד, אשר הצליחה להביא אלינו את סופרמן החדש, זה שמשכיח את אותן 26 שנים בהם התגעגענו כל כך לאיש המעופף.

הסרט "איש הפלדה" ללא ספק מציב רף גבוהה מזה של באטמן אשר הביא לנו נולאן בשנים האחרונות, הוא בעצם מביא עימו את אותה הדמות האהובה על כולנו, משלב בתוכה פעלולים גרפיים מרהיבים שדומים יותר למסע בין כוכבים, סאונד נדיר אשר מושך אותך פנימה ויוצר מתח כמעט תמידי, עלילה מטורפת אשר סוחפת אותך אל תוך עולמו המטורף של סופרמן בימיו הראשונים על הפלאנטה שלנו ועד לקרב חייו וניסיון לשכנע שהוא האיש הטוב בתמונה, מה שבעצם הופך את כל העלילה להרבה יותר מעניינת ומרתקת, מביאים אותנו למסקנה אחת פשוטה, הנרי קאוויל זכה בתפקיד ביושר, ואנחנו מנגד, זכינו לראות הצגה של ממש, הצגה של שחקן נבון במשחק שנון ומסקרן אשר נמצא בדיוק בנקודה הנכונה בחייו כדי להיות ל-"איש הפלדה", זה שכולנו בעצם כל כך אוהבים.

בארצנו הקטנטונת הסרט ייצא לאקרנים ביום חמישי הקרוב, ה-20 ביוני 2013. וכמו כן יופיע בכל בתי הקולנוע השונים אשר ברחבי הארץ. הסרט שווה צפייה לאותם האנשים אשר אהבו את ריב כסופרמן, ועוד יותר צפייה למי שאהב את סרטי באטמן של נולאן.